הנבואה – פרק 11

"יופי, עכשיו אנחנו יודעים איך מגיעים לממד השני, ואנחנו גם חושבים שאנחנו יודעים איפה תיבת הנגינה, אז אנחנו יכולים ללכת." וויל אמר, אבל ספיר לא הקשיבה לו. היא חיטטה בטלפון של נייט, מחפשת דברים מיוחדים במסרונים, אך לשווא. כשכבר עמדה לסגור את הטלפון של נייט, הודעה אחת תפסה את תשומת ליבה. היא פתחה את ההודעה, ובראשה היה כתוב: 'תקרא רק אם אתה לבד'. ספיר הסתקרנה והמשיכה לקרוא.
'בדקתי, וליקוי החמה הקרוב יהיה בעוד חודש. אתה חייב למהר.'
מה כל כך מיוחד בזה? חשבה ספיר. סך הכול ליקוי חמה, אז למה שיכתבו 'תקרא רק אם אתה לבד'?
ספיר קמה ממקומה והתקרבה אל וויל. היא הראתה לו את ההודעה, ווויל נראה מבוהל מעט.
"ב-בעוד חו-חודש?" הוא מלמל וסימן לשניר להתקרב.
"מה קרה?" שניר שאל והתקרב. וויל הראה לו את ההודעה, וגם שניר החוויר.
"בעוד חודש?" הוא שאל, ווויל הנהן.
"אוי לא," שניר הוסיף, והפעם וויל רק שתק. ספיר הביטה בהם בחשדנות.
"מה קרה? סך הכול איזה ליקוי חמה." היא אמרה, ושניר הביט בה כאילו היא לא תבין. בהתחשב בעובדה שבינתיים היא לא מבינה דבר כמעט, אולי זה נכון.
"נכון בנבואה היה כתוב שזמנך יגמר כשהעורב יראה את פניו?" שניר אמר, וספיר הנהנה. "אז יש עוד דבר, שאברמוני לא אמר. הכניסה למקדשי הקריסטל נחסמת לתמיד, לאחר שליקוי החמה הקרוב ביותר שיתרחש לאחר החלום שלך מתרחש. אלא אם את נכנסת לשם לפני כן."
כעת גם ספיר החווירה.
"אז מה אתה אומר בעצם," היא אמרה בקול רועד מעט. "שזמני קצוב יותר משחשבנו?"