הנבואה – פרק 15

ספיר עמדה קפואה ודוממת מול נייט, כשוויל ושניר נועצים בו מבטים רושפים.
"נו," וויל אמר לאחר מספר רגעים בטון זועף. "מה אתה רוצה מאיתנו עכשיו?"
"אני? אתם כבר יודעים." נייט ענה לו בטון משועשע ווויל השתתק. הוא חזר להביט בנייט במבט רושף ומלא שנאה. נייט נכנס לחדר בצעדים בטוחים, ונעצר מול ספיר. הוא הביט בה במבט אדיש למדי, אך ספיר ראתה בעיניו ניצוץ קל של כעס.
"מה?" היא שאלה בתוקפנות ונייט נרתע מעט לאחור. היא התאפקה שלא לירוק לו בפנים, אבל וויל סימן לה להירגע.
"תחזירי לי את בטלפון שלי." נייט דרש. ספיר הסתייגה ונרתעה ממנו מעט, אבל הוא תפס בכתפה בחוזקה. "עכשיו." הוא הרים את קולו. ספיר העיפה מבט חטוף לעברם של וויל ושניר, וראתה ששניר מניד בראשו בתנועה כמעט בלתי נראית.
"זה… זה לא אצלי," היא מלמלה בשקט. נייט הדף אותה אחורה בכעס והתרחק. ספיר העיפה עוד מבט חטוף לעבר שניר, והוא חייך חיוך קטן. ספיר חייכה לעצמה.
נייט הסתובב ונעץ בה מבט מאיים.
"טוב, את באה איתי, ושניכם נשארים כאן." הוא אמר לבסוף, וספיר העיפה מבט מודאג אל כיוון וויל. הוא גם נראה מבוהל מעט, וגם שניר. זה הדאיג את ספיר אפילו יותר.
היא הלכה אחרי נייט בחוסר אונים, כשוויל ושניר מביטים אחריה בעוד הדלת נסגרת לפניהם בחבטה. הם שמעו את הדלת ננעלת, אבל עדיין לא הסירו את מבטם מהדלת.
לאחר מספר רגעים וויל נאנח והסיט את מבטו מהדלת. לנעוץ מבט לא יעזור לו לצאת משם.
"יש לך במקרה סיכה לשיער? כזאת שפורצים איתה דלתות בסרטים?" וויל שאל. שניר פתח את פיו לענות, אבל וויל הרים את ידו.
"אתה צודק, כמובן שאין לך. ולמה שיהיה לך? א-"
"האמת היא," שניר קטע את וויל, "שיש לי."
וויל נעץ בו מבט נדהם. שניר התאפק שלא לחייך והוציא בזהירות סיכה משיערו.
"א- אתה-" וויל גמגם. לזה הוא לא ציפה. שניר חייך והתקרב אל הדלת, כשהסיכה בידו. וויל התקרב לעבר הדלת גם הוא בצעדים כושלים מעט, ונעמד בציפייה למעשה ה'קסם' שיעשה שניר כדי לפתוח את הדלת.
"אז בוא נצא מכאן." שניר אמר וקירב את הסיכה למנעול הדלת.