המירוץ למיליון – פרק 66

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: הקרב על המקום הראשון בין אורין ודור לנטלי וגל. וגם: הצוותים מתחילים להחליף משימות.
המירוץ למיליון – מיד מתחילים.

"Taxi!" קראה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"יצאנו משם ראשונים, נקודת סיום, זה עכשיו החלק המלחיץ ביותר בקטע המירוץ, ועוד יותר מאי-פעם, כי עכשיו אנחנו ממש מסוגלים להגיע למקום הראשון."
~

(קרקס טביליסי.)
"זה קשה!" אמר מייק אחרי שהצלחת נפלה לו.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אין לנו ממש עבר בקרקס, אני לא חושב שאי פעם סובבתי צלחת לפני כן."
~
"זה ממש קשה."
"מאוד."
~

"אבא, אתה חייב לומר לי מה הטעם של היין!"
"אני מנסה, אבל זה קשה לתאר."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"מאוד קשה לתאר טעם של יין ככה. זה ממש קשה. בקושי אפשר להשתמש בזה."
~
"אתה חייב לתקשר איתי."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אני חושבת שזה פשוט היה תירוץ בשביל אבא שלי לשתות."
~

(כנסיית אנצ'יסחטי.)
"יופי, גיא! אתה מסיים! אתה מסיים!"
"יובל, את עושה את זה יפה! תמשיכי!"
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"ראיתי כבר איך אנחנו מתקדמים הלאה, קופצים קדימה."
~
המאמא הגיאורגית בחנה, ואישרה את החינקלי של גיא.
"יופי! כל הכבוד!"
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"ואז עברנו את זה."
~
"סעו לקרקס טביליסי שם יחכה לכם הרמז הבא," הקריא כפיר.
~

(במונית עם נטלי וגל.)
"שיואו, שיואו, כמה שבא לי לנצח, שיואו, כמה שבא לי להגיע ראשונה!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"היינו ראשונות באוקראינה, וממש רציתי להגיע שוב ראשונה."
"שנינו."
"כן."
~

(קרקס טביליסי.)
"יופי, ספיר, את עושה יפה," אמרה נעמה.
ספיר העבירה צלחת לעבר עמוד אחר.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"זה היה מורט עצבים."
"מאוד."
~
"אני לא חושבת שנצליח לעשות את זה."
"אנחנו אבל לא יכולות שוב לעבור משימה."
"למה לא?"
"כי יין, נו, מה הסיכוי שנצליח?"
"ננסה. מה כבר יקרה?"
"בטוחה?"
"כן."
"בסדר," אמרה נעמה.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"ושוב פעם החלטנו לעבור משימה."
"כן, ככה שממש עברנו במהירות משימות."
~
"ננסה את היין."
~

"נו, מייק, איך הולך לך?" שאל שון.
"אתה יכול לראות לבד," אמר מייק.
הוא סובב צלחת על המקל וניסה להעביר לעמוד אבל היא כל הזמן נפלה.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"ביוון אז בזבזנו איזו שעה על משימה שבסוף בחרנו את השנייה. לא רציתי שזה יקרה שוב."
~
"עוברים משימה?"
"חייבים," אישר שון.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"לשנינו לא הלך טוב, העדפנו להמשיך הלאה ולשכוח מזה."
~
"נלך לגיזה?"
"כן."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אמרנו שהגיזה בטח יהיה קל יותר, אז נלך על זה."
~
"אז בוא מהר."
~

"אבא! אתה חייב לתאר לי!"
"זה מאוד חזק, זה עם טעם לוואי."
"אז תגיד," אמרה מעיין.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"לקח לו זמן להגיד לי שיש לזה טעם לוואי, ורק אחרי שהוא נזכר לומר לי, אני סופסוף יכולתי לזהות את הכוס הראשונה."
~
"הנה, התאמנו את הראשון, עכשיו יאללה, הבא," אמרה מעיין, "ותתאר לי הכל על ההתחלה הפעם."
~

"יובל, אנחנו אחרונים," אמר אלון.
"אל תלחיץ אותי, אוקיי?" ביקשה יובל.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"גם ככה הייתי לחוצה, אז אלון בכלל לא עזר."
~
"תמשיכי לקפל ודי," אמר אלון.
"תודה רבה באמת," אמרה יובל.
~

(קרקס טביליסי.)
"יאללה, יין!" אמרה נעמה בהתלהבות.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"שוב פעם לנעמה יש הזדמנות להשתכר."
"להשתכר זה כייף."
"אף פעם לא השתכרת."
"נכון, אבל מה אכפת לי להגיד?"
~
"יאללה, תטעמי ותגידי לי מה דעתך."
"להגיד את זה בקול של אייל שני?"
"כן!"
"המתיקות של היין עושה את הטעם מעודן ומתקתק בצורה מטמטמת חושים," אמרה ספיר, "אבל אין בזה עגבנייה!"
"איפה העגבנייה, הא?!"
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"התחלנו להריץ דחקות וקצת שכחנו שאנחנו בכלל צריכות לעשות משימה."
~

"יאללה, גיזת זהב!" אמר מייק.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אתה שם את זה בתוך המים… ומחכה…"
"ומחכה."
"ומחכה…"
"ומחכה…"
"זאת תכל'ס משימה בלי פואנטה."
~
"אתה חושב שיש איזה טריק?"
"לא יודע…"
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אין לי מושג מה רצו ממני במשימה הזאת, אני רציני."
~

"צומת משולשת," הקריא כפיר.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"פתאום מביאים לנו איזה צומת משולשת, משימה מתוך שלוש. נשמע נחמד כזה."
~
"נלך על גיזת זהב?"
"כן."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"אמרנו שנעשה את גיזת הזהב, זה מה שנשמע הכי טוב."
"כן."
~

(במונית עם אורין ודור.)
"אני כל כך רוצה להגיע פעם אחת לפחות ראשונה."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"את אומרת את זה לעצמך, מנסה לקלוט, להבין, איכשהו זה בלתי נתפש."
"זה נשמע כל כך כמו פנטזייה, להגיע ראשונים, להצליח."
~
"אם נגיע ראשונים הפעם, אני עושה לך מסאז' כשנהיה במלון."
"וואי. איזה כייף."
"כן."
"אז יאללה, חייבים להגיע ראשונים."
~

(במונית עם נטלי וגל.)
"היום הלך לנו ממש ממש טוב," אמרה נטלי.
"הלך לנו מעולה, על מה את מדברת!"
"ואפילו לא שמו לנו פרסה."
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"החלק הכי טוב ביום שלי היה שלא שמו לנו פרסה בכלל."
"אפילו לא כפולה."
"אפילו לא כפולה."
"וזה הרגיש טוב, כי אף אחד אפילו לא הצביע לנו."
"כי כנראה כולם הבינו שאין טעם להתעסק איתנו."
~

(קרקס טביליסי.)
"תטעמי את היין ותתארי את הטעם," אמרה נעמה.
ספיר טעמה מהיין.
"יש לזה טעם של… יין."
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"איך בכלל אפשר לתאר טעם של יין, איך?"
~
"נו, יותר מזה."
"לא יודעת!"
"אז תטעמי הכל ותגידי לי מה הכי חריף."
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"חשבתי לעצמי מה כבר יכול להבדיל בין כל הטעמים, בעצם מה שהכי חריף."
~
"תחפשי את הכי חריף."
נעמה שתתה מכולם וככה גם ספיר.
"זה הכי חריף."
"זה?"
"כן."
"בטוח?"
"כן."
"אז הנה, התאמה ראשונה."
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"וככה התחלנו."
~

(אגם הצבים.)
"זה פה! דור! רוץ!" קראה אורין.
~
"זה כאן!" צרחה נטלי בהתרגשות.
~
הם רצו במהירות וקפצו על השטיח.
"Welcome to Georgia," אמרה האישה הגיאורגית שעמדה ליד רון.
"אורין ודור," אמר רון, "איך היה היום שלכם?"
"לא, לא, בלי זה, תגיד לנו באיזה מקום אנחנו."
"אני בכל זאת רוצה לשמוע על היום שלכם."
"טוב, נו, אז הלך לנו טוב."
"ממש טוב."
"בדרך כלל אנחנו עושים קטע מירוץ טוב ואז נכשלים, ופעם קודמת הגענו למקום שלישי, שזה טוב, ופחדתי שנגיע למקום נמוך."
"אבל עכשיו אנחנו כאן."
"ויש לנו תחושה טובה."
"לאיזה מקום אתם חושבים שהגעתם?"
"אני מקווה שראשון."
רון שתק.
"נו!" הם האיצו בו.
"אורין ודור," הוא התחיל, "אתם הזוג שהגיע… במקום הראשון."
"יש!" קראה אורין בשמחה וחיבקה את דור.
"אני שמח לראות שאתם מאושרים."
"אין מאושרים יותר מאיתנו! סופסוף."
"ובכן, אורין ודור, מזל טוב, אתם הזוג שהגיע במקום הראשון, מה שאומר שאתם תוזנקו ראשונים לקטע המירוץ הבא. בהצלחה."
"תודה!"
הם ירדו מהשטיח והלכו משם.
~

"יאללה, נטלי, רוצי!" קראה גל.
"אני באה!"
הן שתיהן רצו במהירות וקפצו על השטיח.
"Welcome To Georgia."
"Thank you," הן ענו לה.
"נטלי וגל," אמר רון.
"נו, נשמה שלי! תגיד משהו!"
"איך היה היום שלכן?"
"מקסים."
"נפלא."
"הלך מעולה."
"עכשיו באיזה מקום אנחנו?!"
"אתן הזוג… שהגיע במקום השני," הוא אמר.
"יש!" הן צרחו באושר.
"אתן מרוצות?"
"מאוד!"
"אנחנו שוב למעלה!"
"וזה כייף."
"כל הכבוד לכן, בנות. אני מאחל לכן בהצלחה בקטע המירוץ הבא."
"תודה כפרה עליך!"
הן ירדו מהשטיח.

בפרק הבא של המירוץ למיליון: הצוותים ממשיכים במשימת הצומת. כיצד ספיר ונעמה יגיבו לסיבוב הפרסה שקיבלו, ולמי ישימו את סיבוב הפרסה הכפול?
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.