הסוד- פרק 2

״אני לא יכולה להשאר פה אפילו לא לשנייה!!״ חשבה רייסי. ״אני חייבת לעזוב, לברוח!״ עלה במוחה הרעיון. רייסי קמה ממיטתה ולקחה את התיק הקטן שלה ״מה לקחת? בגדים חמים,״ רייסי התחילה לארוז ״מה עוד? שמיכה- אבל אין מקום… אני אקח את השמיכה שהייתה שלי כשהייתי קטנה, היא בחדר של אימ- זאת אומרת לינדה המרושעת- ככה אני אקרא לה! הממ.. מה עוד? חתיכת אוכל קטנה שנשארה לי מפעם אחת שלינדה נתנה לי לטעום מאכל שלא היה מקולקל ועבדתי עליה שכן- זה עוד מעט נגמר. טוב, אני אלך לחדר שלה בשקט ואנסה לקחת את השמיכה.״ רייסי צעדה לעבר החדר הגדול שמעולם לא הייתה בו ופתחה את הדלת. אבל לינדה ובעלה ג׳ורג׳ היו ערים וצעקו עליה שהפריעה להם לראות טלויזיה ושבכלל אסור לה להיכנס לשם. רייסי רצה לחדרה ובכתה, כי קוותה שאולי הם יאמרו משהו שיגרום לה להתחרט, אבל לא, היא בורחת וזה סופי. רייסי הלכה לדלת ובשקט ניסתה לפתוח אותה, אך לשווא, מישהו- כנראה משרת- נעל אותה בפנים. היא התחילה לבכות אבל אז ראתה את החלון שלה. אין בו סורגים, הוא בקומה השניה אז זה לא כל כך גבוה, ולא צריך לצאת דרך הדלת. רייסי התיישבה על החלון ותכננה את הקפיצה, היא תנחת על החול, זה יכאב קצת אבל לא נורא- היא חוותה מכות יותר כואבות מזה בחייה. רייסי התחילה להחליק מהחלון ונחתה על הברכיים, ירד לה דם, היא החניקה את הדמעות והתחילה ללכת. פתאום עברה בה תחושת רעב עזה, היא הושיטה יד אל גבה כדי להוריד את התיק ולהוציא את חתיכת הגבינה אבל פתאום שמה לב ששכחה את התיק בחדר, ליד החלון. אם אמא תראה את התיק היא תמצא את חתיכת הגבינה ותתן לה מכות כפולות על כך שגנבה. רייסי התחילה לרוץ, היא רצה ורצה ורצה כל הלילה, עד שהתחילה להתעייף ונחה על ספסל. בלילה רייסי חלמה שהיא מגיעה לבית שבו מאמצים אותה זוג הורים נפלאים, הם נותנים לה אוכל ומים, מתייחסים אליה יפה, והעיקר- לא מרביצים.
לפתע העירו את רייסי קולות מוכרים, הקול הצורמני הגבוה והשנוא עליה ביותר. ״לא, אבל זה לא הגיוני!״ חשבה לעצמה רייסי ״הרי ברחתי! אני כבר לא בבית! זה בטח סיוט ותכף אתעורר לבד על הספסל!״ אך לדאבונה של רייסי הקולות היו אמיתיים, צחוק מוכר ושנוא, דמותה של לינדה ניצבה מולה. ״חשבת שתצליחי לברוח? את ליד הסופר חמודה, שני רחובות מהבית. בואי, אני לא רוצה להרביץ לך בפומבי״ חייכה לינדה חיוך מרושע. ״לא רוצה! אני לא רוצה לבוא!״ קראה רייסי בקול רם.
״אם לא תבואי עכשיו, את תבואי אחר כך ותחטפי הרבה יותר מכות״ סיננה לינדה מבין שינייה תוך כדי שהיא מחייכת לחברותיה שנכנסו לקניות. כשהיה ברור שהן כבר לא מסתכלות, תפסה לינדה את רייסי ודחפה אותה לאוטו. ״חכי, חכי, בבית מה יקרה לך!״