המשך " ג ע ג ו ע " פרק י"ג

שלומי נכנס לחדר של גילי ואמר למיקה שהוא יוצא לסיורים ויחזור קרוב לוודאי מאוחר. היא הנהנה בראשה והוא יצא, ליד דלת הכניסה התעכב וביקש מורד שתהיה רגועה ככל שניתן מאחר ועושים את הכל ממש את הכל שרון ישוב אלייך, הוא ליטף את לחייה לחץ את ידה ויצא מהבית.

מיקה יצאה עם הילדה לסלון וראתה את ורד עצובה , סמוקת לחיים פשוט מבקשת מזור.

מיקה שאלה אותה ורד את יכולה להשאר כמה דקות עם גילי אני מיד אחזור. מיקה הסכימה ברצון וורד רצה בעקבות שלומי. היא קראה לו והוא הסתובב אליה. "מה רצית מתוקה?" שלומי מה הסיפור שלך? מה אתה מנסה לחזר אחרי עכשיו כשאני כל כך פגיעה?,

"אני אוהב אותך מזה זמן רב מאד, את בשבילי משב רוח רענן, אך מנסה לעצור בעדי ומבקש שתסלחי לי."

"למה את בוגד בטלית שכולה תכלת – רעייתך מיקה המקסימה, הלוא אתה נעדר הרבה יוצא מהבית בשעות לא שעות, אז חוץ ממני אתה אוהב עוד ועוד נשים או עוד אשה?"

האם אני צודקת, תענה לי בכנות, אני לא מנהל שום רומן עם שום אשה, אני אוהב אותך ועצם היציאות שלי קשורות רק להיותי בתפקיד הרם הזה."

אבל שלומי בבקשה אנא, אל תצער את מיקה , היא בטוחה שאתה מנהל רומן ועצבותה גורמת לי לעגמת נפש גם כשאני טרודה ומודאגת מאהובי שנמצא בידי אויב רשע, אנא בבקשה הסבר לה בדיוק מה שאמרת לי שאינך מנהל שום רומן, ואם זה שאתה אוהב אותי, אזי תסביר לה שאני ממש כועסת עליך,

אתה יכול להיות סמוך ובטוח שממני מיקה אין לה ולו שמץ קטנטן של חרדה שאולי אני אגנוב אותה ממך – ממש כך, והיא חזרה לביתה.

המשך יבוא