המירוץ למיליון – פרק 76

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: מתוך ששת הצוותים שהגיעו אל סיאול, נטלי וגל היו הזוג הראשון להגיע לנקודת הסיום. והערב: כיצד ישפיע סיבוב הפרסה על התוצאות של המשחק?
המירוץ למיליון – מיד מתחילים.

(COEX mall)
"צומת," הקריא גיא, "ידיים חזקות או בטן חזקה?"
"את האמת, אני רעב," אמר כפיר.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"את האמת, הייתי רעב, אז התאים לי דווקא לאכול."
~
"זה אמור להיות קל," אמר גיא.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"המוקש במשימה זה בסך הכל לאכול כלב. זה כל מה שכל כך קשה במשימה, אז למה לילל?"
~
"בוא נלך על זה ודי," אמר גיא.
הם הלכו למשימת מרק הכלב.
~

(מקדש ג'ונגמיו.)
"הנה, זה פה," אמרה ספיר.
היא ונעמה נכנסו פנימה והתחילו לנסות לשבור את המוט.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"המזל שלנו זה שהצלחנו לתפוס מונית לפני האחים, אז קיווינו שזה איכשהו יעזור לנו."
~
"חייבים להצליח את זה."
"לגמרי."
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"ופתאום קפצנו עוד מקום למעלה."
"שזה אומר הרבה כשמדובר בשלב כזה של התחרות."
~
"וואי, זה כואב," אמרה נעמה.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"לאיזו תובנה עמוקה נעמה הגיעה – זה כואב כשמרביצים למקל."
"נו, מה?"
"לא יודעת, תגידי לי את."
"מה הפעם עשיתי לא בסדר? הא? מה?"
"עזבי."
~
"אוף עם זה!"
~

(רובע גנגם.)
"וואו," אמרו אורין ודור.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"ראינו שלג בנורבגיה, אסטוניה, ראינו טבע בגיאורגיה, הכל, אבל עכשיו פתאום ראינו עיר אבל מה זה יפה."
"אחת היפות."
~
"כמה שווה היה לצאת למירוץ הזה?"
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"אפילו שאתה בלחץ תמידי של המשימות, של זוגות אחרים, סיבובי פרסה, תככים, בית מלון, להסתדר, הכל, אתה רואה את היופי מסביבך ואתה קולט כמה כייף זה."
~
"את קולטת שעברנו שש מדינות?"
"שש?!"
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"זה באמת בלתי נתפש שאתה פתאום מבין שאתה עובר עוד מדינה ועוד מדינה ואיכשהו מצליח להמשיך הלאה, מתמודד עם הקשיים."
"זה מירוץ שבאמת פותח בך כל כך הרבה דברים."
~
"עכשיו צריכים לחפש את הרמז, לא?"
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"ומה שהורס את כל ההנאה זה, איך לא, העובדה שצריך לחפש רמז."
~
"איך אמורים למצוא רמז בכל הגודל הזה?"
"ננסה."
~

(מקדש ג'ונגמיו.)
"הנה, זה פה," אמר מייק.
מייק ושון נכנסו פנימה אחרי ששילמו לנהג המונית.
"הם פה," אמרה ספיר.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"האחים הגיעו שאנחנו עדיין לא הצלחנו אפילו להתחיל."
"כל היתרון שהיה לנו נאבד ברגע."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"ראינו את התאומות שם."
~
"יאללה לשבור עץ!"
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"דווקא בא לי בטוב לראות את שון שובר עצים."
"למה?"
"לא יודע. זה סתם מצחיק בראש שלי."
"אתה טיפוס מוזר."
"אני יודע."
~

(המסעדה.)
"Hello," אמרו כפיר וגיא בכניסה.
הם הלכו לשולחן המסומן שלהם וקיבלו, כל אחד, צלחת עם מרק כלב.
"וואו, זה מריח נפלא."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"בכלל, אנחנו יש לנו קיבה מברזל."
"אנחנו אוכלים כל דבר, קופצים מכל מקום וזה."
"זה באמת בכיס הקטן שלנו."
~
"זה גם טעים."
"וואו."
"רק חבל לי על הכלב."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"זה אומנם כלב, אבל זה לא היה כזה נורא."
"ציפיתי שלכלב יהיה טעם פחות נחמד."
"מה, כפיר, אתה באמת מתכוון להתחיל לאכול כלבים?"
"לא, ממש לא."
"למה לא?"
"כי כלב זה חמוד."
~
"יאמי-יאמי," אמר גיא.
~

(מקדש בונג'ונסה.)
"שוב, יאללה, מעייני, בלי להתייאש."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"התחלתי להתעייף מרוב הפעמים שספרנו."
~
"125?" שאל אנריק.
השומר הנהן והביא להם את המעטפה.
"יש!"
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"סופסוף הצלחנו את זה. סופסוף."
~
"צריכים ללכת ל – COEX mall, בוא נלך," אמרה מעיין.
"בואי," אמר אנריק.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"העיקר שלא נתייאש. נסיים את קטע המירוץ בכבוד."
~

(מקדש ג'ונגמיו.)
"איי-אה!" קרא מייק ושבר את המוט.
"יש!"
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"כשראינו את מייק שובר את המוט…"
"חשכו עינינו."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"איזה כייף זה הרגיש לשבור את המוט."
~
"עכשיו תורך, שון."
שון ניסה גם הוא והצליח.
"וואי," אמרה נעמה.
"אנחנו חייבות להצליח גם!" אמרה ספיר.
ספיר ניסתה ושברה גם היא.
"יש!" היא צעקה באושר.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"איכשהו לראות את האחים מצליחים נתן לנו כוחות."
"זה מוטיבציה, אין מה לעשות."
~

"הא-יא!" קרא מייק וחיסל גם את המוט השני.
גם שון הצליח לשבור את המוט השני, והם קיבלו את הרמז הבא.
"Thank you," הם אמרו.
"סעו לכיכר המרכזית ברובע גנגם, שם תחפשו את הרמז הבא שלכם. בדרך עליכם לעבור בלוח החשיפה," הקריא מייק.
"בוא נעבור שם," אמר שון.
הם הלכו לעבר לוח החשיפה.
"מה אתה אומר?"
"שאין פרסה."
"בוא נבדוק."
הם הורידו ביחד את הלוח שמתחת לשם שלהם וחשפו סימן ירוק.
"יש!" הם צרחו באושר וחיבקו זה את זה.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אף אחד לא שם לנו פרסה, לא חיכו לנו הפתעות, איזה אושר."
~
"בוא, נמשיך הלאה, נרוץ מכאן."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"כמו כדור תותח שיורים אז הוא עף קדימה מהר? ככה גם אנחנו היינו."
~

(COEX mall)
"צומת," הקריאה מעיין, "ידיים חזקות או בטן חזקה?"
"אני בעד בטן חזקה."
"אין שום מצב בעולם שאני אוכלת כלב."
"ואת תצליחי לשבור עץ?"
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"כאילו לא מספיק עד עכשיו, עכשיו גם נתנו לנו בחירה בלתי אפשרית בין שני דברים שאי אפשר לבחור בהם."
~
"אז מה את רוצה שנעשה?"
"אני רוצה שנשבור עץ."
"את בטוחה שתצליחי?"
"נראה לי."
"כי לאכול את זה יהיה קל."
"זה אבל מגעיל."
"רק הבשר מגעיל. זה יהיה יותר מהיר."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"זה שלב של לעבוד מהר, לא קל יותר. מהר יותר. משימה שתהיה מהירה יותר היא פשוט משימה שמשתלמת יותר בסופו של דבר."
"זה עוד זמן שאתה יכול להמשיך בו קדימה."
~

(המסעדה.)
"יאמי, יאמי," אמר כפיר וסיים את מהצלחת.
גיא לקח את הרמז הבא והקריא אותו.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"בסוף הארוחה חיכה לנו הרגע המלחיץ יותר."
~
"יאללה, לוח חשיפה."
"אני יודע."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"ידענו שככל הנראה יהיה עלינו עליהום, שהפרסה תלך עלינו."
"משום מה פשוט שונאים אותנו בתחרות כאן."
~
"אני אוריד," אמר גיא.
הוא הוריד את הלוח וחשף סימן אדום יחד עם התמונות של מייק ושון, ספיר ונעמה, אורין ודור ואנריק ומעיין.
"לא מפתיע."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"כמעט כולם שמו לנו פרסה."
"היה בזה משהו שמדכא את המורל."
~
"אוקיי, כפיר, לא מוותרים עכשיו, מראים להם שאי אפשר להדיח אותנו בכזאת קלות, אנחנו טסים קדימה, בוא נרוץ לשבור עצים ודי."
"בסדר."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"אם נתייאש כאן – זה הסוף שלנו."
"כשהצוותים האחרים רוצים שתלך, אתה יכול להתבאס, לשבת, לילל, לבכות."
"אבל זה לא אנחנו."
"בדיוק."
"זה לא אנחנו."
"אנחנו רצים קדימה כאילו כלום לא קרה."
~
"אנחנו נצליח לעשות את זה."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"בדרך כלל יוצא שקורים לנו כל הפוקסים האלו של להגיע בול במקום המתאים, רגע לפני הדחה, לחמוק מההדחה."
"אומנם זה לא חכם להסתמך רק על המזל, אבל זה בכל זאת משהו."
"אנחנו פשוט צריכים להמשיך הלאה, לא להסתכל בעיניים ולקוות שנמשיך להצליח."
"בדיוק."
~

(רובע גנגם.)
"איפה לעזאזל נמצא את הרמז פה, הא?"
"שיואו, תראה," אמרה אורין והצביעה על השלט הגדול בעברית.
"אדיר!"
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"באמצע סיאול, שלט גדול בעברית עם שם של מועדון, מיד ניסינו למצוא משהו ברחוב שייקח אותנו לשם."
~
"אוקיי, הזדמנות כזאת אנחנו לא יכולים לפספס."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"היה בזה משהו מרגש, כן."
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון: מי הצוותים הבאים שיגיעו לנקודת הסיום בסיאול?
כל זאת ועוד בפרק הבא.