המשחק האחרון – פרק 3

"שניהם לא יצליחו לצאת בחיים, אנחנו צריכים לבחור אחד שבו נשקיע את כל המאמצים די שיינצח." מה? הם לא מתכוונים לתת גם לי וגם לדילן להגיע לסוף?
"מה?" שאלתי בקול. רוונה ולורה הביטו בי.
"דילן ואני לא נגיע לסוף ביחד? רק אחד מאיתנו?" שאלתי.
"לא, מתוקה. זה לא מה שלורה התכוונה." אמרה רוונה.
"שניכם תגיעו לסוף, אל יש רק מנצח אחד. הסיכוי שיישנו את החוקים בשבילכם הוא קלוש." אמרה לורה
"אז… רק אחד מאיתנו יוכל לנצח? ואנחנו נקבע מראש מי זה יהיה? רק הוא יקבל דברים מנותני חסות?" שאלתי. רוונה נראתה מופתעת, היא כנראה לא ציפתה שילדה בת שתים עשרה תהיה בקיאה כל כך בנושא. תמיד אמרו לי שאני בוגרת וחכמה לגילי.
"אני מצטערת, אבל את צודקת." אמרה לורה. רק מבט אחד בעיניים שלה וידעתי שהיא לא תשקר לי, שהיא לא תבטיח לי דברים שהיא לא תוכל לקיים.
"זה דילן. הוא זה שינצח. לא אכפת לי למות כל עוד הוא יחיה." אמרתי.
"את בטוחה? בטוחה שאת רוצה למו בגיל צעיר כל כך?" שאלה לורה. בלעתי רוק. לא, אני לא רוצה למות. אבל אני גם לא רוצה לראות את דילן מת. ניסיתי לדמיין עולם בלי דילן… לא, עדיף כבר למות.
"אני בטוחה." אמרתי. לורה נראתה עצובה.
"טוב ויפה, אחרי שהחלטנו. אני חושבת שקליאו צריכה לאכול משהו." רוונה שהכריחה אותי לאכול שלושה פנקייקים וחביתה. שתיתי קצת מים ואז דילן נכנס לחדר.
"בוקר טוב." הוא אמר והתיישב לידי. ידעתי שהוא יכעס עלי בגלל ההחלטה שלי, לכן לא סיפרתי לו שהחלטתי למות כדי שהוא יישאר בחיים, לכן חייכתי וניסיתי להעמיד פנים שהכל כרגיל. דילן שוחח קצת עם לורה ורוונה, לאחר מכן, כשהרכבת הגיעה לקפיטול, רוונה ולורה הובילו אותנו במהירות לבניין בוא מתאכסנים המיועדים, עלינו לקומה חמש, שזו הקומה של המיועדים ממחוז חמש. כמה אווקסים התרוצצו שם אבל חוץ מזה המקום היה שקט. רוונה אמרה לנו ללכת לחכות בחדרים כי עוד מעט הסטייליסטים יגיעו להכין אותי ואת דילן לטקס הפתיחה הרשמי של משחקי הרעב. ישבתי בחדר שלי וחיכיתי לסטייליסטית שלי שתבוא. במקומה נכנסנו שלושה אנשים שידברו במהירות. נדמה לי שהם הציגו את עצמם אבל הם יברו כל כך מהר ובקול כל כך צפצפני שלא הבנתי כלום. אחרי כמה דקות נכנסה אישה גבוה, השיער שלה היה אפרו בצבע ירוק זוהר, העור שלה היה כהה והעיניים שלה צהובות.
"שלום קליאו, אני ווייני, הסטייליסטית לך." אמרה ווייני.
"שלום." אמרתי.
"אני רואה שהכרת כבר את ווילוו, פיגלט וג'רארד." אמרה ווייני. אז ככה קוראים להם.
"כן." חייכתי. ווייני חייכה גם הים. ווילוו, פיגלט וג'רארד יעזרו לך להתנקות, ואחר כך תבואו לסטודיו שלי ואני אלביש אותך לקראת טקס הפתיחה." אמרה ווייני. אני לא יודעת מאיפה יש ל את המידות שלי, יכול להיות שהיא סתם ניחשה. אני מקווה שזה יתאים לי. אחד העוזרים ציפצף משהו.
"פיגלט ייקח אותך למקלחת. ווילו תחפוף לך את השיער וג'רארד יכין לך את הקרמים שתמרחי כשתצאי." ווייני כנראה קלטה אין לי מושג מי זה מי. היא קרצה ל ויצאה מהחדר. נתתי לפיגלט להוביל אותי לחדר האמבטיה, והתפללתי שאולי זאת לא תהיה המקלחת האחרונה שלי אי פעם.