העולם בו אנו חיים אינו אמיתי, אלא אשליה
החדר לא גדול מידיי ולא קטן מידיי.
הוא בנוי כמלבן תלת מימדי. בקצה אחד של החדר עומדת דלת עץ עם ידית מעוגלת, אך ללא חור למפתח, ובקצה הנגדי פתוחים שני חלונות מרובעים. מבעדם אפשר לראות כביש חד סיטרי, ומאחוריו שורה של בניינים בצבעים שונים, שבחשכת הלילה כקבוצה מאיימת. בצד ימין לחלונות, רחוק מהדלת, נחה מיטה מסודרת, ובצד שמאל, יושב לו שולחן כתיבה עשוי מעץ, ולידו כיסא צהוב עם חור באמצע.
על הכיסא יושב בן אדם מתוסכל, שמנסה לכתוב את הפיסקה הראשונה של עבודת הדוקטורט שלו, המישפט שמתחיל את המחקר. יש לו שיער חום מתולתל, ואף קטן באמצע הפנים. עיניו, שפתיו, ואוזניו ממקומים בפניו בזויות וקווים ישרים לפי אפו. הוא לבש מיכנסי בד שחורים, ואף על פי שלא היה קר הוא לבש חולצת צמר ארוכה בצבע חום.
עבודת הדוקטורט שלו בפיסיקה היא על המימד החמישי, מימד שניסתר מעיננו, אבל קיים מבחינה מתמטית.
'למען השם, איך הוא אמור לכתוב עבודת דוקטורט על משהוא שהוא לא יכול לראות?! הוא נחוש למצוא פיתרון לבעיה הקשה.המימד הזה קיים, ועבודת הדוקטורט שלו אמנם לא תתאר איך הוא נראה, אבל היא תיהיה עליו. יש מימד כזה, בלי שאף אחד יכול לראות אותו. ועם אף אחד לא יכול לראות אותו אף אחד גם לא יודע מה יש בו. אפשרי שיש בו חרקים, צמחים, וחיות שאין אחד שיכול לראותם. יקום שלם שניסתר מעיננו.'
הוא התחיל לכתוב.
תגובות (6)
נשמע ממש מעניין!
מה הוא כתב?
יאללה תמשיך :)
מסכימה עם חייכנית…
ממש מעניין!
והתיאורים שלך בכלל הכניסו אותי לסיפור…
סקרנית לקרוא את הפרק הראשון :)
תודה רבה!
מתי אתה ממשיך את הסיפור המעניין?
אני מצפה לזה כבר הרבה זמן!
המשכתי מיזמן.
נשמע מעניין מאוווווד!!!