המציאות של ליבי-פרק 4

עבר שבוע שבו מיה הייתה מוטרדת ולא הקשיבה בשיעורים, שבו היא לא ראתה מה היא עושה ואפילו הייתה תקרית מביכה שבה היא נכנסה לכיתה ד' במקום לכיתה שלה (ו'), וליבי התחילה להתרגש משני דברים: 1: שיום ההולדת שלה מתקרב. ו2: שהיא תוכל סוף סוף לקנות את נעלי הבלט שלה והיא תוכל להשתגר לעולם חדי הקרן! אחד הדברים המאוד מיוחדים שקרו בשבוע הזה הוא שהן אפילו התחילו לשבת אחת מול השנייה בארוחות, לרוחב… בקיצור ממש מרגש! יום ההולדת של ליבי הגיעה וליבי התעוררה מוקדם מאוד. מסתבר שאמא החליטה לקום גם היא מוקדם ולהכין ארוחת בוקר מפנקת. "אה, בוקר טוב מתוקה" היא חייכה אל ליבי "המתנות שלך בסלון" ליבי הלכה לסלון ושם היא ראתה ערימות על גבי ערימות של מתנות צבעוניות מכל הסוגים. היא ניגשה לערימות והתחילה לנבור בהם, לאחר מספר דקות של חיפוש מאומץ, היא החזיקה בידה קופסת מתנה וורודה אם לבבות ועליה היה פתק שנכתב עליו בכתב קטנטן 'לליבי מווישי'
ליבי פתחה את המתנה בהתרגשות. בפנים הייתה דמות קטנה של גמד אם חליפה ירוקה וכובע אדום אם חוד, שאליה היה מוצמד דף ישן מתוך ספר. היא פתחה אותו וקראה: כל ילד שמגלה את ארץ מוקלי, מקבל בובה של גמד שנראה איך שהוא מדמיין אותו. הבובה יכולה לשנות את צורתה לכל חפץ שניתן להחזיק מבלי לעורר חשד, על ידי הלחש 'פנטיפרה'. יש לדמיין את החפץ שאליו האדם רוצה שהבובה תיהפך אליו, כעת יעברו עשר שניות עד שהבובה תיהפך לחפץ הרצוי. בובה זו מסייעת לאדם בשעת מצוקה או סכנה' ליבי סיימה לקרוא את הפתק, הלכה לשים את הבובה שלה במחבוא שלה (הקרש הלבן שמתחת למיטה של מיה) והלכה לפתוח את שאר המתנות. כנראה מיה החליטה להיות נחמדה לכבוד יום ההולדת של אחותה, כי כשליבי פתחה את המתנות, היא מצאה מתנה ממיה (שנשאה בתוכה ברבי אם סט מטורף של בגדים מגניבים), ובארוחת הבוקר השווה היא התיישבה ליד ליבי (!!!) ואיחלה לה מזל טוב. בזמן שמיה התארגנה לבית הספר, ליבי התרווחה על המיטה של אבא ואמא וצפתה בסדרה בטלוויזיה ('ברבי בבית החלומות'), וכשמיה הלכה, אמא הרשתה לעצמה להצטרף לליבי ולראות איתה קצת. אחר כך ליבי קראה בספר שדודה סוזן קנתה לה, שיחקה בבובה הניו יורקית שהיא קיבלה מסבתא רינה והיא הספיקה אפילו לצייר בערכת הציור שליהי בת דודתה נתנה לה. "טוב, ליבוש, רוצה שנתארגן ונצא לדרך?" שאלה אמא כשהיא ציירה את השרביט לפייה שבציור "טוב" היא אמרה והלכה להילבש. אחרי חמש דקות היא יצאה מהחדר אם כפכפים של מיני מאוס, חולצה לבנה ועליה סרבל ג'ינס. בשעה עשר וחצי הם כבר היו מחוץ לשכונה בדרך לקניון 'מלחה'. בדרך אמא שאלה את ליבי "יש לך כבר רשימה מסודרת של דברים שאת רוצה לקנות?" "אמממ, לא" היא שלפה את הפלאפון של אמא ולאחר שסיימה היא הקריאה את הרשימה לאמא: "שלוש חולצות כי אני חייבת, שתי חצאיות כי אני גם חייבת, ברביות כמו שיש לליהי, 'הנסיכה מאיה' כי יש את הספר הזה לכל הכיתה, את המשחק הזה שהיה לנו בבית פעם 'בגן הפיות', יומן, שמלה להצגה שלנו בחוג דרמה, חוברת צביעה של רפונזל וסינדרלה ושלגיה ובל וכל אלה, וגם אני צריכה דחוף מחברת להתכתבות אם-" "ליבי!" "אוך טוב נו אז לא. בתור אטרקציה אני רוצה שנלך לטים טם פארק, אמממ… אה, כמובן, נעלי בלט ו-גם בגדים של רקדניות בלט" "למה את צריכה אותם?" התפלאה אמא. "אהה… אני יגיד לכם בבית" אמא העיפה מבט חשדני בליבי וחזרה לכביש.
הם הגיעו לקניון, מצאו חנייה ,יצאו מהאוטו ונכנסו אליו. דבר ראשון הם הלכו לקנות המבורגרים והם התיישבו ליד אחד השולחנות בחוץ לאכול. אני באמת לא מבינה למה את רוצה נעלי בלט" אמרה אמא "את ממילא לא בחוג ריקוד ולא נראה לי שאת מתכננת בכלל להירשם לחוג כזה" "נכון אבל נועה ועדן נרשמו לחוג בלט והם ממש נהנות אז גם אני רוצה לנסות" הסבירה ליבי מנסה למצוא סיבה טובה "טוב, מה שאת רוצה" אמא הוציאה את הפלאפון ועשתה אם ליבי סלפי. אחרי שהם סיימו את ההמבורגר, הן ירדו קומה והתחילו במסע הקניות. "נו שושקה, במה את רוצה להתחיל?" שאלה אמא , ליבי פתחה את הרשימה, נברה בה ואז אמרה בהתלהבות "בבגדים" הן הלכו לחנות הבגדים הקרובה וחיפשו בגדים "מה את אומרת על החולצה הזאת?" אמרה אמא והוציאה מאחד המדפים חולצה ורודה קצרה אם שלוש גלידות צבעוניות "בטח" ליבי הביטה בחולצה מהופנטת. היא הסתובבה בין המדפים ואז הגיע הזמן שהיא תקרא לאמא "אמא בואי ס'תכלי" אמא הגיעה וליבי הראתה לה חולצה לבנה שעליה היו (אתם בטח מנחשים) חדי קרן יפיפיים, אחד קטן ואחד גדול, הם היו צבעוניים וחמודים. "יש לך כבר שלושת אלפים חולצות באותו הסטייל אבל טוב" אמרה אמא בחיוך. הם מצאו עוד שתי חולצות יפות, שתי חצאיות והם אפילו מצאו מכנסיי ג'ינס ואז הם הלכו לתא המדידה וליבי מדדה את השלל. כמעט הכל התאים חוץ מאחת החולצות. הם שילמו ויצאו מהחנות. אמא וליבי טיילו בקומה ואז הם ראו חנות ספרים, ואיך אפשר לראות חנות ספרים בלי להיכנס אליה?! ליבי הביטה מהכניסה בממלכה שעומדת לפניה, והיא אפילו ראתה את 'הנסיכה מאיה' מציץ אליה מאחד המדפים. ליבי דילגה לתוך החנות בהתלהבות והלכה לחטוף אותו מהמדף ואז היא לקחה עוד ספר בשם 'רלף וסטייסי ביער הקסום של חדי הקרן' שמצא חן בעייניה. הם קנו עוד ספר למיה בגלל שהיה מבצע כלשהו של חמישים אחוז אנחה ככה שהם שלמו רק חצי מהמחיר. "אמא מתי נקנה לי כבר נעלי בלט?" שאלה ליבי בזמן שהם ירדו במדרגות הנעות "את לא רוצה להשאיר את זה לסוף?" שאלה אמא "צודקת" ליבי הסכימה "הדברים הכי הכי שווים ישמרו לסוף" והיא נכנסה ל'בזאר שטראוס צעצועים'.
עכשיו הם היו בדרך לחפש חנות נעליים בשביל לקנות לליבי נעליים חדשות. הם נכנסו לחנות אחת שהיו בה נעליים ממש יפות, הבעיה הייתה שלא היו נעליים כאלה במידה המתאימה. הם נכנסו לעוד חנות שכשהם נכנסו התברר להם שהיו בה רק נעליים מכוערות. הם גם נכנסו לחנות נעלי נשים ומצאו שם נעליים לאמא אבל לא לליבי. וכשהם יצאו ממנה ליבי אמרה שאף פעם אתה לא תמצא נעליים יפות ובמידה שלך עד אחרי שתתייאש, ואמא נאלצה להסכים איתה חלקית, אבל אחרי רגע היא הסכימה אם כל מילה, כי הם נכנסו לחנות נעליים שהיו בה נעליים קוליות ממש, גם יפות וגם מתאימות לליבי והם יצאו ממנה שמחות וצוהלות. אחרי שעה נוספת כבר היו לליבי עט פונפון, פנקס התכתבות, שני סטים של ברביות אם ארבע דמיות בסכ"ה (שעלו בייחד רק שלושים ומשהו-גם כן מבצע), את המשחק המפורסם 'גן הפיות' ועוד שתי שקיות מלאות בכל טוב…
"עכשיו אנחנו נקנה לי נעלי בלט?" אמרה ליבי בחוסר סבלנות "עכשיו כן" קראה אמא והצביעה על חנות גדולה שמעליה היה שלט שהיה כתוב עליו 'prinses-שמלות נשפים בגדי קרקס ונעליי ריקוד' מחלון הראווה נראתה שמלת פאר בצבע לילך עשוייה מבד עדין ומעוטרת בפייטים בחלק העליון, וליידה על מתלה עץ לבן השתשלו סרטים ורודים ולבנים וכמה כובעים אפנתיים. על שולחן קטן ועליו כרית משי היה מונך כתר מ-ה-מ-ם, ממש כמו של נסיכות ועל כיסא מרופד נחו כפפות נשף בצבע תכלת, ואז ליד הכיסא על בד ארגמן היו מונחות נעלי בלט מופלאות. ליבי צייצה בהתרגשות מדביקה את אפה לזכוכית ומדמיינת אותה אם החפצים המגניבים, עד שאמא ניערה אותה מהדמיון. "את לא רוצה להיכנס לתוך הממלכה הזאת במקום להישאר פה להסתכל עליה?" היא רצה לדלת החנות עיניה בורקות, לחצה על הידית-ונכנסה לתוך האיזור החלומי הזה…