המירוץ למיליון – 59

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: שלושה צוותים ישראליים: כפיר וגיא, אורין ודור וספיר ונעמה עלו על ספינה בדרך לפותי, עיר הנמל בגיאורגיה. ארבעה צוותים אחרים עוד ביוון, בדרך לספינה השנייה. והערב: האם ארבעת הצוותים הנותרים ביוון יספיקו לעלות על הספינה לגיאורגיה?
המירוץ למיליון – מיד מתחילים.

"התיבה פה, נטלי, התיבה פה," אמרה גל.
"אני באה."
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"סופסוף הגענו אל המעטפה."
~
"ברוכים הבאים לעולמם של הא…ארג… ונט… ים?"
"ארגרונאטיטים?"
"אגורנטים?"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"איך בכלל הוגים את זה?!"
~
"ארגוגוניטים?"
"לא משנה! ברוכים הבאים לעולמם של המשהו."
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"וזה לא הפסיק משם."
~
"להגיע לקלוחיס?"
"קלוסיך?"
"קלכיס?"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"מאיפה הם בכלל הביאו את השמות האלו?"
~
"אנחנו צריכות לשוט בים לקולכיס?"
"וצריך לרדת לעיר… וולוס."
"נשמע כמו וולוו," אמרה גל.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"הקיצר, הפליצו לנו שמות."
~

(וולוס.)
"Sir, do you have Internet?"
"no."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אף אחד לא רצה להשאיל את הטלפון שלו עם המחשב, אף אחד!"
"כי תכל'ס, זרים באים אליך ברחוב, רואים שאנחנו לא יוונים, מבקשים טלפון… זה קצת מפחיד שייקחו לך אותו, לא?"
"אז בלית ברירה נכנסו לאיזו חנות עם מחשב."
~
"Where is Colchis?"
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"המוכרת הזאת, היא הסכימה לעזור לנו, והיא חיפשה במחשב."
~
"This is Georgia," היא אמרה.
"And where is the…"
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"המשימה הכי קשה שלנו במירוץ: איך אומרים גיזת זהב."
~
"Go to Google Translate," ביקש מייק.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"חשבנו שאם נשתמש במתרגם של גוגל מעברית ליוונית זה יעזור איכשהו."
"אז נתנו למוכרת לעשות את זה ולחפש."
"תכל'ס, זה היה נחמד. לא עבדנו קשה."
"ממש לא."
"אתה חושב שעבדנו קשה?"
"לא, לא, אני מסכים איתך."
"אז למה אמרת ממש לא?"
"ממש לא עבדנו קשה."
"אה…"
~

(במונית עם אנריק ומעיין.)
"אנחנו צריכים לחשוב מה עושים."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"זה כאילו שנתנו לנו כתב חידה, ואנחנו עכשיו צריכים לפתור אותו."
~
"זה אמור להיות היעד הבא שלנו."
"קולכיס זה אבל ביוון?"
"אין לי מושג."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"את האמת, לא ממש רציתי להישאר עוד פעם ביוון. היא כבר התחילה לבאס אותי."
~
"יהיה בסדר, מעייני. יהיה בסדר."
~

(הר האולימפוס.)
"קדימה, אלון! די להתעצל!"
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"אנחנו יודעים שאנחנו אחרונים, זה לא סוד, אבל זה לא אומר שהמשימות קלות יותר."
"נכון, נכון, קשה לטפס, אבל חייבים. אין מה לעשות."
"אבל את כל הזמן האצת בי."
~
"אני לא מתעצל! זה קשה לי!"
"אז תתאמץ!"
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"הבעיה היא שהיא חשבה שאני לא מתאמץ, היא לא שמה לב שקשה לי באמת."
"זה לא זה, פשוט אתה נעמדת במקום ולא זזת."
"כי זה היה קשה."
~
"אנחנו תיכף מסיימים, תיכף."
~

(וולוס)
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"ואז המוכרת אומרת לנו על איזו עיר בשם פותי, אומרת לנו שבנמל יש נסיעות לשם."
~
"The ship is sailing in an hour," אמרה המוכרת.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"היא אפילו ביררה בשבילנו מתי הספינה יוצאת."
~
"Thank you," אמר מייק.
"אנחנו צריכים להביא לה טיפ."
"אין לנו אבל."
"נביא לה בכל זאת," אמר שון.
הוא שלף מטבע והביא לה.
"This is all we can give you."
"Thank you so much."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"זה היה פשוט מזל שנתקלנו בה ככה."
~
"יאללה, בוא לנמל, שון."
~

אנריק ומעיין יצאו מהמונית שהיו עליה, שילמו לנהג ורצו לשאול אנשים ברחוב.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"עכשיו, גם המקומיים מתחילים לעשות לנו בעיות."
~
"What?"
"Colchis."
"This is from mythology," אמר להם.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"הוא התחיל לחפור לנו על המיתולוגיה שלהם, ועל הסיפורים והכל, ואנחנו אין לנו זמן."
~
"Where is it now?"
"I don't know."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"חיכינו שם והקשבנו לו איזה חמש דקות רק כדי לשמוע שאין לו מושג מכלום."
~
"לעזאזל," מלמלה מעיין.
"לא נורא, מעייני, נמשיך הלאה."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"ועם כל איש שעברנו, נהייתי מתוסכלת יותר ויותר, וכבר כל המירוץ התחיל להימאס עלי."
~
"נמאס לי כבר מזה! חלאס!"
"מעייני, עברנו את כל הדרך הזאת, זה לא מה שיפיל אותנו."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"ניסיתי לעודד את מעיין, הזכרתי לה שהיא עברה את הוודקה של אוקראינה, היא עברה את הרפסודות של אוסלו, ועכשיו זה קטן עליה."
"מה שבעיקר תסכל אותי היה הלחץ וזה שהרגל שלי הייתה תפוסה."
"פשוט חוסר מזל, זה הכל."
"חוסר מזל שעולה לך במירוץ."
~
"זה לא הזמן להתייאש, נעבור הלאה."
~

"וואי, נטלי, קלטי ת'נוף!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"החלק הכי כייף בנסיעה היה הנוף."
"וואי, וואי, זה היה מדהים."
~
"תגיד, נהגוס, איפה זה קולכיס?"
"Colchis?"
"yes."
"This is an ancient land."
"And today?"
"Georgia."
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"פתאום הנהגוס שלנו, איזה אדיר, הוא אומר לנו גיאורגיה."
~
"גרוזיה?!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"ואני הייתי מאושרת, כי בגרוזיה זה מקום של ברית המועצות, וזה, אני מדברת רוסית."
~
"וואי, וואי, אבל עכשיו לשוט לשם?!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"לא יודעת למה, חשבתי שאנחנו צריכות לשוט את זה לבד."
~
"לא, יא עמה, ניקח סירה."
"איך?"
"ניסע לנמל שם ונקנה כרטיסים."
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"מה לעשות שהראש שלה חלול."
"לא את."
"לא את."
"אחותי."
"נשמה שלי."
~

"הנה התיבה, פה," אמרה יובל.
הם שלפו את המעטפה וקראו.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"הארגונאוטים היו אלו על סיפון ארגו, והם נסעו למצוא את גיזת הזהב שהייתה בגיאורגיה."
"מאיפה אתה יודע?"
"אני פשוט יודע."
"גם כן, המוח של אלון הוא כמו חור שחור. דברים נכנסים פנימה, והוא פשוט שולף אותם מתי שהוא רוצה."
"אי אפשר להוציא דברים מחור שחור."
"או-או! התחלנו?"
~
"בואי נתפוס מונית ונסע מכאן מהר."
~

(וולוס.)
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"הגענו למקום, קנינו כרטיסים."
~
"עכשיו רק צריך לחכות."
~

~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אנחנו הולכים, אני כבר הייתי מיואשת, אבא התעקש לדבר עם כולם."
"ופתאום…"
~
"Do you know where Colchis?"
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אבא מדבר עם משהו, פתאום הוא שואל אותו על המבטא שלו."
"ואז פתאום… הוא עונה לי בצרפתית!"
"והם התחילו לדבר בצרפתית, מסתבר שהוא מדריך תיירים, והוא יודע גם איפה הייתה גיזת הזהב."
"זה היה מזל משמיים, וזה הוכיח שאסור להתייאש אף פעם."
~
"Merci beaucoup," אמר אנריק, "רואה מעייני? אין דבר כזה ייאוש."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"רצנו כאילו אין מחר לעבר הנמל."
"היינו ממש חדורי מוטיבציה."
~

(במונית עם אלון ויובל.)
"Do you know where were the golden fleece?" שאל אלון.
"In Colchis."
"But where in Colchis?"
"Phasis."
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"הוא נותן לנו שם של מקום, שזה נפלא והכל, אבל עכשיו אנחנו צריכים לגלות האם זה מה שאנחנו מחפשים."
~
"אני צריך מחשב," אמר אלון.
"אבל אין כאן."
"אז נשיג, ונגלה."
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"ואני בכל ליבי קיוויתי ששאר הצוותים יתקעו."
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון:
"מה, רגע, מה?!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"היה רשום שם שפספסנו את הספינה."
~
"לא, נו באמת!"
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.