הנבואה – פרק 9

"נייט? מה הוא קשור?!" ספיר הרימה את קולה כך שכמעט צרחה, ווויל אטם את אוזניו בידיו.
"תירגעי," הוא דרש, וספיר נשמה עמוק. "הוא יודע את הדברים האלו. הוא יודע איך מגיעים אל הממד השני, איך חוזרים ממנו. אני חושב שהוא האדם היחיד שעדיין יודע את זה." שניר הסביר לאט ובמתינות, בטון מרגיע שאכן הצליח להרגיע אט-אט את ספיר.
"ולמה שהוא יסכים לעזור לנו?" היא שאלה, ושניר חייך. "אנחנו נגיד לו שניתן לו אותך בתמורה למידע הזה, ואחרי שייקח אותך וייתן לנו את המידע, את תברחי ממנו." הוא אמר, וספיר נעצה בו מבט קטלני.
"בשום אופן-" היא החלה לומר, אך שניר הניף בידו כמבקש שתשתוק. "יש לי תוכנית." הוא אמר, ונדמה היה שספיר נרגעת. "תוכנית? כבר? איך כל כך מהר?" וויל שאל, ושניר חייך.
"חששתי שניאלץ לעשות דבר כזה בשלב מסוים, אז כבר תכננתי תוכנית, אתם יודעים, למקרה חירום." הוא אמר, ווויל נעץ בו מבט חשדני. לבסוף הוא משך בכתפיו, וספיר הביטה בשניר בצפייה.
"אז ככה," שניר אמר לבסוף. "שניר ייספר לנו את הפרטים המדויקים, ואז ייקח אותך אתו. סביר להניח שייקח אותך במכונית או בכלי רכב אחר, אבל אל תעשי מה שעשית בפעם הקודמת. אז אנחנו נעקוב אחריכם, ואז, כשתגיעו ליעד שלו, אנחנו נפלח אותך משם. כל מה שאת צריכה לעשות, זה להתנהג כאילו את לא יודעת כלום על הנבואה, עלינו, ועל כל דבר בעצם."
"הי, אני יודעת מתמטיקה יופי!" ספיר קראה בהתגוננות, ושניר חבט במצחו עם ידו.
"בקשר לנבואה וכל מה שסיפרנו לך!" הוא אמר. "אה." ספיר אמרה ווויל נאנח.
"אני מקווה שזה יעבוד כמו שצריך, ולא יתפקשש," ספיר אמרה, "כי אתם נראים כמו כאלה שהכול מתפקשש להם בסוף."
"יהיה בסדר," שניר אמר בקול בטוח בעצמו, למרות שבליבו הסכים מעט עם ספיר. "אם ויליאם לא יעשה צרות." הוא הוסיף, ווויל חבט בו. "תפסיק לקרוא לי ויליאם!" הוא קרא, אבל ספיר ושניר התעלמו ממנו.
"אז קדימה- רגע," ספיר אמרה לפתע. "ראינו את התאונה של נייט. חשבתי שאמרתם שסוף סוף נפטרתם ממנו."
"אז נאלץ לקוות שטעינו," וויל נאנח ושניר נעץ את מבטו בקרקע.
"אז קדימה." ספיר נאנחה גם היא, ושלושתם הלכו לחפש את נייט.

שניר, שהיה הבוגר ביותר מבין שלושתם, ולאו דווקא בהתנהגותו, הוביל אותם אל אחד הבתים בשכונה. הוא דפק בדלת בחוזקה מספר פעמים, ולבסוף הדלת נפתחה. בפתח עמד נייט, והוא סקר בשעמום את שלושתם.
"מה אתם רוצים?" הוא שאל לאחר מספר רגעי שתיקה ונשען על משקוף הדלת. וויל נראה מהוסס.
"אתה יודע איך מגיעים לממד השני, נכון?" הוא אמר לבסוף, "אז אנחנו צריכים שתגיד לנו איך להגיע לשם."
"ולמה שאעזור לכם?" נייט שאל, ובעיניו עדיין היה אותו מבט משועמם.
"אם אתה מספר לנו, אנחנו מעבירים אותה אלייך." וויל דחף קלות ספיר לכיוונו. נייט הזדקף.
"בסדר." אמר. "אני אספר לכם."