המירוץ למיליון – פרק 63

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: מתוך אחד עשר צוותים שיצאו למסע חובק עולם, שבעה בלבד נשארו, והם כרגע עושים את דרכם ברחבי טביליסי – עיר הבירה של גיאורגיה.
והערב: איזה זוג יישאר מאחור?
המירוץ למיליון – מיד מתחילים.

(תיאטרון מרג'נישווילי.)
"עליכם ללמוד קצת על האלפבית הגיאורגי," הקריאה נטלי.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"האלפבית הגיאורגי הוא מוזר."
"מאוד."
"הם רושמים אותיות ממש ממש מוזרות."
"כן."
"זה לא כמו רוסית נגיד שזה קל, או אנגלית או עברית."
"זה פשוט מוזר."
~
"וואי, גל, צריכים למצוא משהו שירשום את השם שלנו."
"מה הבעיה?"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"זאת נשמעת משימה קלה כזאת, כאילו, מה כבר קשה?"
"כן, רק ללכת ברחוב ולשאול משהו."
~

"אם אני לא מוצא את זה, אני עוד ארצח משהו," התלונן כפיר.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"וזאת ההזדמנות שלי לפנות למשטרת ישראל: אם אני מת במהלך המירוץ או אחריו, ואתם לא מודעים מי הרוצח – אתם שמעתם עכשיו."
"לא התכוונתי לזה באמת!"
"אני אקליט את זה ואשמיע לך את זה שוב ושוב."
~
"איפה זה, לעזאזל?" שאל אלון.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"כבר ראיתי את חוסר המזל שלנו דופק בדלת."
~
"זה מעצבן אותי כל כך."
"אלון, תנשום עמוק ודי."
"את יודעת שאני שונא שאומרים לי להירגע."
"אבל אתה חייב."
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"ויובל לא ממש עוזרת…"
~

"יאללה נטלי! לחפש את השם שלנו!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"מה כבר קשה בלמצוא שם? זה לא כזה קשה."
~
"בואי נחפש."
~

(כנסיית אנצ'יסחטי.)
"וואי, וואי, דור, מה זאת השטות הזאת?" שאלה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"לא משנה מה עשית – היא תגיד לך לא."
~
"Is this good?"
"no."
"בחייך! תהיי אחות!"
היא לא ענתה.
~

"איך עושים את זה בכלל?!"
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"זו שהכינה את זה עשתה את זה ממש כמו יצירת אומנות."
"היה מין סלסול יפה כזה, משהו ממש נחמד, ואת האמת זה גם היה נראה טעים."
"הבעיה היא שזה היה עם בשר."
~
"נעמה, הבשר די מגעיל אותי!" אמרה ספיר.
"לא נורא, תמשיכי," אמרה נעמה.
~

"מחסום," הקריא שון, "מי יודע לקפל? שמע, מייק, תורך."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"צריכים הרי לחלק שווה בשווה את משימות המחסום."
"וזה למה שון נידב אותי."
~
"בסדר, בסדר, אני אעשה את זה," אמר מייק ופתח את המעטפה בשביל לקרוא את המשימה הבאה שלו.
~

(תיאטרון מרג'נישווילי.)
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"אלון לגמרי איבד את השפיות במשימה הזאת."
~
"שיואו! די! נמאס לי!" הוא צעק.
"מספיק כבר, אלון!"
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"זה הכל תוצאה של הלחץ. במשחק אתה במצב של לחץ כל הזמן, ואתה כל הזמן צריך להיות הכי טוב שאתה יכול, אחרת אתה בבית, וכבר פעמיים יצא לנו להתחכך בהדחה."
"גם כבר הובלנו פעם אחת, אז מה?"
"אבל כרגע אנחנו במקום נמוך, וזה משגע אותי."
"אז זה למה חייבים לשמור על קור רוח ולא להתחרפן."
~
"שיואו! גל! תראי!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"הקיצר תוך שניות מצאנו."
~
היא רצה לבוחן והוא הנהן ונתן לה את הרמז הבא.
"מה לעזאזל?!" קרא אלון.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"משום מקום – הפרחות באות, שולפות את הרמז וטאק! הלכו!"
"יש להן מזל."
"למה לנו אין?"
"כי יש לנו קארמה דפוקה."
~
"לעזאזל עם זה!"
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"וואי, וואי, היה מצחיק לראות את החנון משתגע."
"זה היה כל כך מצחיק."
~
"לעזאזל עם כל זה!"
~

(כנסיית אנצ'יסחטי.)
"Is this good?" שאלה אורין.
המאמא הגיאורגית הנהנה.
"יש!"
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"ברגע שהצלחתי לפצח את הטריק, משם זה כבר היה הרבה הרבה יותר קל."
~
"איך עשית את זה?" שאלה ספיר.
"תגלגלי את זה מכאן," אמרה אורין.
~
"וואי, זה כל כך מוזר," אמר מייק.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"מאיפה בכלל ההפקה מקריצה את המשימות האלו?"
"אין לי מושג."
"אני באמת לא מבין מי ישב וחשב לעצמו על המשימה הזאת."
~
"מייק, כנראה שאתה לא סבתא גיאורגית טובה."
"היית מאמין?"
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"נכשלתי במבחן של להיות גיאורגי. עכשיו אני לא אקבל אזרחות."
"מי כבר רוצה אזרחות גיאורגית?"
"אף אחד."
"באמת שאף אחד."
~

"מחסום," הקריאה מעיין, "מי יודע לקפל?"
"את רוצה לעשות את זה?"
"כן, בסדר," אמרה מעיין.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אחרי הכל, בסופו של דבר, צריכים לחלק את המשימות שלנו שווה בשווה."
~
"אוקיי, אז אני אקפל," אמרה מעיין.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"בעצם הבחירה שלנו להשתמש בכרטיס האקספרס הקפיצה אותנו קדימה, וממקום די נמוך קפצנו לבעצם להיות יחד עם הראשונים."
"ראינו שם את האחיות, בני הזוג, האחים."
"כל מי שבדרך כלל מוביל."
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"אני נתקעתי לגמרי עם הצורה של זה."
~
"זה כאילו לא רוצה להיסגר יפה."
~

(תיאטרון מרג'נישווילי.)
"אני לא הולך הביתה על דבר כזה מפגר!" מחה אלון.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"לאלון נשרפו כל הפיוזים בראש."
~
"אני חושב שמצאתי, בוא נבדוק," אמר כפיר.
הוא נתן את זה לבוחן, והוא הנהן ונתן להם את הרמז הבא.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"ואני מבליע צחקוק, רק לראות את ההבעה על הפנים של אלון כשעזבנו את המשימה והוא נתקע שם במקום האחרון."
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"וככה, באופן רשמי, ירדנו למקום האחרון."
~

(כנסיית אנצ'יסחטי.)
"יש לי כבר עשרים," אמרה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"באיזשהו שלב כבר הפסקתי להציק למאמא ולשאול אותה כל פעם, כבר עשיתי לבד, אמרתי שאני אחכה לסוף ואז אשאל."
~

ספיר גם היא התחילה לסגור ולערום ערימה.

"את מסתדרת, מעייני?" שאל אנריק.
"נראה לי."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"בכל מה שקשור למטבח – זה לא התחום שלי. אני לא ממש אוהבת לבשל."
"זה לא כוס התה שלה."
"טוב, כן, ברור, ליום שישי וזה, אני מבשלת, אבל אני לא אוהבת את זה, ואני גם לא ממש מכינה מי יודע מה."
"בבית אצלנו דווקא הגברים היו אלו שמבשלים."
"אבא בכלל. הוא כל שישי – צלעות כבש, קיש לוריין וזה, כל המטבח הצרפתי בישראל."
"כי מה לעשות – זה הכי טעים."
"אז ככה זה נגמר, שהידע הקולינרי שלי די מצומצם."
~

"אני מסיימת את זה ולא אכפת לי מה!" אמרה ספיר לחינקלי.
"את האמת, אני היחיד שחושב שיהיה יותר כייף לאכול את זה מאשר להכין את זה?"
"תכל'ס," הסכימה אורין.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"בצק ממולא בבשר. מה כבר יכול להיות לא טעים?"
~
"Are these good?" שאלה אורין.
המאמא הגיאורגית בחנה, והצביעה על שלושה בעיתיים.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"ואז פתאום אני נכנסת לאקסטזה – שלושה מהם בסדר, וזהו זה! להאיץ מנועים וסיימתי."
~
"עשר," אמרה ספיר.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"ואנחנו כולנו חולקים את המספרים שלנו, מנסים לראות מי יסיים קודם."
~

המאמא הגיאורגית בחנה את העבודה של אורין, הנהנה ונתנה לה את הרמז הבא.
"יש!" היא קראה באושר.
היא לקחה את הרמז, חיבקה את דור והם רצו הצידה לקרוא אותו.
"סעו לקרקס טביליסי, שם יחכה לכם הרמז הבא," אמרה אורין.
על הצוותים כעת לנסוע לקרקס טביליסי, שם יחכה להם הרמז הבא.
"יאללה, אורין, בואי," אמר דור.
הם רצו בשביל לתפוס מונית.
"אתה קולט שיצאנו משם ראשונים?"
"לא!"
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"עד עכשיו הצלחנו להוביל בכל קטע המירוץ, וממש קיווינו שבאמת נמשיך ככה ונגיע ראשונים גם לסוף."
~
"וואי, וואי, איך שבא לי עכשיו נקודת סיום ולהגיע ראשונה," אמרה אורין.
"גם אני רוצה."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"פעם אחת לפחות במהלך המירוץ, רק פעם אחת אני מבקשת, להגיע ראשונה לנקודת הסיום."
"יש בזה משהו של הרבה כבוד, זה גם מרגיש טוב."
"זה בעיקר קטע של מורל."
"עד עכשיו הגענו פעמיים למקום השני, שזה טוב ונחמד, אבל גם די מבאס."
"כן, כי עוד קצת וזה מקום ראשון."
"בדיוק."
~
"יש לנו הפעם הרבה סיכוי."
~

(תיאטרון מרג'נישווילי.)
"אלון, עכשיו תקשיב לי ותקשיב לי טוב," אמרה יובל.
"מה?"
"אתה מתחרפן לי פה, וזה מעצבן אותי. אתה צריך לשלוט בעצמך, להפסיק להתחרפן ולקלוט שאתה במשחק, ואם תקטר כל הזמן אתה לא תצליח."
"אבל אנחנו גם ככה לא מצליחים!"
"אז לך. אני אעשה את זה לבד."
"אבל…"
"לך! אני עושה את זה לבד!"
"אבל אני לא רוצה!"
"מי שואל אותך?! לך מפה!"
"לא!"
"אז די לקטר לי! אתה חופר!"
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"היחסים שלנו עלו על שרטון מאז הטעות בניווט בסלוניקי."
"מאז בעצם אנחנו רק בריב תמידי אחד וגדול."
"שמצד אחד זה מאוד קל להמשיך אותו, אבל מצד שני זה פוגע לא רק במירוץ, גם בקשר בינינו."
~
"תחפש ותשתוק," אמרה יובל.

בפרק הבא של המירוץ למיליון: בפעם הראשונה בתולדות המשחק אי פעם: הצומת המשולשת, וגם, סיבוב הפרסה הכפול והמאיים.
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.