– הפנימיה – 36

' את אפעם לא לבד '
ואני קמתי בחדר החשוך
זאת לא הייתה אמא שלי,
זאת הייתי אני !

'אמרת משהו ? ' ריימון שאל וחייך
ירקתי לו בפנים 'שחרר אותי ! ' צעקתי
_____________________________________________________________________

הוא התחיל לצחוק, 'עכשיו , עכשיו את יודעת הכל . ' הוא אמר
' מה נתת לי ! ' צעקתי 'מה חלמתי עכשיו ?! ' שאלתי באותו זמן שאני מתפרעת וזזה כדיי לצאת מהקשירה
' אני לא נתתי לך כלום. ואני גם לא יתן לך. אני לא אמא שלך ! ' הוא דיבר והגביר את הקול
-בום-שוב, נפלתי ובא לי עוד חלום תוך כדי שאני ערה, עם עיניים פקוחות אני מקבלת תדרים מהילדות שלי, עד לרגע הזה,
אותו בגד, שאותו שמתי לג'יני הקטנה בתיק
והברחתי מהבית מהר, לפני שתמות, היא ואבא שלי איתה אני נשארתי שם והמשכתי להלחם
'אמא ! ' תברחי ' אמרתי לה !
היא לא שמעה אותי, היא נשארה שם מדה בפינה והסתכלה עליי, נלחמת על חיי. בשביל אבא והילדות שלי
באותו רגע, אמרתי לעצמי שזה לא נגמר !
אבל, איך אני רואה את זה, זה מה שיקרה בעוד כמה שנים .
לא ! אני חייבת לקום ! התכלתי לפרקס שם על הרצפה ואמא שלי באה ונתנה לי זריקה של משהו, כמו שהייתי קטנה
' לא ! ' צעקתי וקמתי, זהשרף כ'כ .
' ריימון, מה אתה רוצה ? ' אמרתי בהתיאשות, כאשר הוא הרים את הכיסא שלי מהרצפה והחזיר אותי לישיבה נורמאלית
' אני לא רוצה כלום, מה את רוצה ' הוא שאל וחייך
' לצאת מיפה ! ' אמרתי לו והמשכתי להאבק בחבלים
' את זה אני לא יכול לעשוב בשבילך, עוד משהו ? ' הוא שאל בהתחכמות
הריח הזה, המוכר מהילדות, אני יודעת איפה אני ! אמאאא ! 'אמא שלי היא פה ! ' אמרתי לו, אני ידעתי !
' סופסוף . חשבתי שלא תביני את זה כבר, אבל את יודעת מי אני ? ' הוא שאל
'כן ' עניתי . לא באמת ידעתי, לא היה לי מושג אפילו
' באמת ? איך ' הוא שאל
' אני פשוט יודעת ' אמרתי וסופסוף הצלחתי להחליק חצי מהיד שלי מיחוץ לחבל מאחורי גבי,
הם יצאו מהחדרריימון, נראה כאילו הוא מאושר מיזה שאני יודעת מי הוא. אבל אני לא . מה.. ?
טוב אני חייבת לצאת מיפה
חיכיתי מאחוריי הדלת ואז שמעתי, 5 נקישות נכנסתי לשוק אני לא פותחת לאף אחד.
היא נכנסה, נערה, לבושה שחור
http://www.polyvore.com/black/set?id=96418216
לא שמה לב שהייתי מאחוריי הדלת
ראיתי רק את הגב שלה, וחשבתי לעצמי 'אחותי לא אופנתי ' ואז היא אמרה
' מתי תלמדי שלא כל העולם הוא אחותך ' בשניות לקחתי לה את האקדח מהחגורה האחורית, והיא שלפה עליי אקדח אחר בשנייה,
' אני את, לא אחותך . עכשיו תורידי את האקדח '
הייתי בשוק, 'כבר פצעת אותי ? נו באמת !' היא אמרה
' בשנייה שראיתי צלקת הבנתי שמשהו לא בסדר,אני הסיכוי היחידי שלך . ' היא אמרה
' בוגדת ' אמרתי לה, היא עובדת עם ריימון. בדוק.
' תמשיכי לדבר עם עצמך. ' היא אמרה וחייכה,שתינו היינו עם קו ירייה ישר אחת אל השנייה.
' תקשיבי, את ראית את העתיד שלי, עוד לא הצלתי אותך פה. את הורגת אות עכשיו אתהורגת את עצמך כי אפחד לא יבוא להציל אותך ' היא אמרה וסיבכה הכל
' את הורגת אותי עכשיו, את תהרגי גם את עצמך הקטנה, הגדולה אותי ואותך, ועוד מיליונים שיש כמונו כמו שהבנתי ' אמרתי לה. וחשבתי לעצמי -גם אני יכולה לזבל ת'שכל-
' אני הסיכויי היחידי שלך. ' היא אמרה 'בואי נוריד את האקדחים לאט ' ושתינו הפנינו את האקדחים כלפיי מטה
מישהו צעד במסדרון, התחבתי מאחורי הדלת והיא מצאה מקום אחר
אישה בלבוש לבן נכנסה והשתחררה לי ירייה ישר בכתף
היא רצה לסגור את הדלת וחסמה כל כניסה אפשרית, 'יופי פעם הבאה תהרגי את אמא שלך ! ' היא צעקה עליי
' הריח הזה, נבהלתי ! ' אמרתי לה הפכתי את האישה, וזאת באמת אמא שלי .
היא פתחה לי את היציאה מלמטה, פשוט עשתה חור ברצפה ואמרה לי ללכת 'תשמרי את האקדח' היא אמרה לי ואז נעלמה עם אמא
אני קפצתי למטה ונפלתי על אבן, הייתי במזח איפה שבפעם הריאשונה סיפרו לי, שראיתי את הפנים שלי בעתיד איפה שהכל התחיל
ראיתי את סטפן ודיימון קוראים לילדה אחת, לשבת איתם בספסל
'נו מה אנחנו עושים פה ? ' דיימון שאל
' תסבירו לי הכל לאט ועד שאני יבין !!!!! ' ג'ן אמרה
ואז שוב ראיתי את החור הזה ברצפה, או במים וקפצתי לשם
נפלתי שוב, על הרצפה של חדר ארון הבגדים שלי עם האקדח בצד וכל השאלות בראש שלי
הלכתי ללירון, כועסת. וטעונת עצבים .
אפחד לא היה בבית, וגם לא בלופט של הבנים, הם אצל דיימון !
נכנסתי נעמדת מול הלוויזיה
' איך אתם יכולים לשבת ולראות טלוויזיה בפאנאן אחריי כל השיייט הזה ?! ' צעקתי עליהם וכיביתי בכח המחשבה את הטלוויזיה ואת כל החשמל, רק המנורה נשארה דולקת בבית
כיוונתי לפנים של לירון את האקדח, בקן ירייה ישר ונקי לראש שלו.
' איך ישלך כ'כ הרבה אומץ ? ' שאלתי ולקחתי צעד קדימה
' תירגעי ג'יני. אני אמרתי לך את זה ' דניאל אמר ברוגע. 'אתה אל תגיד לי להרגע חתיככת ' עצרתי את עצמי מלדפוק בו איזה כדור יפה, או להוציא מילה נוספת.
' למה אמרתם לי שאמא שלי מתה ?! בגללי ?! ' שעקתי על שתיהם ואמרתי לכל השאר שיעופו מהספה.
' מה נראהה לכם !? ' צעקתי 'שתוכלו להסתיר ממני שאמא שלי בחיים ?! ' שאלתי והורדתי קצת את הקול
דיימון ניסה להרגיע אותי ולפני שהוא הוציא מילה אמרתי לו שיסתום את הפה
__________________________________________________________________
ממשיכה מייד <3