הנערה מכדור הארץ והנסיך מפלנטון- חלק ב

"היי נתן, מה קורה ?" שאלה נועה בזמן שהביטה בו עושה את שיעורים שהמורה נתנה באנגלית. "הכל בסדר." אמר נתן. "האם תוכל לעשות משהו בשבילי ?" "כן, בטח." ענה נתן, ופתאום כל התלמידים באו עליו והחלו להטיל עליו משימות כגון: "תוכל לקנות לי משהו ?", "תלך רגע למכולת פה ליד ותקנה לי מסטיק בזוקה.", "אפשר שתעשה לי את שיעורי הבית ?" ולנתן לא היה יכול להגיד מילה, עד שהוא צעק: "למה אני צריך לעשות את כל זה ?" ופתאום הוא ראה שהוא חלם ושלא בכיתה שלו, אלה במעין חדר שינה מפואר בתוך ארמון. "מה זה, איך הגעתי לכאן ?" אמר ומיד נזכר: ״אה נכון, אני ניסיתי לעזור לנער ההוא להינצל ממפולת הסלעים הזאת, ואז…״ פתאום הרגיש שמשהו כבד נמצא על החזה, הוא הביט במראה וראה שהוא לא הוא; הוא בעצם היא. ״מזה!?״ הוא, זתומרת, היא צעקה: ״מה לעזאזל קרה לי?!״ היא החלה לגעת בגופה. ״זה לא אמיתי…״ ואז היא קלטה שהיא בעצם עירומה. ״היייאאה!!״ היא צעקה מרוב מבוכה, ופתאום משרת בשיער בלונדיני נכנס לחדר. ״האם את ערה ?״ הוא שאל. ״אם כן, בבקשה התלבשתי ולכי אחריי לחדר המלכות.״ פתאום החלו להכנס לחדר משרתות שהחלו להלביש את נתן בשמלת מלכות. ״בבקשה סלחי לנו.״ אמרו תוך כדאי שהם מלבישות וקושרות לו את שמלה, ולאחר כמה דקות, הוא נראה ממש כמו נסיכה מהאגדות. "מכאן בבקשה." אמר המשרת והפנה את נתן למסדרון ארוך ומפואר. "חכה שניה!?" צעק נתן. "מה לעזאזל קורה כאן?" שאל נתן בעודם נכנסים לתוך חדר המלכות שהיה מלא מפה לפה באנשים שנראו לנתן קצת מוזרים. לחלקם היה אף גדול ולחלקם היה צוואר או אוזניים גדולות. במרכז החדר היה כיסא שהיה גבוה כמו עוגב בכנסייה ועל הכיסא הזה ישב לא אחר משאר אותו נער שניסה להציל מהמפולת. "שלום." אמר הנער לנתן המופתעת, שלא האמינה למראה עיניה. "מה קורה כאן, מי אתה ומי אני עושה כאן ומה לעזאזל קרה לגוף שלי?!" הנער הביט בה ואמר: "שמי אולקס ואני הנסיך של הכוכב הזה." נתן הביטה בו מופתעת ושאלה: "אתה… נסיך?" הוא חייך ואמר: "בדיוק." ואז הוסיף: "אני גם זה שהצליח להציל אותך עם השיקוי שלי, שבזכותו אתה, זתומרת, את בריאים ושלמים." "רגע." אמר נתן והביט מופתע בנסיך. "למה אני בחורה?" הנסיך השיב לה: "לכל שיקוי אצלנו בכוכב יש תופעת לוואי, ותופעת הלוואי של השיקוי הוא שהפכת לנערה באופן מושלם." ואז פנה אליה ושאל: "מה שמך?" "נתן." ענתה "נתן גדנר." ואז הנסיך הכריז: "אני חושב שמצאתי לי את אשתי לעתיד." "מה?!!" צעקה נתן. "אבל אני בעצם בחור, ולא בחורה". הנסיך הביט בה, המצח שלו החל להתקמט. הוא לקח את ידו ופשוט החל לחנוק את נתן. "את מעזה לתווכח איתי, מי שבקרוב יהיה המלך של פלנטון!!?" הוא בסופו של דבר עזב נתן, שהרגישה כאילו היא הולכת למות. באותו רגע הנסיך אמר: "אלפרדו, קח את נתן לחדר השינה שלה, ואל תוציא אותה עד לפקודה שלי". המשרת לקח את נתן לחדר שהיא מלאת מחשבות על מה שקרה…