המירוץ למיליון – פרק 85

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: מתוך אחד עשר צוותים שיצאו לדרך, שישה בלבד שרדו את המכשולים עד שהגיעו לבנגקוק, עיר הבירה של תאילנד, שם חיכו להם משימות מאתגרות במיוחד.
והערב: כיצד ימשיך קטע המירוץ של תאילנד?

(חוות הנחשים.)
"קדימה, דור!"
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"היו שם הרבה הרבה הרבה מאוד נחשים."
"זה היה נראה מהצד כאילו זה בונקר לנחשים."
~
"איפה אני אמור בכלל למצוא את זה?"
אורין הסתכלה שוב על הרמז.
"זה ביניהם," היא אמרה, "לא רשום משהו אחר."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"סליחה מר נחש? התואיל בטובך לזוז בבקשה? אתה כבד מידי בשביל שאני אזיז אותך."
~

"נו, נו, נעמה!"
"ספיר! די כבר! גם ככה אני תמיד עושה את המחסומים! די להאיץ בי!"
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"הייתי צריכה איזו הכנה נפשית קטנה לפני הנחשים או משהו, אבל לא! ספיר רצתה שאני אעשה את הכל הכי מהר, הכי זריז, וזה לא אפשרי!"
"למה לא?"
"כי הם כבדים, מכוערים ורוצים לאכול אותי?"
"אבל כבר עברת הכל במירוץ הזה."
"וזה בדיוק למה כל כך ראיתי איך נחש ענק מכיש אותי."
"אבל את שורדת הכל."
"יופי, ספיר. יופי."
~

(צ'אנל 7.)
"באמת?! נטלי?! זה מה שמעכב אותך?!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"מכל מה שהיא עוברת במירוץ, הדבר המפגר הזה מעכב אותה?"
"אבל זה היה קשה."
"הכל היה קשה."
~
"פשוט תזיזי כבר את התחת שלך."
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"לגמרי פינוק."
"זה לא היה פינוק!"
"בטח שכן!"
"שיואו, יא כונפה, לכי, לכי."
"אה כן?"
"כן."
"את כונפה."
"לא את!"
"לא את!"
~
"נו כבר, כונפה."
"לא את!"
"לא את!"
~

(במונית עם כפיר וגיא.)
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"בסופו של דבר הצלחנו לתפוס נהג מונית שדווקא כן ידע לאן צריך לנסוע."
~
"אחרי המירוץ אני יותר בחיים לא נוסע במונית."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"במהלך המירוץ צברנו כל כך הרבה חוויות, שרובן איכשהו קשורות לנהגי מוניות שלא יודעים את הדרך, נהגי מוניות שלא מכירים את האתרים בארץ שלהם וגם, איך לא, נהגי מוניות שפשוט לא סתמו את הפה."
"באופן כללי, אפשר לסכם את זה שאם אי פעם התכוונו לנסוע במונית – זה לא יקרה."
"אני פשוט לא מבין את זה, כי בארץ זה לא קורה אף פעם."
"מאיפה לך? כמה אתה כבר נוסע במוניות?"
"מידי פעם."
"אה…"
~

(במונית עם מייק ושון.)
"אתה יודע? אם המוניות היו פילים – זה היה אדיר."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"זה יכול להיות אחלה טריק שיווקי. ממשלת תאילנד הייתה מחליפה את כל המוניות בפילים."
"שישראל תעשה את זה. זה ימשוך מלא תיירים."
"אבל חוץ ממך אין הרבה פילים."
"וואו, כל כך מצחיק."
"נכון."
"תקרא לאמבולנס. אני מתעלף מרוב צחוק."
~

(חוות הנחשים.)
"מחסום," הקריאה מעיין, "למי יש דם קר?"
"אני אעשה את זה."
"למה?"
"תורי עכשיו."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"לא ממש התלהבתי מזה שאבא יעשה את המשימה הזאת, כי ידעתי שזאת לא תהיה משימה נחמדה."
"זאת הבת שלי. מתחשבת."
"לא, לא, אני רצינית."
"גם אני."
~
"רק תזהר אבא…"
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"באמת פחדתי שהוא יחזור הביתה בחתיכות, או באמבולנס, או לא יודעת מה."
~
"יהיה בסדר, אני אסתדר."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אבל את יודעת שההפקה לעולם לא תביא משהו שבאמת יסכן לנו את החיים."
"אז למה היו שם פרמדיקים?"
"בשביל האפקט, מה אני אגיד לך."
"זה מטומטם."
"אני מסכים."
~

(צ'אנל 7.)
"Well done. Here's your next clue," אמר המדריך לנטלי וגל.
"סופסוף!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"סופסוף עזבנו את המקום המעצבן הזה, סיימנו עם האגרוף."
~
"הגיע הזמן באמת."
הן לקחו את הרמז הבא.
"אמאל'ה! חוות הנחשים!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"רציתי להתעלף על המקום. מה נחשים?! מה?!"
~
"את עושה את המשימה הזאת."
"לא, את."
"את! את יודעת שאני מפחדת מנחשים!"
"גם אני!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"כבר חיכינו להיאכל שם על ידי נחשים."
"בדיוק מה שרצינו במירוץ הזה."
~

(חוות הנחשים.)
"יופי, יופי, יופי!"
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"היה שם איזה נחש גדול שלא הסכים לזוז, אז התאמצתי להרים אותו, ומתחתיו גיליתי את הפסלון הקטן ההוא."
~
"מעולה!"
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"זה היה למצוא את זה ולברוח לנפשי משם."
~
"אז אנחנו צריכים לברר איפה זה?" שאלה אורין."
"כנראה."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"פשוט הביאו לנו את הפסלון, וזה היה נראה כמו איזה מקדש או משהו כזה, אז ניחשנו שלשם אנחנו צריכים להגיע."
~
"בואי נלך."
~

(ואט ארון.)
"יש! יש! יש!" קרא כפיר.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"ראינו שהתיבה עוד מלאה, ואחרי שספרנו את המעטפות ראינו שאנחנו גם הראשונים."
"כנראה."
"כן, כנראה."
~
"אנחנו ראשונים! אתה קולט!"
"לא!"
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"חזרנו למקום הראשון סופסוף."
~
"סעו לחוף פטונג פוקט, שם יהיה עליכם לחפש את הרמז הבא," הקריא גיא.
על הצוותים כעת לנסוע לחוף פטונג פוקט, שם יהיה עליהם לחפש את הרמז הבא. משימה זאת אולי נשמעת פשוטה, אבל אסור לשכוח שחוף פטונג פוקט הוא סואן במיוחד ומלא באנשים, והוא גם גדול מאוד. הצוותים יצטרכו לחפש בין כל האנשים את התיבה בשביל להשיג את הרמז הבא.
"יאללה, בוא."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"היינו צריכים לנסוע לאיזה חוף כלשהו, לא יודע אפילו איזה."
"פטונג פוקט."
"כן, כן, שם מוזר כזה. אז היינו צריכים להגיע לשם."
~
"Do you know the way?"
"yes," ענה נהג המונית.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"הלך חלק, הנהג לא עשה בעיות, הוא לא טעה בדרך, היה נדמה שהוא יודע לאן ללכת."
~
"מעולה, מעולה, מעולה, אנחנו סופסוף על המסלול."
"אחרי כל כך הרבה זמן."
"אנחנו סופסוף על המסלול."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"באמת ראינו איך אנחנו סופסוף מראים לכולם שאנחנו שווים, אולי יותר מכולם פה."
~

(במונית עם נטלי וגל.)
"וואי, וואי, איך יהרגו אותנו שם," אמרה גל.
"אם זה מחסום – את עושה אותו," אמרה נטלי.
"למה אני?!"
"כי את עשית רק שלושה מחסומים ואני ארבע."
"אבל את עושה אותו!"
"לא את!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"הנשמה הטהורה שלי החליטה שלא בא לה על מחסום."
"כי מה אני עם נחשים עכשיו?"
"אני עשיתי יותר ממך!"
"מה כבר עשית?!"
"אני דחפתי אבנים!"
"אז מה?!"
~
"את עושה את זה וזה סופי."
"נדבר על זה."
"טוב."
"טוב."
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"זאת הייתה אווירה פיכסה, כי גם היינו אחרונות."
~
"לא רוצה להיות אחרונה!"
~

(במונית עם מייק ושון.)
"שיואו! למה הנהג הזה לא נוסע מהר יותר?! למה אנחנו לא שם?!"
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אני לא חושב שהיה קטע מירוץ אחר שהיינו בו לחוצים יותר משהיינו עכשיו."
"זה היה קטע המירוץ הכי מלחיץ."
"הכי מלחיץ בהרבה."
~
"אני רוצה להגיע לשם לפני המפגרים האלו."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"בעיקר כי ההייטקיסטים המעצבנים עקפו אותנו, וגם בגלל שזה כבר בלי גלגלי הצלה, וכל הדחה היא סופית, ואי אפשר להישאר במשחק איכשהו."
"זה מאוד מלחיץ."
~
"אני לא עומד בלחץ הזה!"
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"זה היה מורט עצבים."
~

(חוות הנחשים.)
"קדימה נעמה! תראי לנחשים האלו מה זה!"
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"אני נכנסתי פנימה, מוכנה לחסל לנחשים האלו את הצורה, לרסק להם את הגולגולת ולעבור את זה – העיקר לא להיתקע יותר מידי זמן בשביל שאני אפתח פחד."
~
"קדימה, נעמה! זה קטן עליך!"
"שתקי כבר!"
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"יש פעמים שספיר משגעת אותי."
~
"GO GO GO נעמה!"
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"זאת הייתה אחת מהן."
"פשוט תגידי תודה ודי."
"על מה?! את הסחת את דעתי!"
"תגידי תודה ודי!"
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון:
"אמאל'ה! אבאל'ה! לא! לא! לא! בחיים לא! לא! לא! לא!"
גל מתמודדת עם הנחשים.
וגם – משימת הצומת בחוף הים.
איזה צוות יפול ואיזה צוות יצליח?
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.