הפחד לאבד אותך .. – פרק 1
הכירו את מחנה גווין . זה מחנה קיץ שבו מבלים החבורה : קורל , עדן , דורי , נתי , ניקו ואלין .
קורל עדן ואלין , הן החברות הכי טובות ! ניקו נתי ודורי הם חבורת ילדים משועממים . ויש גם את המדריכים : יעל , ודני . הכל התחיל בתחילת החופש, בו החבורה נפגשה .
~~
קורל ועדן נכנסו מהשער, נתנו כיף לשומר וקורל אמרה: "יואו איזה כיף ! אני מתה!" עדן התישבה והניחה את התיק ליד התיק של קורל וחיכתה לעוד ילדים מהשנה שעברה . נתי נכנס ופנה ליעל . "תגידי יעל מה תהיה הפעולה של מחר ?" יעל לא ענתה ואמרה : "מאוד סקרן אני רואה .. תגיד כולם באו ?" דני יצא מהבקתא של המדריכים ואמר: "יעל שלא תעזי לספר !" ואז דורי נכנס ונתי קפץ עליו ואמר: "אחי מה קורה ?" "בסדר אחי" ולחצו את לחיצת היד הסודית שלהם . כעבור כמה זמן קורל החמיצה את פנייה. עדן שאלה: "מה זה יש לך פרצוץ חמוץ, מה קרה?" קורל שינתה את הפרצוף שלה לפרצוף מגוחך , ואמרה: "טוב משעמם .. אני מחכה לאלין .." עדן שיחקה בשערה ואמרה: "היא תבוא אל תדאגי."
כעבור כמה דקות, אלין וניקו נכנסו בעודם מחזיקים ידיים . קורל רצה לחבק את אלין ואמרה: "דיי ! זה אמיתי?" עדן פנתה לניקו ואמרה: "תשמור עלייה כמו שהיא." כולם נכנסו ודני אמר: "חבר'ה ? קדימה יש לכם כמה שעות! מחר מתחילים פעולת פתיחת החופש הגדול ."
~~
היה בוקר, כולם קמו והיו מוכנים לפעולה. ניקו , דורי , עדן , קורל , נתי ואלין , הגיעו לחדר פעולות . יעל פתחה: "הפעולה שלכם היא … פעולת הקרקס ." כולם התחלקו לזוגות כפי שדני סידר : ניקו ועדן , קורל ונתי , ו- אלין ודורי. הם היו צריכים ללכת על חבל שהגובה הוא – 8 מטר . לא כ"כ גבוה אבל זה רק כדי לשמור על הבריאות של החניכים . קורל ונתי , זה היה תורם , קורל העמידה קודם את רגל ימין – להצלחה, והלכה כאשר עצמה את עינייה . היא הצליחה והמשיכה לצעד הבא . ניקו ועדן גם הצליחו וכשהם באו לעבור לצד הבא, אלין באה לסיים את ההליכה, היא נפלה על חיפושית פרעונית עתיקה בצבע אדום ירוק וכחול , וכאשר היא קמה, החיפושית עקצה אותה בידה הימנית והיא לא יכלה לזוז, יעל ודני מיהרו לקחת אותה למעבדת המחנה ולבדוק מה איתה ..
~~
המשך יבוא ..
תגובות (3)
מתוקה שלי ערב טוב
אני מתרגשת מעמק הלב אין לי מלים לתאר לך מאושרת שלא פרשת ואמשיך בשמחה ואהבה לעקוב אחרי הסיפורים המהממים שלך ולהגיב. הרבה בהצלחה בכל אשר תפני ממני באהבה בקי ♥♥♥♥♥♥
אני כל כך נרגשת ממש כך כי נעתרת לבקשתי ונישארת באתר , את כותבת ממש כמו בוגרת ובהתחשב בגיל הצעיר שלך זה מעולה שאת רוצה לבטא את עצמך, הכתיבה מאד מאד משכללת את המחשבות שלנו עוזרת לנו להבין דברים בצורה שונה פשוט כייף לכתוב וכייף שבעתיים הוא לקרוא את היצירות של המחברים האחרים ואת תופסת מקום של כבוד בין המחברים.
תודה רבה נועה תמשיכי בבקשה לכתוב ולרגש אותי כל פעם מחדש ממני באהבה בקי ♥♥♥
אני לא יודעת אם אמשיך לכתוב את הסיפור הזה.. ואיזה צעירה אני .. חחח בכיתה ה' .. עכשיו בטח יבואו ילדות יגידו : מההההה אני בן 372816 או לא יודעת מה ..