הסיפור החדש:ליפול בשקט-פרק 1

לא היו מחיאות כפיים,בכלל.
למחוא כפיים זו פעולה אנושית,וחס וחלילה שאנו נעשה פעולה אנושית.
רוב האנשים עמדו בשקט,מעטים הנהנו,ומעטים אפילו יותר חייכו.
המנהל העביר לי את המיקרופון שאם ארצה לדבר.
לא אמרתי תודה,גם זו היא פעולה אנושית.
״תמיד חשבתי שכשיגיע הרגע הזה ארגיש שונה.
תמיד חשבתי שברגע שדמי יטפטף על האבנים הכחולות,ארגיש שלווה,ארגיש שמצאתי את מקומי.
כול זה נכון.
אבל יש משהו בי שלא השתנה,הרצון והאמנה שאפשר לגרום לאיחוד של ארבעת הצבעים.
כחול-מסמל השראה, מסירות, ביטוי עצמי, משכך ומרגיע, מעלה השראה, הבנה רוחנית, יוצר הרמוניה, משרה שלוה, מאפשר זרימה.
ורוד-היצירתיות בכל גדולתה ועצמתה,אהבה, נתינה, שפע. צבע של קבלה – לדעת לקבל.
ירוק-צבע האיזון, ההרמוניה והסימפטיה ועל כן יש לו כוח להביא את האנרגיות החיוביות והשליליות שבאדם לאיזון. לירוק היכולת לאזן את שלושת ההיבטים שבהווייתו של האדם, היינו, גוף, נפש ורוח, וכך ליצור שלמות, צמיחה, רוגע, חידוש.
כתום-צבע השמחה והאושר,סמל האנרגיה הנשית,אנרגיה, מיניות, זרימה-גמישות. צבע מעורר אנרגיה מינית, צבע של יצריות ויצירתיות. כתום מאפשר לנו ליצור איזון בין הגוף הפיסי לגוף הרוחני משחרר מחשבות ורגשות ונותן את יכולת לגוף לנוע בקלילות. מפיג דיכאון.
אז למה אנו לא יכולים לשלב את כולם?
למה אנו לא יכולים להרגיש שלווה,יצירתיות,איזון ושמחה גם יחד?״
לרגע היתה דממה,ועולה לראשי מחשבה:הצלחתי!!!
אבל אז,אט אט עלו ועמדו כמעט כול האנשים אל רגליהם ומחאו כפיים…
אסור להם,אסור למחוא כפיים,לא רק שזו תגובה אנושית,זה גם אומר שהם מעודדים את הרעיון שלי,ואני כבר יודעת שלמרות שזה נשמע נפלא,עירבוב כול הצבעים יוצר בכלל צבע אחר-שחור