הפלגה מסובכת פרק 1

איילה עלתה לאוניה מלאת התרגשות, היא הייתה עייפה, כל הבדיקות והלחץ מהמשפחה הטישו אותה, ׳סוף סוף זה קורה׳ היא חשבה בליבה.
היא חיפשה את חדרה, 348, לקח לה בערך 20 דקות למצוא אותו, כאשר נכנסה, התפעלה מיופיו, החדר היה ממש לטעמה, הכי היא אהבה את החלון הקטן שמשקיף על הים, רק ים, כחול, המון כחול זה מה שראתה.
היא סידרה את בגדיה בארון הריק, לקחה את הגיטרה וזמזמה לעצמה מעט. ונכנסה להתקלח,כשיצאה לבשה שמלת חוף לבנה, שהבליטה את עורה השזוף, היא הסתכלה על עצמה במראה הגדולה שעמדה בחדרה, היא אהבה את מה שראתה, היא אהבה את המראה שלה, היא הייתה מודעת ליופי המהפנט שלה, שערה החום נצרב בשמש, אחרי שהסתובבה בים כל החופש, עינייה הכחולות נצצו משמחה, היא אהבה את הים יותר מהכל, והמחשבה שעכשיו היא הולכת לבלות כאן זמן רב שמחה אותה מאוד. היא עלתה לסיפון יחפה, הרבה אנשים היא ראתה סביבה, היא נשענה על המעקה והסתכלה יחד עם עשרות האנשים שהיו שם, על השמש השוקעת, זאת ללא ספק השקיעה הכי יפה שראתה. פתאום הרגישה יד גדולה על כתפה ״יפה אה?״ היא נלחצה מעט כשחבורה של נערים שנראו לה די מפוקפקים הקיפה אותה, אך התעשתה מהר ״מאוד״ ענתה בפשוטת, מרכינה את ראשה. ״יפה כמעט כמוך״ שמעה מאחורה את אחד הנערים ״איך קוראים לך?״ שאל זה ששם עליה יד, ועדיין לא הוריד אותה, דבר שללא ספק הפריע לאיילה, היא הורידה את ידו בטבעיות, ואמרה ״ מה אכפת לך איך קוראים לי?״ הנערים צחקו ״זה כי את מוצאת חן בעיניי ילדונת״ הוא הסתכל בעיניה, משהו בו פשוט הפנט אותה, אולי זה בגלל עיניו הגדולות האפורות והכהות, אולי בגלל שיערו השחור, שהיה ארוך מעט, והסתדר על ראשו בצורה מושלמת, כאשר הסתכלה על גופו, היא ראתה את שריריו, הוא היה יפה, גם אם הייתה רוצה להתכחש לזה לא יכלה.
״וואו מותק תפסיקי לבהות בו״ היא חזרה להסתכל על הים ורק קיוותה שהם ילכו, אך הם לא הראו סימנים שהם הולכים לעזוב בקרוב, להפך, חלקם התיישבו בכיסאות הנוחים שהיו מונחים קרוב אליה, אבל הוא לא זז ממקומו ״נוו״ לחש לאוזנה ״איילה״ ענתה לו בלי להסיר את עיניה מהים.