הסנטה מריה | פרק – 9
נשימתו של דרק נעצרה. "סיליס?" הוא שאל בלחש, כיאה לקפטן האכזר של הסנטה מריה כשהוא מופתע ומפוחד.
סיליס הנהן, "כבר הרבה בני אדם הגיבו כך בעבר". דרק ייצב את קולו והמשיך "אז הנך מסכים? האם אתה רוצה להצטרף אלי ולקבל את השליטה בחלק מין האוקיינוס?"
עיניו של סיליס נצצו מרוע, הוא החל להתקרב אל דרק שהתחיל להילחץ ואמר בקול שטני ונורא "טוב בקשר לזה…"
כבר היה קשה לא לראות את ידו שולפת את הלהב מכיסו ומכוונת אותו אל דרק, שהביט באימה בלהב. סיליס המשיך ואמר "אני…
מסרב!"
*********************
נשמעה צעקה חלשה מחדר הקפטן. בעקבותיה, הובס לא חיכה לסימן נוסף, הוא רץ במעלה המדרגות לעבר המרפסת, לאורך המסדרון ונכנס לחדר הקפטן בטריקת דלת. שם הוא מצא את דרק שעון על הקיר, רגליו מכופפות ורועדות. כתם כהה התפשט על חולצתו. "הסירקס הזה" הוא אמר בכעס שנבלע בקול החנוק שלו – בעודו שולף את הלהב מבטנו ומביט בשחצנות בפניו המופתעות של סיליס – "חושב שהוא נמצא כעת בסיפון הפיאסטה ועומד מול קפטן דובוני הים". הובס נשם לרווחה, דרק סינן להובס "הובס, אולי תלווה את סיליס החוצה"
"סיליס?" שאל הובס, מופתע לא פחות מדרק. דרק הנהן.
הובס פנה לגשת לסיליס אך ההוא כבר הספיק לצאת מחדר הקפטן ולקפוץ חזרה לאוקיינוס.
הובס עדיין היה מופתע שדרק עמד בחוד הלהב של אחד מהסירקסים המסוכנים ביותר בעולם, אם לא ההכי מסוכן – שרק לעמוד במרחק של עשרה מטרים ממנו יכול להרוג אותך.
תגובות (2)
פרק קצר אשר אינו קשור כלל לסיפור היפהפה שאת כותבת כל הכבוד סתיו תמשיכי תודה בקי ♥
אני רוצה לאחל לך סתיו יקירתי שנה טובה שנה של שקט ושלווה שנה כייפית לך וכמובן לבני משפחתך ממני באהבה בקי ♥♥