המשך הרומן "אהבה אסורה" פרק י'
רונן אני מבקשת שתמכור לי עוד זוג נעלי סירה ואשאיר את הנעלים שאני נועלת בחנות עד מחר" זה מפריע לך? שפי לא מפריע לי כלום, הוא שלף זוג נעלי סירה אדומות מהממות ולאחר שחלץ את נעליה , ועזר לה לנעול את הנעלים החדשות ביקש ממנה שתמתין עוד שניונת הוא נכנס לתוך תא המדידה ויצא משם עם חולצה בצבע אדום יפהפה שמתאים בול לנעלים,
"אבל רונן אין לי כאן את כרטיס האשראי שלי, אוקי אז את תישארי בתור ערברון עד שתביאי לי את
כרטיס האשראי שלך". היא חייכה אליו ומיד נכנסה לתא המדידה ולבשה את החולצה המהממת האדומה.
שפי עוד שנייה, הוא שלף מאיזו מגירה זוג עגילי ג'פסי גדולים ומהממים ובקש לענוד לה אותם במקום אלה שענדה וכן הוציא מסרק אדום עם נצנצים ועיטר את שיערה היפהפה. הוא ליטף את לחיה ומלמל את כל כך יפה ממש מהממת, ברשותך תואילי להמתין לי עד שאפעיל את האזעקה ואנעל את החנות ואז אני לרשותך"" תודה רונן".
שפי יצאה החוצה ורונן הצטרף אליה כעבר דקות מעטות. תוך כדי הצעדה לעבר חדר האוכל היא סיפרה לו בכלליות על איל ועל השולחן ל-4 והיא לא מוכנה להביט עליו, ולכן אבקש מהדיילת החמודה שתודות לה הבנתי למה עלי לשבת מול איל? ועכשיו כשנכנס לחדר האוכל מיד אבקש ממנה שולחן ל-2. "שפי אמר לה רונן : את יודעת שאיל המנכ"ל הזמני של המלון ידוע כרודף שמלות סידרתי אם אפשר לומר כך, אך את יצאת מזה בכבוד.
שניהם נכנסו לחדר האוכל והדיילת הובילה אותם לשולחן שהונח במיוחד עבורם וזה מעברו השני של חדר האוכל. רונן ביקש ממנה לשבת והוא ידאג להביא לה את הכל לשולחן. "לא, מה פתאום אני הולכת איתך אחרת איך אתגאה בכל הפריטים החדשים שאני לבושה בהם?
שניהם שמו פעמיהם לעבר השולחנות הערוכים ולאחר שהושיט לה צלחת היא החלה למלא בה את מה שהיא אוהבת. לפתע חשה נגיעה קלה בגפה, שפי הסתובבה וזו הייתה שושי: שפי מה קורה איתך ?
"הכל בסדר שושי אנא הכירי ידיד ותיק רונן שמו בעל החנות היוקרתית לאורך המלון, הוא הזמין אותי לארוחת ערב ונעניתי בחיוב". "אבל אנחנו רצינו שנשב ביחד גם עם איל , אולי רונן תרצי להצטרף אלינו ?" " תודה רבה גבירתי אך אני מעדיף להיות בערב חגיגי זה לבד עם ידידתי הטובה מאחר ויש לנו דברים חשובים מאד מאד ללבן, אולי פעם אחרת? שושי הלכה לעומת שבאה ושפי חייכה אליו והודתה לו. על כל מה שעושה למענה הערב.
"שפי יפה שלי, אני לא סובל, אני נהנה לשבת במחיצתך, זה כבוד ענק בשבילי ואולי בזכותך ואולי בזכותך אני חוזר ומהרהר בקול רם יגיע הזמן שעלי להתחיל לחיות בצד הגעגועים העזים לרעיתה זיכרה לברכה, ואולי הכל בזכותך".
איל עבר מיליון פעמים מהשולחן של שניהם וכמובן איש לא התייחס אליו כי לאדם כמוהו אין בכלל להתייחס . הוא כנראה לא הפנים שנזרק בבושת פנים מחדרה של שפי, ממש כך.
שפי חמודה שלי, לאחר שנסיים את ארוחת הערב אני הייתי מבקש ממך לעשות סיבוב במכונית שלי כדי שניחוח "טוסקנה" המקום שהוא כמו גן עדן עלי אדמות אני רוצה שתספגי לתוכך. היא חייכה אליו והוא לא הוריד את עיניו ממנה.
המשך יבוא
תגובות (0)