המתים והחיים פרק 2

פתחתי את עיני ומסביב היו קטניס,קלייר והילד מהחדר
"מה קרה?" שאלתי בשאלה מסתכלת על הבחור
"מי אתה?" שאלתי אותו
"אני כריס תלמיד חדש המורה אמרה לי לבוא עלייך כדי שתארחי לי סיור" אמר והחיוך הערמומי עדיין היה על פניו
"למה אני בבית חולים" שאלתי את החבורה שעמדה לידי
"אריאה את משתמשת בסמים?" שאלה קלייר בחשש
מבטי נקפא לא ידעתי מה לענות אני פשוט שתקתי "כן אבל סתם רק ניסיתי" אמרתי בלחש
"על תשקרי אריאה" קטניס כעסה עליי
ננה נכנסה לחדר המיון במהרה "אריאה חמודה ,הכל בסדר קרה משו?" שאלה בקול ממהר ונילחץ
"הכל בסדר ננה" אמרתי בלחש
"הכל לא בסדר אריאה ,ננה את יודעת שאריאה משתמשת בסמים" אמרה קלייר לננה
ננה הסתכלה עליי במבט ל 'זה נכון מה היא אומרת?' הנהנתי לחיוב ומבט נהיה עצוב
הרופא נכנס וביקש מכולם לצאת נשארנו רק שנינו בחדר "אריאה כמה זמן את משתמשת בסמים?" שאלה אותי הרופא פחדתי לענות פשוט לא יכולתי
"אריאה בשביל להציל אותך נצטרך לדעת" אמר הרופא
"שנתיים" אמרתי מבוישת "אני משתמשת שנתיים אבל בבקשה על תשלחו אותי למכון גמילה אני אצלך לבד אני מפתיחה אני אצלך" אמרתי בקול צועק יותר
"זה תלוי בהחלטה של המטפלת שלך" אמר הרופא ויצא מהחדר כולם מהרו להיכנס כריס לא היה בניהם הוא כנראה הלך "אני רוצה להיות לבד" לחשתי
"מה אמרת?" שאלה אותי קטניס "אני רוצה להיות לבד צעקתי עליהם ננה השאירה תיק עם כמה בגדים לאחר כך ידעתי שהיא תשלח אותי למכון גמילה אבל רק ככה אני יכולה לתקשר עם היצורים האלה ועם היא תשלח אותי היו לי יותר מדי שאלות שלא אוכל לענות עליהם. קמתי מהר מהמיטה והסתכלתי על גובה החלון זה לא היה כזה גבוה לבשתי במהירות כמה בגדים עליתי על עדן החלון זה היה נראה הרבה יותר מפחיד "על החיים ועל המוות" לחשתי לעצמי וקפצתי הנחיתה לא הייתה כל כך נוראית ידעתי שהיחיד שיכול לעזור לי עכשיו זה קליאו .
רצתי מהר לפני שאחד משומרי בית החולים יבחין בי ,
ידעתי איפה הוא גר בגלל שפעם אחת הוא לא יכל לבוא וקניתי את הסמים אצלו .
הגעתי למקום מצחין, הבית האחרון ברחוב היה ביתו מצאתי אותו ודפקתי
"אני בא" שמעתי אותו אומר הוא פתח את הדלת שעל גופו מונח רק מכנס טרנינג "אריאה?" שאל לפתע "מה את עושה פה אין לי פה חומר" אמר בלחש וניסה לסגור את הדלת
"רגע קליאו" אמרתי והוא השאיר תדלת מעט פתוחה
"כן?" שאל "אני בצרות" אמרתי במהרה ונכנסתי לביתו בלי לבקש רשות
"בצרות?" שאל "אני הייתי צריכה את הסמים מסיבות אחרות הם לא יאמינו לי" אמרתי בכעס לעצמי והלכתי ממקום למקום קליאו התיישב על אחד הכיסאות ולא ידע מה לומר "אוי לא" אמרתי בכעס
"אני אוכל לשון אצלך רק לכמה ימים?" שאלתי אותו
"אני זה שמכתי לך את הסמים אני לא חושב שזה רעיון כזה טוב" הוא אמר במבט מרוגז
"אם אתה לא תסכים אני אגיד למשטרה שאתה זה שמכרת לי את הסמים" אמרתי במבט מאיים
"את זאת שהתחננת ממני ,את ידעת שאני זקוק לכסף חתיכת כלבה" הוא אמר בכעס
"אז אני מניחה שזה כן" אמרתי במבט מנצח
"את יושנת על הספה" הוא אמר בכעס וזרק לעברי חולצה גדולה "את תשני בזה" הוא אמר והלך לחדרו
נשארתי לבד בחדר והרגשתי משו מלטף את צווארי 'אריאה תברחי' משו לחש לאוזניי הלב שלי פעם בקצב מהיר 'תברחי לפני שהיה מאוחר מדי'
השאלה היחידה שנשארה היא לברוח ממי?