המעון פרק 1 זהו סיפור חיי

סיפור חייהם של גיבורי הסיפור-חלק מיילדי המעון
______________________________________

במעון "טריקס" ,אנני הייתה יחדיו עם שתי בנות בחדרה ושלושה בנים אחרים בחדר נפרד שאיתם הייתה בחברה.יחדיו,השישה היו חברים טובים ועשו הכל ביחד.לחברותיה של אנני קוראים:ליה(ילדה ביישנית ומפוחדת) ונטלי(ילדה עם ביטחון עצמי גבוה ולפעמים מתנשאת..פרפקציוניסטית) ולשלושה חבריה האחרים קוראים:בן("חלום של כל נערה",הילד הנסיך של החבורה שכולן מתאהבות בו במהרה),אשטון(השטותניק בחבורה..אחראי למקרה מזעזע שבקרוב תשמעו עליו..) ורוקי(רוקיסט.אוהב מוזיקה בצורה שאי אפשר לתאר!).ליה ונטלי,הגיעו יחדיו מהרחוב-שם הכירו.איש זקן מצא אותם והציע להם ללכת למעון.סיפור חייהם די דומה וממש עצוב:הוריה של ליה היכו אותה עד שיום אחד ברחה מהבית.לא היה לה לאן ללכת לולא המעון.נטלי-בדומה לליה הייתה עם אבא אחד לאחר שאמה מתה בעקבות רצח שאביה שלה רצח אותה.אביה של נטלי הוא "פסיכופת חסר רגשות"(לפחות ככה חושבת נטלי).שלושת הבנים הם כבר עם סיפור שונה לגמרי..עצוב כל כך..וכה טראומתי:בחורף אחד,אמו הגרושה של בן לקחה אותו לבית זנוח ומוזר(שזהו המעון) והבטיחה שתחזור.ומאז-לא חזרה..אשטון מצד אחר נזרק הוא מעצמו מביתו לאחר שלהוריו היה קשה לגדלו ורוקי…לרוקי הסיפור הכי כואב ועצוב:כאשר נולד ישר הוריו שהוא כלל לא מכיר אותם,החליטו שהוא יגור ויחייה במעון.ומה עם אנני?את אנני הוריה החליטו בהסכמתה,בגיל 4 ללכת למעון בגלל שמבחינה כלכלית הוריה לא יכלו להרשות לעצמם לגדלה.אז אנני כיבדה אותם והוריה עסקו יחד איתה עסקה שהם יבואו כל חודש פעם אחת או אפילו פעמיים לבקרה.פעם אחת-פעם אחת אפילו הם לא הגיעו..עד שהגיע היום שהחליטו להגיע..ודווקא ביום שיכלו כמה ימים לפני להגיע…

עבר(לפני התאונה של אנני)
_____________________

"יומני היקר,
עברו כבר שמונה שנים מאז הוריי עזבו אותי.
ואני עדיין כאן-במעון.שאולי מרצה אותי ועוזר לי וגם..תומך בי
אבל הבעיה היא שאני מרגישה עדיין מוזר.
אין לי בעיות חברתיות או לימודיות…
פשוט…אני מרגישה כאילו אתמול הגעתי לכאן.פשוט הרגשה משונה ומוזרה.
בכל מקרה…אני מקווה שבקרוב זה ישתנה …לא שזו הבטחה או משהו שייקרה אם זה לא קרה בשמונה השנים האחרונות …פשוט אני די בספק
לילה טוב".
ככה כתבה אנני ביומנה לילה לפני המאורע ששינה לעד את חייה.

הווה(תאונתה של אנני)
_____________
יום אחד,שעת אחר הצהריים.
כל המעון הגיע לאכול.היה זה יום רגיל למדי כמו כל יום.
אנני ישבה עם חברותיה שממול חבריה האחרים.אנני עלתה לשירותים שהיו בקומה העליונה.אשטון רצה "להתלוצץ" והחליט שהוא מפחיד אותה עם מסכה וקריאה מפחידה.
כאשר אנני יצאה מחדר השירותים אשטון הבהיל אותה ואנני נבהלה והייתה בהלם וישר היא החלה לצרוח צרחות איומות!היא רצה ורצה עד שלא שמה לב ועפה מהקומה העליונה לקומה התחתונה!.אשטון היה בהלם מהמאורע המזעזע שארע וכולם הלכו לעבר אנני לראות מה קרה איתה.מנהל המעון"מר קורי" מיד צילצל למדא והם הגיעו תוך מספר דקות ולקחו אותה לבית החולים.לאשטון היו רגשות אשם וכל החבורה למעט בן האשימה אותו.בבית החולים עברו מספר ימים והצליחו לקומם את אנני.מיד כל החבורה הגיעה לבית החולים ואז…הגיעו החדשות המרות כאשר אמרו לחבורה ולמנהלים שאנני איבדה את זיכרונה.מאותו יום הכל השתנה.בדיוק הגיעו למעון הוריה של אנני בלי ידיעת אף אחד ושמעו את הבשורה.הם דיברו אחד עם השני והחליטו שהם לא רוצים להתערב בכך והם העדיפו שבתם יותר לא תכיר אותם..!
החברים של אנני יחד עם החלטת המנהלים החליטו פה אחד שבימים הראשונים הם יניחו לשלומה ולאחר מכן הם ישחזרו לה זכרונות ומאורעות שארעו לפני שארע המקרה.
לפני המאורע שארע לאנני ,החבורה הייתה באמצע מסע החשדות שלהם.

עבר(מסע החשדות של גיבורי הסיפור-חלק מיילדי המעון לפני תאונתה של אנני)
___________________________________________

הוא התחיל יום אחד כאשר כל החברים יצאו לחצר לעוד אחר הצהריים יפה.
הם גילו סדק בקיר אחד שהיה גלוי בחצר זה היה חלק מחדר שלא נכנסו אליו מעולם.
רוקי ואנני חשדו באותו סדק והיו נחושים לגלות מהו ואולי הוא קשור למשהו אפל שבחדר אך החבורה לא השתכנעה ואף יצאה נגד השניים:"אנחנו כאן כבר שמונה שנים ולא היה משהו אפל או חשוד אחד!למה שעכשיו יהיה?" נזפה נטלי ומיד רוקי ענה לה:"יהיה…אני ואנני בטוחים שעכשיו יש…אולי רק על סמך סדק אבל בקרוב יהיו לנו עוד ראיות ודברים!"
אנני ורוקי הלכו לחדר אך הוא היה נעול.
הם חזרו לחצר עם פטיש שגנבו בשקט ובלי"ראיות" מחדר המלאכה והלכו בלילה לפתוח את הסדק אט אט…הם המשיכו והמשיכו והם לפתע ראו לא חדר ולא שום דבר…מבעד לחור הקטן שהצליחו לפתוח..הם ראו תיליון.תיליון של שרשרת עם תמונה של המעון.הם לא ידעו מאיפה בא התליון אך ראו שיש עוד המשך לחור והם המשיכו לחפור.
לפתע בשיא החפירות שלהם בקיר הם שמעו מישהו מגיע למקומם
הם לא ידעו מה לעשות ושניהם היו לחוצים איך להסתתר ואיך להסתיר גם את הסדק והכל עד שלפתע…