המכשפות מפוקס פלייס פרק שלושים ושתיים.. למרות העדר התגובות.

"שלום? אני יכולה לראות את מר פיינס?" שאלתי בדלפק.
"קבעת תור מראש? בלי תור מראש לא נכנסים." אמר הגבר שישב מאחורי הדלפק.
"בבקשה! תן לי לראות אותו, זה ממש חשוב." אמרתי והוא הרים את מבטו ורצה להגיד משהו אבל השתתק.
"מה רצית להגיד?" שאלתי אותו והוא חייך לפתע.
"את יכולה לראות את מר פיינס. בעוד חמש דקות יבואו לקרוא לך." הוא אמר ואני חייכתי לעצמי.
"תודה רבה לך, אני מודה לך מאוד." אמרתי והתיישבתי, כעבור חמש דקות יצא אדם פיינס מהחדר שלו ונעמד מולי.
"שלום לך רובין. מה אוכל לעשות למענך?" הוא שאל.
"אבא שלי מת." אמרתי.
"תנחומי הכנים."
"אני צריכה עבודה." אמרתי.
"אם כך, מזכירה תתאים לך?" הוא שאל.
"כל דבר, אבל כמה שיותר שעות בשבוע, וכמה שיותר תשלום, עלי להתקיים עכשיו לבד." אמרתי.
"מה עם כל הכסף של אבא שלך?" הוא שאל.
"מה איתו?"
"למי הוא הוריש אותו?"
"אין לי מושג, הוא הרי מת." אמרתי.
"אבל הוא בוודאי כתב צוואה."
"האישה מהממשלה לא אמרה על זה שום דבר." אמרתי בבלבול.
"אם כך תמתיני כאן. אני אעשה כמה טלפונים ואחזור אליך." הוא אמר והנהנתי.
"תודה."
"הכל למענך, הרי אני חייב לאבא שלך."
"אני יודעת."