– הפנימיה – 33
לראות מי זה אחת ולתמיד ! מי האיום הגבוה מייי ?! ' זה מה שחשבתי בראש
'עצריי שניה קשה לעקוב אחרייך ניקולאס כריג עמד שם ונשען על הצד השני של הדלת
__________________________________________________________________
מייקל ניגש אליי עם כוס מים
וסטפן הושיב אותי על המיטה
לגמתי מכוס המים, וספרתי להם הכל.
על הכח שלא היה לי להלחם ועל המקרה המוזר
הגשתי לטיף' את האקדח שלה
' רגע.' נזכרתי !
' אתםם אתםם לא סיפרתם לי משהוו ?! ' אמרתי והרמתי את הטון של הדיבור
' תקשיבי, זה לא כזה פשוט ' דיימון אמר ואני חושבת, שזאת הפעם הריאשונה שאני ואה אותו באמת רציני
' אני עפתיי…' ניקולאס אמר
' לא ! ' אמרתי
' כולם נשארים פה. עד שאני מבינה מה קורה ! ' צעקתי וסגרתי את הדלת
'טוב. אז ככה. ' התחיללספר ניקולאס
' אבא שלך, היה הערפד הריאשון שהתפתח, ולא ננשך
הוא נולד, מערפדית וערפד שהיו בתהליכיי הפיכה
כמו שהבנת, את לא ננשכת את הופכת לאחת כזאת.
אנחנו, כולנו נוצרנו בערך בשביל להשגיח שהכל קורה בזמן
אנחנו מאותם אנשים שנפגשו עם אבא שלך כשהיית קטנה, ועשו לך ביביסיטר כשהיית תינוקת
רן ומור, הם מאותם אנשים שהרגו את ההורים שלך, וכמעת אותך . '
'מה ?! ' צעקתי ועצרתי את ניקולאס
' טוב אני חושבת שזה מספיק להיום ' מאי אמרה
' לא ! מי רצח את אמא שלי בדיוק ! אני רוצה לדעת ! ' אמרתי, והבנתי שכניראה זה האיום.
' טיפאני ? רוני ?! אתם יודעות ! ' אמרתי
' את. היא מתה בגללך ג'ן. ' דניאל אמר והזכיר לנו שהוא קיים בכלל
' לא היא לא ! אל תאשים אותה לא היה לה מה לעשות עם זה ! היא לא קשורה לזה ! ' לירון צעק עליו
'מה ? מה עשיתי ? ' שאלתי בלי להבין בכלל, איך רצחתי את אמא שלי
' היא מתה בלידה. ' ג'ייק אמר
' מה ?! ' שאלתי
' נולדת שבוע לפניי הזמן, בתת משקל. ג'ן אם היא הייתה מולידה אותך בזמן, שתיכן הייתם מתות עכשיו … ' רוני אמרה
' מה ? רגע ? שתינו ?! אמרו לי שנולדתי בתאריך לא נכון ? ' שאלתי
' כל דבר, שאמרו לך על עצמך היה לא נכון, כמעט כל החיים שלך מסווגים. ' מאי אמרה
'אני אחזור לסיפור ' ניקולאס קטע את כולם
' נולדת שבוע לפני הזמן, ובגלל זה אמא שלך מתה .
אבל אם היית נולדת בשבוע שלך האנשים שרן ומאי עובדים בשבילם ידעו את זה.
ותכננו לבוא ולהרוג את שתיכן.
אמא שלך מתה מלידה קודמת כי את היית יותר מדיי חזקה בשבילה'
' אז מי רצח את אבא שלי ? ' שאלתי
' שנייה הוא מגיע לזה ' סטפן אמר לי
' את אבא שלך, רצחו אחרי שהוא הבריח אותך יום אחרי שנולדת, אחרי שברחתם לכאן'
' זה לא הגיוני, כל הילדות שלי אנחנו זזים ' אמרתי
' וגם אנחנו איתך, אם שכחת אנחנו מגנים צמודים שלך חוץ מדיימון וסטפן שהצתרפו ורק אז נודע להם על המשימה. ' ג'ייק אמר
' אוקיי אז עברנו לפה למיאמי, נשארנו פה שבוע כי הטיסה התעכבה אני זוכרת את היום הזה אבא שלי היה מתוח כ'כ ולא יכולתי לבין מה ההבדל ביום אחד משנה, ואז ניקולאס אתה נכנסת '
'אני נכנסתי, ונשארתי בבית ישבנו אני ואבא שלך וחיכינו.
הוא לא הסכים לך להיות בחדר לבד, והצמיד את אמא של טיפאני אלייך, שגם היא ערפדית רק שתידעי אבל זה סיפור אחר
כשהרגשנו שהאנשים שלו באים, שמנו לב שהם יותר ממה שהתארגנו "לארח" אצלינו,
שלחנו את אמא של טיפאני איתך לחדר היא החבירה אותך והסוואה את הריח שלך
הם לקחו את אבא שלך, ואנחנו משערים שהוא מת עכשיו. בגלל זה יש לו אזכרה פעם בשנה, בלי גופה אפילו.
או שקרה לו משהו, או שהוא מת אבל אני לא ושב שהוא במצב נורמאלי.
שאמרת שדיברת איתו, שראית אותו דמיינת ג'ן… '
ניקולאס סיים את הבשורות
' אוקיי. אני יעכל הכל אח'כ. אבל מה קורה עוד יומיים ' שאלתי
'הנבואה, הכח שלך אמור לבוא אלייך כשתתפוצצי ולא תסכימי לשתות דם עד שכמעת תמותי' דיימון אמר,
' ג'ן זה מסוכן ! ' טיםאני רצתה להתחיל להסביר לי
'את חייבת לשתות ! ' סטפן לחץ עליי.
' המרפקים שלי היו על הברכיים ותפסתי את הראש בידיים שלי כשהרקנתי את הראש למטה, בעצבאות נכנו לי לשורשי השיער, כבר התחיל לצאת לי צבע חום מתחת לבלונד, והבנתי שמצבי גרוע פשוט.
' אני יעשה את זה ' אמרתי בלי להרים את הראש ולהתכל עליהם, בלי חשק או רצון, מתוך הבנה.
טיפאני נגשה אלי ושאלה 'את באמת מסכימה ? ' עמדה על ארבע כדיי לראות את הפנים שלי
' כן… ' אמרתי
' ג'ייק הושיט לי ספל מלא דם
' בפעם הריאשונה זה הכי מגעיל. ' לירון אמר
סימתיי עם הספל אחרי שתי דקות שפשוט בהיתיי בו.
' איך את מרגישה ' רוני שאלה אותי
' מוזר, היפרקטיבית ' עניתי
' תביא לה עוד אחד ' סטפן אמר
ג'ייק הסתקל עליו ולא הבין
' אמרתי שתביא לה עוד ספל, מלא מבין ? ' סטפן אמר
לא הבנתי, עלה לי חיוך על הפנים ושתיתי את הספל השני, לירון התכופף אליי ואמר
' בחיים א ראיתי מישהי כמוה, לרוב הם בוכות ' הוא היה מופתע
' אני בכיתי ' מאי אמרה
' כה גם אני ' טיפאני הסכימה איתה
' ואוו. אני לא רוצה להזכר בזה בכלל ' רוני צחקקה
' אני מרגישה שלמה פתאום, זה מה שהיה חסר לי ' אישרתי את הגב ועלה לי חיוך על הפנים
' זה הזברה שרצית לאכול ? ' ניקולאס שאל בצחוק
' ואלה, נראלי שכן. ' אמרתי בחיוך
סטפן חייך ודיימון נרגע.
' מה עכשיו ? ' שאלתי בהיפרקטיביות
' עכשיו נעזוב אותך, ותנוחי (: ' מאי אמרה ולירון הסכים איתה
כולם יצאו, וסטפן אמר שהוא צריך להישאר איתי רגע וגירש את כולם
הוא סגר את הדלת והראה להם להתחפף
קמתי אליו במהירות שיא, חייכתי הוא חייך
ונישקתי אותו והוא לקח אותי לאחור הסתובבתי והגענו לקיר נשמע בום
לירון ומייקל בשנייה עלו לחדר ופתחו את הדלת ומאחורייהם מאי וטיפאני
הם פתחו את הדלת וראו אונו מתנשקים ומייד עצרנו. הכל קרה בשניות
ראיתי את סטפן מסמן לו עם היד כמו שעושים לכלב כזה, קישטה חייכתי
לירון הסתקל וציחקק ' תרכשו חדר בקבלה קודם ' טיפאני צעקה לנו ותוך כדי סגרה את הדלת
משם שכחתי מהכל, והיה לי את הערב הכי מושלם בעולם עם סטפן
___________________________________________________________________
תגובות (1)
זה לא עם דימון ? תמשיכי