הנקמה האמיתית פרק ראשון

השנה: הרנב מקום: גרנדה ספרד
דקות בודדות לפני כיבוש גרנדה
שששש עכשיו המפקד ישא את דבריו
זהו חיילים נמצאים אנו תחת הקרב האחרון שיכריע את גורל ספרד, כיצד היא תיראה האם נוצרית דת האמת או שהיא תישאר בידי הכופרים נשלחו שליחות קודש כדי להשפיע ולתת לאנשים את הזכות להתנצר אל דת האמת השלום והאחווה
קריאות מלחמה נשמעו מפיהם של החיילים בהתלהבות
השמידו את הכופרים!
הכו בהם ללא רחם!
לאחר כמה שעות של לחימה
גרנדה בידינו! יחי ספרד הנוצרית!
קרב זה הכריע את גורלה של ספרד,
מלחמה עקובה מדם התחוללה בין הנוצרים לבין המוסלמים על שליטתה של חצי האי האיברי [ספרד]
הנוצרים בראשותו של המלך פרדיננד כבשו עיר אחרי עיר מחוז אחר מחוז במרחבי ספרד
גרנדה הייתה המחוז האחרון שנשאר בידי המוסלמים ועל ידי כבישתה תם תור עידן הזהב שנמשך 700 שנה של יהודי ספרד
התוצאות של הכיבוש לא איחרו לבוא…
המלך פרדיננד והמלכה איזבלה הוציאו צו גירוש ליהודי ספרד
ובצו זה היה כתוב שליהודים שתי אפשרויות
אפשרות ראשונה היתה להישאר בספרד ולהתנצר ולהישאר כנוצרים חדשים שכונו בפי הספרדים מראנוס ואצל עם ישראל הם נקראו אנוסים מפני שהתנצרו מאונס
אפשרות שניה, שבה היה כתוב בין השאר היה כתוב משפט זה
מכיוון שהודיעו לנו שבמלכויותינו היו כמה נוצרים רעים שהתייהדו ובגדו באמונתנו הנוצרית הקדושה, והסיבה הגדולה לכך הייתה – הקשר בין היהודים והנוצרים…. ובהמשך: לכן, אנו בעצתם ועל פי ראייתם של כמה מן הכמורה, האצולה הגבוהה והנמוכה של מלכותנו, ואנשי מדע ומצפון אחרים מן המועצה שלנו, בהיותנו חושבים על כך רבות, הסכמנו לצוות לגרש את כל היהודים והיהודיות ממלכויותינו.
על היהודים נגזר לעזוב את ספרד ועל המגורשים נאסר לקחת עמם דברי ערך כזהב, כסף ותכשיטים, אך הותר להם להוציא רכוש אחר. למכירת בתיהם ונכסיהם ניתנה להם ארכה של שלושה חודשים, עד ערב תשעה באב. הספרדים ציפו שהיהודים יאלצו למכור נכסיהם בזול – או להפקירם. ידיעה זו הקשתה על היהודים למכור את נכסיהם. היו שמכרו את חפציהם, אך היו רבים יותר שלא הספיקו, ונטשו רכושם.

רוב יהודי ספרד כבין כ-40,000 מינימום, לכ-160,000 מקסימום, איש החליטו באפשרות השניה גירוש…

רבים מהם ביקשו להיקלט בשכנה הקרובה פורטוגל. פורטוגל הייתה אחד המקומות המועדף על המגורשים.
והיו גם יהודים שניסו יהודים את מזלם במציאת מקלט בצרפת, השכנה הצפונית, אליה עברו לגור ומשם יכלו להמשיך עסקיהם בספרד ובפורטוגל. היו גם כמה שהחליטו לעבור- לארצות השפלה- מעבר לשם היה כרוך בניתוק כל קשר עם ספרד. ברם, היציאה ההמונית הייתה בדרך הים אל רחבי האימפריה העות\'מאנית . הסולטן העותומני קלט את הפוטנציאל הטמון במגורשי ספרד ופתח את שערי ממלכתו בפני המגורשים; הוא תמה על התנהגותו הטיפשית של המלך פרננדו ששמט מידיו אוצר יקר כל כך. מרביתם של גולי ספרד פנו לחופי האימפריה העות\'מאנית, שהשתרעה אז מן הבלקן ודרום אירופה, דרך המזרח הקרוב ועד לצפון אפריקה.