העץ האדום

היי, אני שיר.
כתבתי סיפור על נערה בשם אמה .
ממש השקעתי בסיפור, אז לא להעתיק אותו בלי אישורי.
אני ממש אשמח אם תכתבו תגובות אם אתם רוצים את החלקים הבאים, אם יש לכם הערות לשיפור או סתם.
מקווה שתהנו, כי הסיפור שווה את קריאתכם.

פרק 1 :-

"זהו זה. היום מתחיל חלק חדש בחיי." אמרתי לעצמי בעודי מתלבשת לקראת יומי הראשון בתיכון.
"אולי השנה אני באמת אשקיע בלימודים…" חשבתי.
לאחר שלבשתי את הג'ינס הצמוד שאני הכי אוהבת וחולצה אדומה, נעלתי את נעלי הקונברס האפורות שלי פניתי לקחת את תיק בית הספר החדש ויצאתי .

יצאתי בשעה רב תגידו קארתי, כי אם אני לא אדע שאנשים קוראיפם אני לא אפרשם עוד חלקים. ע לשמונה והלכתי לי לאט בעלייה לכיוון בית הספר.
קבעתי עם ספיר בקיפיטריה, וקוויתי שהיא מחכה ולא הבריזה לי כמו שבדרך כלל קורה אם אני מאחרת לפגישה שקבענו. לפעמים היא יכולה ממש להתרגז אם אני מאחרת .
חציתי את שער הבלונים המושקע לכבוד כיתות ט' החדשים (אני כמובן כלולה בהם) והלכתי לכיוון הקפיטריה.
" יופי ." גם ליום הראשון את כמעט מאחרת ?!" ספיר הביטה בי במבט משועשע.
"בואי פשוט נראה איפה הכיתה שלנו וזהו ." אמרתי בתגובה ושתינו צחקנו.
נכנסנו לבית הספר והבטנו על לוח המודעות שתלויות עליו רשימות הכיתות ומספר החדר בהם הן נמצאות.
" חדר 309 ! " אמרתי בשמחה לאחר שכבר כמעט התייאשנו מהחיפוש הממושך בדף עם האותיות הקטנות .
" אם זה חדר שמתחיל ב 3 אז זה אומר שזה בקומה השלישית " אמרה ספיר בגאווה.
עלינו לקומה השלישית , וחיפשנו את חדר 309 .
לאחר כמה דקות של חיפושים אחר מיקומה של כיתתנו, ניגש אליינו נער, ששיערנו שהיה שנה מעלינו , ושאל אותנו אם אנחנו זקוקות לעזרה.
"כן. אתה יודע אולי איפה חדר 309? " שאלתי.
"בטח" השיב "אני אקח אותכן לשם. "
"תודה" ענתה ספיר
"כן, באמת תודה " הוספתי.
כשהלכנו אחרי הנער הבטתי בו ; היה לו שיער חום כהה, עיינים חומות בהירות שבתוכן היה גם ירוק עמוק, הוא היה יותר גבוה ממני בערך בראש וחצי, הוא היה רזה והיו לו כתפיים רחבות.
'אפשר לומר שהוא גדל די טוב' הרהרתי במוחי בשעשוע רב.
"אני ספיר דרך אגב." אמרה ספיר לנער. "וזאת אמה. " היא הצביעה עליי.
"נעים להכיר " אמר. " אני תומר. ואני בכיתה יו"ד השנה. אני מניח שאתן בט' נכון ? " שאל
"נכון. " אמרה ספיר.
הגענו לכיתה שלנו וספיר נכנסה כדי לתפוס לנו מקום טוב באמצע.
"חכי שנייה , "אמר לי תומר "אני רוצה לשאול אותך משהו" .
"כן ?" שאלתי.
"אולי זה ישמע לך קצת מוזר …" הוא הסס, " אבל… את רוצה לדבר איתי מאוחר יותר? נראלי ? " הוא שאל אותי וראיתי איך הסומק מציף את לחייו והייתי שבטוחה שאני מסמיקה כבר מזמן.
אף אחד מעולם לא שאל אותי את זה. ובמיוחד לא אחרי שהכרתי אותו 10 דקות בלבד.
"אמממ.. כן . " עניתי.
ניסיתי להשמע מגניבה ללא ספק אבל יצאתי ממש מפגרת .
"מגניב. אז … בהפסקה הבאה ?" שאל תומר.
" כן. " עניתי . "יש מצב שתפגוש אותי כאן ? כי אני לא ממש מכירה את התיכון הזה. " חייכתי אליו .
"בטח" הוא השיב וחייך גם כן , חיוך רחב במיוחד.
נפרדנו ונכנסתי לכיתה.
התיישבתי ליד ספיר והשיעור התחיל.
לא יכולתי להפסיק לחשוב על תומר .
מי היה מאמין שזה יקרה לי ? זה תסריט מהחלומות של כל נערה .
לא הקשבתי לדברי המורה ורק ספרתי את השניות לצלצול.

לבסוף זה קרה.
הגיע הצלצול ויצאתי מהכיתה כל כך מהר שאני בטוחה שיקחו אותי לאולימפדיה יום אחד.
ברגע שיצאתי ראיתי מרחוק את תומר דוחף ילדים כדי להגיע לכיתה שלי יותר מהר.
הוא סידר את החולצה שלו והעביר יד בשיער שלו. הוא נראה כל כך חמוד. וחתיך.
הוא בכלל לא קלט שכל הזמן הזה הסתכלתי עליו וחייכתי.
נכנסתי מהר לכיתה לפני שהוא ישים לב שראיתי אותו ושיחקתי את עצמי לא מתלהבת בכלל.
"אמה ?" תומר קרא לי .
"אני באה" אמרתי וניגשתי אליו.
תומר סיפר לי שיש מקום אחד שהוא אוהב ללכת אליו כשהוא רוצה להיות לבד ולשמוע מוסיקה.
הוא הוביל אותי דרך גרמי מדרגות ומזדרונות שלא ראיתי מעולם.
לאחר מכן, הוא פתח דלת אפורה גדולה, שהוציאה אותנו לצד השני של החצר.
הייתה שם גבעה קטנה ועלייה עץ ייפיפה שפרח באדום.
התיישבנו למרגלות העץ הרחב שהסתיר אותנו מהעוברים ושבים.
"ואו ! זה מקום מקסים! " אמרתי לתומר.
"אני יודע. " השיב
"איך גילית אותו?" שאלתי
"אחי הגדול הראה לי. שנה שעברה, כשאני הייתי בכיתה ט' כמוך, אחי היה בי"ב .
מה שאומר שהוא לא נמצא כאן יותר והפינה הזאת היא רק לרשותי השנה. "
"אה. מגניב. " עניתי.
"תקשיבי, רציתי לשאול אותך משהו." אמר.
"שוט"
"אני … אמ… מהרגע הראשון שראיתי אותך, חיבבתי אותך.." הוא עצר לרגע והביט לתוך עיני.
חייכתי אליו כדי להקל עליו לספר לי.
"את רוצה אולי לבוא איתי לים ביום שבת? אני גולש, ויש לי תחרות.. ואולי אחר כך נלך יחד לגלידה ? אם את רוצה כמובן" הוא שאל והביט בי .
"אני אשמח לבוא איתך. ורק שתדע, אני מחבבת אותך גם. "
אמרתי וראיתי איך הוא התמלא בהקלה לאחר שאמרתי לו מה היא תגובתי.
"אז קבענו" תומר אמר.
הנהנתי .
"אז.. איזה מוסיקה אתה אוהב ?" שאלתי.
"אממ.. יש כמה להקות .. אני אוהב את קולדפליי ואת רד הוט צ'ילי פפרס. אה, ואין על לינקין פארק! " אמר לי תומר.
"אין מצב!!! זה הלהקות שאני הכי אוהבת!! " אמרתי.
" עוד מעט תגיד לי שאתה מעריץ סודי שרוף של הביטלס. "
"תאמת, הם הכי טובים. הם ה-להקה שלי. אבל לא כ"כ רציתי לומר כי לא ידעתי איך תגיבי. כי הם ישנים .."
" אתה צוחק עליי ?! הם הלהקה שאני הכי אוהבת בעולם!!!!!!!" צעקתי בשמחה.
"לא חשבתי שיש עוד מישהו בגיל שלי שאוהב אותם! " אמר תומר.
"שנעשה ספיישל להקות אהובות?" שאל תומר והוציע מכיסו את האייפון שלו עם זוג אוזניות אדומות.
"תן לי לנחש . אדום זה הצבע האהוב עלייך?" שאלתי את תומר
"ללא ספק" השיב. "תני לי לנחש , זה הצבע האהוב גם עלייך ?" שאל וחייך.
" כן. תמיד אהבתי אדום. "

וככה ישבנו לנו ושמענו שירים באוזניות האדומות של תומר.
לא דיברנו כל הזמן הזה. רק הסתכלנו אחד על השני כשגבי מושען על גזע העץ האדום, ותומר יושב בישיבה מזרחית לידי.
פתאום גיליתי שהעיינים של תומר מורכבות מהמון צבעים . חום, כתום, ירוק, כחול ואפור. היו לו את העיניים הכי יפות שראיתי מעודי.
לאחר שבילינו כך את שאר ההפסקה , נשמע הצלצול הקורא לחזור לכיתות.
"תרצי שאלווה אותך לכיתה?" שאל תומר
" זה ממש יעזור לי . תודה. "
צחקנו וקמנו ממקום ישיבתינו.
התחלנו ללכת לכיוון הכיתה שלי כשנתתי לתומר את מספר הטלפון שלי והוא נתן לי את שלו.
הגענו לכיתה שלי ונפרדנו לשלום. "נתראה מחר בהפסקה במקום שלנו ." אמר לי תומר וחייך.
המקום שלנו ! הוא אמר המקום שלנו ! הוא נתן לי חצי בעלות על המקום שלו. אני מחבבת אותו כל כך.
"כמובן " עניתי וחייכתי גם כן.

"איפה היית כל ההפסקה ?!" שאלה אותי ספיר.
"חיפשתי אותך בכל מקום ! בכל- מקום-!" הדגישה.
'אז זה באמת מקום שאף אחד לא מכיר ' חשבתי לי.
"הייתי.. עם תומר. " אמרתי לה .
"או. זה היום הראשון וכבר נטשת אותי ? " שאלה בחיוך.
" אני מצטערת, ספיקי. אני מבטיחה שזה לא יקרה יותר ."
אמרתי לה וחייכתי בחזרה חיוך מבויש.
"זה בסדר. אם הייתי במקומך, גם אני הייתי הולכת איתו. הוא נראה לי ממש נחמד. אז… מה עשיתם שם ?" שאלה.
"דיברנו." אמרתי ." הוא אוהב את כל הדברים שאני אוהבת. הוא אוהב את רד הוט צ'ילי פפרס ואת קולדפליי ואת לינקיןפארק !! "
" גם את הביטלס ?!" צעקה ספיר בתדהמה. "כןן!! " עניתי .
"והצבע האהוב עליו הוא אדום !!"
הוספתי.
" הוא הגרסה הגברית שלך, אמה."
"ממש. " אמרתי. " הוא אוהב לגלוש. אני שונאת את הים. " אמרתי .
"הוא הזמין אותי לבוא לתחרות שלו ואז שנלך לאכול גלידה או משהו כזה. "
"טוב, יקירתי. בהצלחה. יש לי עכשיו שיעור ערבית ואני כבר מאחרת . אז ביי. " אמרה ספיר וחתמה את השיחה שלנו .