(הסיפור החדש) monster פרק 1: הנערה

״הם פשוט בני ז**ות, זה הכול״ המשיכה לקלל במרץ לירי, שגם אחרי שעתיים היתה שקועה במה שקרה, ״פשוט בני ז**ות עם פאקינג דעות קדומות״ שתי האמאות האחרונות ברחו מן גן השעשועים כשהם אוחזות בשתי בנות קטנות ומושכות אותם רחוק מן ה״פושעת״ שמתנדנדת בנדנדה הנמוכה.
״ מה שהיה היה ואי אפשר להחזיר את הזמן לאחור״ לין אהבה משפטים שכאלו, הם תמיד עודדו אותה ״עכשיו ׳סתמי ת׳פה, אנחנו צריכים לחשוב מה עושים עכשיו״ לירי מיד סתמה את פיה והחבורה הקטנה התאספה סביב מנהיגתם הבלתי מעורערת-לין.
״אני בעד לחזור למרכז, אין לנו מה לעשות כאן יותר, כמה שיותר מוקדם לחזור ככה יותר טוב״ לין הנהנה והכניס יד לכיסה, הם עוד לא יכולים לחזור, עדיין לא.
״אנחנו צריכים עוד כסף, אין לנו מספיק בשביל נסיעה למרכז ואנחנו לא יכולים ללכת עד לשם…״ כולם הנהנו, גם אם העדיפו להעביר את הלילה במחסן הישן והטוב שלהם, הם לא פצו את פיהם.
״יש את הסטודיו לבלט של רוזה, למדתי בו כשהיתי קטנה, היא אף פעם לא נועלת את הדלת, כי הכול הזמן מאבדת את המפתח״ לירי הציעה, וברגע שלין הנהנה החלו כולם לקום לעבר הכביש, שאותו חצו בלי להתחשב באף אחד ושום דבר, כמו תמיד.
השעה לא היתה כל כך מאוחרת אבל כבר ראו את כול ה״מפוקפקים״ יוצאים החוצה, מחפשים לעשות קצת כסף קל.
״די! תעזוב אותי!!!״ קול צרוד ורועד נשמע מאזור תחנת האוטובוס, רוני התחיל ללכת לכיוון התחנה אך לין אחזה בידו ונענה את ראשה לשלילה, היא לא יודעת מה קורה שם, כרגע עדיף רק להקשיב ולא להסתכן.
״די!!!! די, בבקשה!!!״ הקול נשמע רועד יותר ויותר וקול בכי רם מילא את הרחוב. ״ילדה טיפשה, היית צריכה לתת לי את הכסף וזהו!!״ צרחה רמה נשמעה וכל החבורה התחילה לרוץ לעבר התחנה השחוקה.
לין הביטה על הגרפיטי שאמר ״החיים מסריחים ואילו למוות ריח טוב״ זה היה נחמד והכול עם זה לא היה גרפיטי.
החבורה הגיעה על הבחורה הצועקת ומצאו בחור מושך בשערותיה ובועט ברגליה. ״אדם? מה נראה לך שאתה עושה?״ שאלה לין בקול מתון, לא מסגירה את רגשותיה.
״מצטער לין, פשוט הזב- הילדה הזאת חייבת לי כסף והיא לא מחזירה לי אותו״ הוא גמגם מפחד ולין הנידה בראשה ״לא, היא לא״ אמרה בקביעות ״מה? אבל הכס-״ הוא נעצר כאשר ריי עשה צעד נוסף לעברו ״נכון, כן, היא כבר לא חייבת״ הוא העביר את ראשו אל הנערה ״מצטער״ וברח משם, הנערה החלה לשקשק עוד יותר, פחדה ממה שהחבורה תעשה לה.
״מה שמך?״ שאלה לין בקול רך, הנערה הגיבה בשתיקה ועפרה את עיניה ״היא שאלה אות-״ רוני התחיל להתעצבן אך לין הניחה יד על חזהו והבזיזה אותו לאחור.
״בואי איתנו״ לין הרימה את הנערה מן הרצפה וסידרה טיפה את שערה הגולש של הנערה המסכנה, ״יש לך איפה לישון?״ שאלה לין ושוב לא השיבה הנערה, לין לקחה את זה כלא.
״בואי איתנו, אנחנו נדאג״ אמרה לין וסימנה ללירי לתמוך בנערה. וכך הלכו החמישה אל הסטודיו של רוזה.