הסולו- חלק ראשון

״מה?״ עניתי עצובה וכועסת בו זמנית כשסשה המורה לריקוד אמרה לי שאני לא מופיעה בריקוד הראשי זה שאני אמורה להוכיח בו לכולם לאמא שלי, לדני חברה שלי ולעוד הרבה אבל במיוחד למיקה המתנשאת שתמיד מצליחה יותר ממני אבל בכול דבר
״כן את לא תופיעי בריקוד מאיה בגלל שלך אני נותנת סולו!!״ענתה סשה
ועכשיו נוספו לרגשותי גם שמחה ובלבול
הבטתי מסביב מבטים של תמיהה וקנאה נראו בכול מקום
חיפשתי את מיקה באופק..
יופי. דווקא עכשיו אני לא רואה אותה
אבל מה אכפת לי אני מקבלת סולו!
״מאיה?״ סשה שאלה אותי ״האמת שחשבתי שתתלהבי יותר..״
״מה..לא בטח שאני מתלהבת אני פשוט המומה״ עניתי לי
״למה שתהיה המומה זה מגיעה לך לגמרי. את רוקדת יפה, יש לך נוכחות במה, את ממש גמישה ושלא לדבר על כמה שאת משקיעה״
״תודה״ חייכתי חיוך קטן וביישני הרגשתי איך הסומק עולה על פניי
איך כל המבטים נחים עליי
איך כולם מדברים ומתלחששים
אני מנחשת שעליי…
״המורה את באמת חושבת שזה מגיעה דווקא למאיה?״ אמרה ניצן אחת השפוטות של מיקה והצביעה עליי
ושוב סומק
״כן ניצן. אני חושבת שהיא מתאימה לתפקיד. את מפקפקת בי? ״
ניצן רטנה בשקט
חייכתי חיוך קטן לעצמי
מה רק להם מותר?

״קדימה ואחת, שתיים, שלוש…״
התאמנתי בשפגטים בחדר שלי ולא רציתי להפסיק עד שזה יהיה מושלם
הבגד גוף גירד, הידיים כאבו, וברגליים לא הרגשתי תחושה.. אבל לא אכפת לי
ריקוד הוא כול עולמי
ותמיד הוא ייהיה
כול אתו ערב הרגשתי סוג של תחושת אופוריה מיוחדת שלא הפסיקה
הרגשתי
את אותה תחושה כשעשיתי שיעורי בית, אותה תחושה כשאכלתי ארוחת ערב, אותה תחושה כשהתקלחתי ואותה התחושה כששכבתי לישון
זה מה שרציתי כול החיים
מאז שאני בכיתה ב׳ אני חולמת על הרגע הזה
הרגע שבו אני אזרח
אני זוכרת טוב מאוד מתי החלטתי להיות רקדנית
הכול התחיל כמו שאמרתי בכיתה ב׳ נכנסתי למתנ״ס הקהילתי כשרציתי לחפש תחביב
אמא שלי אף פעם לא דחפה אותי לזה
למעשה, היא בכלל לא חשבה שאני צריכה בחוג אבל התעקשתי רציתי להיות מעורבת בחברה ואני הייתי ביישנית טוב אני עדיין כזאת אבל אז הייתי עוד יותר כזאת
בכל אופן ראיתי התלבטתי בין קרמיקה לציור ואז שמעתי קולות של מוזיקה גררתי את אמא שלי לשם ואז ראיתי אותה
רקדנית בלט גבוהה ומרשימה רקדה בצורה מושלמת. כל תנועה שלה הייתה חיננית ועדינה אך עם זאת מאוד מקצועית
והיא הייתה לבדה על הבמה
כשהיא סיימה כולם השתהו מעט ואז בבת אחת כולם מחאו כפיים בפרץ התרגשות אדיר ואז הבני מה אני רוצה להיות כשהיה גדולה