הממלכה הרביעית-פרק 2
"אנחנו חייבים להיערך לקראת המלחמה,אין לדעת מתי הם יתקפו.
הצבא של ממלכת סנייפלר הוא צבא מיומן,הוא עובד שנים על המתקפה הזו,ואתה אתה יודע מה אנחנו עשינו?! קנינו בסך הכל רובה אחד!"
"אל תרים עליי את הקול שלך!"
"אז מה אתה רוצה שאני יעשה?! אני אמור לסמוך על חיילים שלא אומנו כבר שנים,שיגברו על צבא מיומן וחזק?!"
"זה לא נכון,יש דברים שאתה לא יודע עליהם."
"מה זאת אומרת? אני הבן שלך,אני הבן של השר הצבאי של הממלכה הזאת,
לעולם לא הסתרת ממני משהו,נכון?"
"תענה לי,זה נכון?"
"לצערי…" אמר פג(השר הצבאי)
לרגע הייתה שתיקה,דממה. אף אחד לא השמיע קול.
עד שלפתע אחד משומרי העיר התפרץ לחדר,היה לו מידע חשוב.
"פג,אדוני השר,,3 זרים נכנסו לעיר,כשאיתם סוסים בעלי ערך יקר מאוד!"
"איך הם נכנסו?! אתם הייתם אומרים לשמור על העיר שלנו! אמרתי…"
"אני יודע בדיוק מה אמרת,אין יוצא ואין נכנס למשך הזמן הקרוב." כך השלים השומר את דבריו של השר הצבאי.
"ואני רואה איך קיימתם את זה! הגיע הזמן שאני אצא לשטח!"
פג(שמו של השר הצבאי)לקח את מעילו ויצא החוצה ביחד עם בנו ושומר העיר.
בינתיים בעיר…
"חאליסי? מה קרה?" אמר אדואר,היועץ האישי והחשוב ביותר של חאליסי
"בוא אדואר,אנחנו הולכים מפה,עכשיו!"
חאליסי הלכה במלוא המהירות,היא אפילו לא חיכתה לאדואר,מיד הלכה.
"רגע חאליסי! מיהו האיש?" שאל אדואר
"אני לא יודעת,אבל ראיתי אותו בחלום,החלום הזה חזר הרבה פעמים,והוא לא נגמר טוב,את זה אני יכולה להבטיח לך."
"תראי חאליסי,אני לא מזלזל בחלום שלך,אבל בתור יועצך האישי,אני מציע לך ללכת לווינטר,
היא תעזור לך להבין מה קרה."
"אני יודעת,אני יודעת,ווינטר היא חברה מאוד קרובה שלי,היא עזרה לי מידי פעם עם החלומות,
אבל…" חאליסי לא סיימה את משפטה,מחשש שמקשיבים לה.
"חאליסי,את נסיכה של 4 מלכויות,יש לך הרבה שומרים שמחכים לך,הכרכרה המלכותית שלך מחכה כדי לצאת מפה,וגם ווינטר,היא נמצאת בממלכה שלך. זה מה שאת רוצה כדי להרגיש בטוחה?
אני מציע שנתארגן על עצמנו,ובעוד שעה נתחיל לנסוע,זאת נסיכה של שעה וחצי מפה."
"אבל,כנראה שכחת שהכרכרה חייבת לעבור ביער,ביער שבו יש…"
"מספיק חאליסי,קחי את עצמך בידיים!"
"אתה צודק אדואר,אני מצטערת…"
חאליסי לקחה אוויר ונרגעה.
"אוקי,אם אנחנו רוצים להספיק לנסוע,אנחנו צריכים להתחיל לארוז עכשיו!"
ובינתיים,בכניסה לעיר…
"תגיד לורד,אתה לא הפחדת אותה קצת?"
"אני חושב שהוא עומד להפחיד אותנו יותר!"
"מה הוא עושה פה?" שאל פיניטרו בלחש כשראה את השר הצבאי מתקרב
"זרים,צאו מכאן,עכשיו!…" אמר השר הצבאי בעוד ניסה להמשיך את משפטו,כשלפתע…
"ולמה אנחנו צריכים לצאת?"
"מתחכם? אנשים כמוך מגעילים אותי! תקשיב חבוב,אני אגיד לך את זה פעם ראשונה ואחרונה, זה לא השטח שלך, אז זה לא המקום שלך,צא מכאן עכשיו!"
"אתה בכלל יודע למי אתה מדבר ככה?!" אמר הלורד בצעקה
"שומרים!" השר הצבאי הראה לשומרים סימן,כנראה שהלורד הבין שהכוונה בסימן הזה לצינוק…
"מהו חושב לעצמו?!" אמר ראוולי
"גם אותו,מיד!"
השומרים לקחו איתם גם את ראוולי,אין הרבה סיכויים שהם יחזרו בחיים.
ובינתיים אצל הנסיכה חאליסי…
"אנחנו מוכנים ליציאה?"
"מוכנים."
חאליסי,יועצה,והמשרת ויליאם נכנסו לכרכרה והחלו לנסוע…
תגובות (5)
היהיההיהי, אל תפגעי בשערה מראשו של הלורד וראוולי! אני אלימה, ואני עלולה לנשוך.
סיפור באמת מדהים, אהבתי מאוד את העלילה ואת סגנון הכתיבה שלך, כמה הערות כבר רשמתי לך מקודם, אבל גם ככה זה פשוט מעולה! תמשיכי לכתוב!
מראשם *
תודה עינב!
וכתבתי גם לך מקודם שאני בן…(:
מחר אני אכתוב עוד פרק,ואני מקווה שכשאני אתחיל את החופש הגדול,(או יותר נכון אני מבטיח שכשאני אתחיל את החופש הגדול)אני אכתוב כמה פרקים ביום.
כן, מצטערת… כתבתי את התגובה ורק אז חזרתי וראיתי שכתבת שאתה בן.. קבל את כל ההתנצלויות שאפשר ! :)
הייייי (דמיין "הייייי" זה בתור התנשפות חדה ונבהלת) אתה עוד לא בחופש? אתה עוד לא בחופש משמע-אני-עדיין-לא-סיימתי-כיתה-ו'-אז-אני-עדיין-לומד-עכשיו – עוד לא בחופש, או עוד לא בחופש-יש-לי-חרא-בצפר-עוד לא בחופש?
אם אתה ביסודי ואתה כותב ככה – שאפו! וואו, אם עכשיו אתה כותב ככה, עוד כמה שנים אתה תהיה ענננננק!
כן אני ביסודי,שנה הבאה אני כיתה ו'.
באמת אומרים לי שאני כותב יפה…
ולפני שהכרתי את אתר סיפורים,כתבתי בוורד כל הזמן סיפורים…
היה סיפור עם 30 ומשהו עמודים,שעוד לא סיימתי אותו D: