המירוץ למיליון – פרק 75

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: שישה צוותים הגיעו אל בירת דרום קוריאה – הלא היא סיאול. והערב: הופה גנגם סטייל!
המירוץ למיליון – מיד מתחילים.

(המועדון.)
"הנה, נטלי, זה פה!" קראה גל.
"Thank you!" הן אמרו וחיבקו את האיש שעזר להן להגיע לשם.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אין, אין, באמת שיש אנשים טובים באמצע הדרך."
"אנשים מה זה אדירים."
"לגמרי."
"הכי נחמדים שיש."
~
"מה כתוב?" שאלה נטלי.
"כעת עליכם לרקוד את הריקוד שהפך לויראלי וסחף את העולם כולו – הגנגם סטייל!" צרחה גל באושר.
על הצוותים כעת להיכנס אל המועדון ולרקוד ביחד עם שאר האנשים במועדון את ריקוד הגנגם סטייל בעזרת הטלוויזיה. רק לאחר שיצליחו לרקוד את כל הריקוד, הם יקבלו את הרמז הבא.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"זה היה כזה אדיר!"
~
"יש!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"זאת כל כך המשימה שלנו!"
~
"Hello! We're here!" קראה גל באושר כשהן נכנסו פנימה.
~

(COEX mall)
"הנה, זה פה," אמרה ספיר ושלפה את הרמז.
"צומת," היא הקריאה.
"ידיים חזקות או בטן חזקה?" שאל מייק.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"לרגע אחד לא היה לי ספק שאנחנו הולכים על משימת הקראטה."
~
"מה, לאכול כלב?!" הזדעזעה ספיר.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"מי הדביל שלא שפוי במוחו שילך לאכול כלב?! מי?!"
~
"ידיים חזקות?"
"כן."
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"החלטנו ללכת על הידיים החזקות כי פשוט לא היינו מוכנות לאכול כלב."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"היה לנו ברור שאנחנו נלך על משימת הקראטה."
~

(מקדש בונג'ונסה.)
"מי מוכן לספור?" הקריא אנריק.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"הגענו למקדש, ראינו שם את כפיר וגיא."
~
"יאללה, נו, כמה קשה זה כבר לספור?" התלונן גיא.
"זה קשה, זה מבלבל," אמר כפיר.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"זה ערימות על גבי ערימות של פסלים, יש מבקרים בינתיים, אתה לא יכול להזיז אותם, אז אתה צריך לספור עוד ועוד ולנחש קצת."
~
"117?"
השומר הניד בראשו.
"יאללה, שוב."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"בינתיים אתה מתחיל להילחץ כי ברור לך שאתה במקום האחד לפני האחרון, האחרונים נכנסו כבר אז איכשהו יש מצב שיעקפו אותך."
"זה שלב שבו כבר אין חוכמות – אתה מתחיל להשתגע."
~
"אם זה לא ייגמר בקרוב, אני אגמור בבית חולים למשוגעים," אמר כפיר.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"זה שלב של תסכול טוטאלי."
~

(מקדש ג'ונגמיו.)
"קדימה, אורין, תנסי," אמר דור.
אורין ניסתה לשבור את המוט אבל לא הצליחה.
"זה כואב."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"זה או לשבור את המוט או ללכת לאכול כלב."
~
"אנחנו לא הולכים לאכול כלב, אז חייבים להצליח."
~

(המועדון.)
"הופה גנגם סטייל!" שרו נטלי וגל ואז הן קפצו ורקדו.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אני חושבת שזאת המשימה שהכי אהבתי."
"כן, לגמרי."
"המשימה הכי כייפית!"
~
"תדמייני מה היה קורה אם החנון היה כאן!"
"אויש! קורע!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"החנון בדיוק הודח לפני הקטע מירוץ הזה, אבל רק לדמיין אותו כאן רוקד את הגנגם סטייל."
"בטח הוא לא יודע אפילו מה זה גנגם סטייל!"
"הוא כזה חנון!"
~
הן סיימו לרקוד.
"יש!" הן צרחו כשהביאו להן את הרמז.
"סעו לדוסאן פארק (도산공원) נקודת הסיום השביעית של המירוץ. מהרו; הצוות שיגיע אחרון עלול למצוא את עצמו מחוץ למירוץ," הקריאה גל בצרחות.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"נקודת סיום שביעית!"
"מי בכלל דמיין לעצמו את זה?"
"אנחנו שתינו במירוץ למיליון מגיעות לנקודת סיום שביעית!"
~
"גל, אני בשוק!"
"גם אני!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"זה חתיכת דבר!"
~

(מקדש בונג'ונסה.)
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אבא ספר ואני הקראתי את הטקסט."
"העדפתי שאני אעשה את זה כי למעיין הייתה פחות סבלנות לזה."
~
"נו, מה צריך עכשיו לקרוא את הטקסט המשעמם הזה?"
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"וכל הטקסט הזה, כולו משעמם לגמרי, לא מעניין, לא כתוב טוב. פשוט חופרים לך על דרום קוריאה, וזה משעמם להקריא את זה."
"רציתי להירדם מרוב שעמום."
~

"תגיד, כפיר, הידעת שהמועצה המחוקקת מורכבת מ-299 מושבים, כאשר 243 מהמושבים נבחרים על ידי בחירות מקומיות והשאר מחולקים על פי ייצוג פרופורציונאלי?"
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"זה נשמע כמו הטקסטים המשעממים ההם שהיינו צריכים לבגרות בהיסטוריה."
"וואי, זה היה סיוט!"
"אני זוכר שלקראת הבגרות בהיסטוריה פשוט גנבתי לאחותי הגדולה את כל הסיכומים וזה, רציתי להקיא את זה החוצה מרוב שעמום."
~
"זה נשמע כל כך מרתק."
"ממש."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"זה היה משעמם כל כך."
~

(מקדש ג'ונגמיו.)
"אוקיי, די, עכשיו אני מצליח!" אמר דור.
הוא לקח תנופה ושבר את המקל.
"יש!" הוא צרח מאושר.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"אחרי שניסיתי שוב, ושוב, ושוב, פתאום אני ממש מצליח וזה מרגש."
~
"יאללה, אורין, אם תצליחי אנחנו מסיימים פה."
"אני מנסה."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"זה חבל דקיק כזה של הצלה שאתה יכול להיתלות עליו ולהישאר במשחק."
~

(מקדש בונג'ונסה.)
"128?" שאל כפיר.
השומר הניד בראשו.
"107?" שאל אנריק.
השומר הניד גם לו בראשו.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"זה היה כל כך מעצבן."
"כל פעם אני ניגש אליו והוא מניד בראש."
~
"אבל למה להיות כזה חרא?" שאל כפיר.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"השומר הזה… רציתי להרוג אותו."
"עד כדי כך?"
"עד כדי כך."
~
"נו באמת, כמה פעמים עוד נעשה את זה?"
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"והוא מכריח אותנו לספור שוב ושוב…"
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"זאת באמת הייתה משימה של מריטת עצבים."
~
"שוב, אולי נצליח," אמר אנריק.
"כבר כל כך נמאס לי."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"בכלל, כל קטע המירוץ הזה, פשוט הכל נמאס עלי, הכל היה לי יותר מידי, זה היה מעיק."
"זה קטע מירוץ זוועתי."
~
"בואי, עוד ניסיון וזהו."
~

(מקדש ג'ונגמיו.)
"עוד פעם אחת, קדימה," אמר דור.
אורין ניסתה ושברה את המוט.
"יש!"
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"איזה אושר עילאי היה לנו כשהצלחנו לשבור את זה סופסוף."
~
"סעו לכיכר המרכזית ברובע גנגם, שם תחפשו את הרמז הבא שלכם. בדרך עליכם לעבור בלוח החשיפה," הקריאה אורין.
"בואי נעבור בלוח החשיפה," אמר דור.
הם הלכו לעבר לוח החשיפה.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"בכל פעם מוצאים משהו אחר לעשות עליו עליהום, אז אי אפשר לדעת אולי עשו לנו משהו."
"בעיקר אחרי שהיינו מקום ראשון וגילו שאנחנו זוג חזק."
~
"אני לא מסתכלת," אמרה אורין.
דור הוריד את הלוח מתחת לשם שלהם וחשף סימן ירוק.
"יש!"
"אין פרסה?"
"אין!"
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"לא רק שאין פרסה, אין אפילו קול אחד!"
"שום קול!"
~
"אוהבים אותנו."
"יאללה, בוא."
~

(מקדש בונג'ונסה.)
"125?" שאל כפיר.
השומר הנהן והביא להם את הרמז הבא.
"יש!" הוא צרח באושר.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"ממתי כפיר צורח? אז זהו. שהוא לא. הוא לא, אבל הוא היה כל כך מאושר שהוא פשוט לא שלט בזה."
"לגמרי."
~
"סופסוף עוזבים את המשימה המעצבנת הזאת!"
"יאללה, הלאה!"
~

"שיואו, נו, נטלי, זה פארק ענק!"
"אז בואי נחפש!" אמרה גל.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"זה מקום גדול ושוב צריכים לחפש, רק נקודת סיום."
"וכאילו שלא מספיק גם מתחיל להחשיך וכל זה."
~
"גל! אני לא מאמינה! הנה רון!"
"רון?!"
"רון!"
הן רצו לשטיח וקפצו עליו.
"Welcome to South Korea," בירך אותן הבחור הקוריאני שעמד ליד רון.
"אתה קוריאני!" קראה גל וחיבקה אותו.
"אני מחבקת את רון!" אמרה נטלי וחיבקה את רון.
"נטלי וגל," אמר רון.
"כן!"
"איך היה היום שלכן?"
"רקדנו גנגם סטייל והיה כייף!"
"הכי כייף!"
"תמשיכו לתת לנו משימות כאלה!"
"נשמע שהיה לכן כייף היום," אמר רון.
"גם היינו לוחמות קראטה! היה כייף!"
"אם כך, באיזה מקום אתן חושבות שאתן?"
"ראשון!" הן צעקו שתיהן.
"ו… אתן צודקות," אמר רון.
"יש!" צרחה נטלי וחיבקה את גל.
"אני חולה עליך, נטלי! חולה עליך!"
"אין, אין עלינו!"
"נטלי וגל, אתן הזוג שהגיע במקום הראשון, מה שאומר שאתן תוזנקו במקום הראשון לקטע המירוץ השמיני. אתן מאמינות?"
"לא!"
"כשרק נרשמנו לתחרות צחקו עלינו בבית שנודח ראשונות וזה."
"אבל הנה, אנחנו ראשונות!"
"בקטע מירוץ שביעי!"
"וואי!"
"ועכשיו לכו לנוח, מחכה לכן קטע מירוץ."
"יש!"
"תודה!"
הן ירדו מהשטיח.

בפרק הבא של המירוץ למיליון: סיבוב הפרסה מכה את הקורבנות – כפיר וגיא.
כיצד ייגמר הפרק המותח של המירוץ למיליון? כל זאת ועוד בפרק הבא!