הנערה מבאר שבע. פרק 3

▪ לידן קולינס ▪

"אבא קום כבר אתה תפספס את הגן" יונתן מנסה למשוך אותי בכוח כשידיו הקטנטנות מושכות את היד שלי , "אני קם , אני קם לכו תציקו לאמא " אני מנסה להפנות אותם בשביל להרוויח עוד כמה דקות על המיטה אם לא סקס לפחות אז לנוח ומסתובב לצד השני , תבינו השעה רק 6 בבוקר והם ערניים כל כך , יעל כבר קמה כששניהם מחבקים ותופסים אותה.

"אתה נוכל… תדע שהם מצפים שאתה תיקח אותם לגן היום" היא אוספת את השיער ונעלמת לחדר ארון שלה , כן לאשתי יש תחביב לקנות המון דברים בעיקר בגדים , אני עד היום לא יודע את כמות הבגדים שבחסותה.

הקטנטנים רצים בחזרה אליי ודואגים שאני לא אנוח כשהם סוטרים לי לפרצוף ודוחפים אותי, זה מראה די חמוד של שני השובבים. אני קם בעל כורכי ומתארגן לקראת היום שבפתח.

אני יורד במדרגות אחרי מקלחת קרה לבוש בחולצה מכופתרת אלגנטית לבנה השרוולים מקופלים קצת עד הזרוע, מכנס ג'ינס כחול וסטנדרטי ונעליים שחורות אלגנטיות, בכל זאת אני עורך דין שמכבד את עצמו ואני אמור להיראות כזה. ככה אני אוהב להתחיל את הבוקר עם מקלחת קרה וקפה הפוך אחד טוב, זה מעביר לי את התחושה של העייפות.

העיניים שלי קולטות ישר את דניאל עם התיק הקטן ויונתן כבר בדלת מחכה, "אתם בטח ממש אבל ממש אוהבים את הגננת " הם מצחקקים ויש להם מין ברק בעיניים. "אבא יכין קפה ונאכל גם ארוחת בוקר שאמא הכינה ואז נוכל ללכת לגן , בואו נראה מה אמא הכינה לגברים שבבית" אני מצליח לשכנע אותם לרדת מזה שנהיה שם שעה לפני כולם.

יעל היא רוסיה שאוהבת במפתיע לבשל, בדרך כלל יש כאן עוזרות בית בבית הגדול הזה שדואגות לארוחות, מדי פעם היא מבשלת לכבודנו. אני רואה את נינה שם מניחה את הפנקייקים על הצלחות של הקטנים השולחן ערוך וגדוש. "לכבוד מה הארוחה החגיגית ? אף אחד לא יאכל את כל זה " היא מפנה את מבטה אליי "זה לא לך זה בשבילם" הבנים כבר תפסו את מקומם והתחילו לזלול.

בינתיים מאחוריי יעל התגנבה ומנשקת את עורפי "בוקר טוב אהובי " היא מריחה כמו גן עדן. יעל היא בלונדינית בהירה עם עיניים כחולות ממש כהות כיאה לרוסיה למרות השם היא נולדה ברוסיה ועלתה בגיל 12 עם הוריה כך שהיא התחנכה חינוך רוסי למופת היא אישה בעלת נימוסים ואינטלגנטית. היא ממשפחה עשירה ידועה ברוסיה.

היא נטולת מבטא והדבר היחיד שמסגיר אותה כרוסיה זה רק המראה שלה, יעל ברוכה בגוף שלא היה מבייש גם דוגמניות בויקטוריה'ס סיקרט אמנם היא קצת נמוכה ביחס אליהן אני מניח היא רק 1.73, הפעם היא לבשה חולצה לבנה צמודה לה לגוף וג'ינס צמוד כחול בהיר קרעים לאורך כל הג'ינס לא מוגזמים, חגורה כסופה גדולה על מותנה ונעלי ספורט לבנות נייק, חדשות כנראה.

היא מתרוצצת בין רחבי הארץ אז היא וויתרה על המראה האלגנט של העקבים ושמלות מציקות למינהם. לא יודע איך אבל היא נראית דוגמנית עדיין.  היא מתעסקת באומנות אל תשאלו אותי איזה כי היא מתעסקת בהכול.

"אני מתיישב שנייה אחריה ונותן ביס בטוסט שהיה לי בצלחת בוחר בקנקן עם המיץ תפוזים שנינה אוהבת לסחוט לנו, מוזג לעצמי ונהנה מהאוכל, אני שם לב לשעה. תופס את התיקים שלהם וקם כשאני עוד לוגם מהמיץ תפוזים הסחוטים. יעל מניחה את ידה ליד שפתיי ומנקה לי את הפירורים מהעוגה שאכלתי לפני דקה.

היא מחייכת "יש לי שלושה ילדים קטנים בבית אני רואה" אני מנשק אותה לשלום , נשיקת הפרידה הקבועה שלנו"תודה מאמי, אני מאחר אני אתקשר אלייך כשאגיע לעבודה"

הילדים מכירים את מושבם ורצים לתפוס אותם אני שם להם חגורות ונכנס לרכב שם חגורה ומתניע את הרכב, הרדיו נפתח אוטומאטי כנ"ל המזגן , די חם היום, אני שם את משקפי השמש השחורות שלי , אני מרגיש איתם סוכן . אני אוהב אותם מאוד בהמשך ארחיב אולי.

תוכנית הבוקר ברדיו וקצת חדשות מלווים את דרכנו לגן , הכביש פקוק כרגיל , מגיעים לגן כמה דקות לפני והגננת מחכה שם , הם רצים ומחבקים את הגננת אני מעביר לה את התיקים ומנופף לשלום.

חוזר לרכב וממשיך לתחנה הבאה , העבודה מחכה לי. אני שם על ספיקר את שני המזכירה שלי "בוקר טוב לידן" היא נשמעת במצב רוח מרומם "בוקר מקסים שני" אני עוצר רמזור לפני הבניין שאני עובד בו "מתי אתה מגיע יש פה כמה לקוחות שמחכים לך" אני מסתכל על המעבר חצייה אנשים עוד חוצים, מחכה לירוק "בדרך כבר, עוד 5 דקות ואני שם"

אני נכנס כשאני מברך לשלום את הלקוחות שממתינים שם ושני מחכה לי עם כוס קפה ביד ליד המשרד שלי, מושיטה לי וחוזרת לעיסוקיה "ב2 יש לך פגישה עם השופטת אודליה אל תשכח" אני מסתכל עליה ומתקן "אמא שלי ?" היא לשנייה חושבת "כן אודליה אמא שלך"