המירוץ למיליון – פרק 62

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: שבעה צוותים ישראליים עגנו בגיאורגיה, וכעת הם עושים דרכם אל תיאטרון מרג'נישווילי למפגש עם השפה הגיאורגית.
והערב: הצוותים פוגשים את המאמא הגיאורגית הפרפקציוניסטית. איזה זוג יפשל ואיזה זוג יכשל?
המירוץ למיליון – מיד מתחילים.

(תיאטרון מרג'נישווילי.)
"זה נראה לך כמו השם?"
"נראה לי."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"בסופו של דבר מצאתי פתק שהיה ממש דומה למה שרשום לנו."
~
"ננסה," אמר דור.
הוא ניגש לבוחן, ואז הוא הנהן והביא לו את המעטפה.
"יש!"
הוא ואורין יצאו החוצה ופתחו את המעטפה.
"לכו ברגל אל הכנסייה העתיקה ביותר בגיאורגיה, שם יחכה לכם הרמז הבא," הקריא דור.
על הצוותים עכשיו לנווט את דרכם לעבר הכנסייה העתיקה ביותר בגיאורגיה – כנסיית אנצ'יסחטי. הם יצטרכו להיעזר באנשים מהרחוב בשביל לגלות מהי הכנסייה אליה הם צריכים לגלות, ולהגיע עד לשם בשביל לקבל את הרמז הבא שיפגיש אותם עם המאמא הגיאורגית.
"יאללה, בואי."
~

"ספיר, הם סיימו."
"תודה, קפטן מובן-מאליו."
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"לא הצלחנו לעקוף אותם, ואת האמת, זה קצת מבאס."
~

"יואו! איפה זה?!"
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"התחלתי להתעצבן על הדפים, התחלתי להתעצבן מזה שאני פשוט לא מצליח למצוא כלום, זה הרגיז אותי, וזה חירפן אותי וזה הביא לי את הסעיף."
~
"שיואו, אני שונא את המשימות האלו!"
~

"סעו לתיאטרון מרג'-ני-שישי-לולי?"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"מאיפה הם מפליצים את השמות האלו?!"
"היה לנו ארגוגוניטים, מרג'נינשווילי קוקלכיס."
"זה כבר באמת מוזר."
~
"יאללה, בואי נתפוס מונית, גל."
~

"תיאטרון מרג'נישווילי," הקריא אנריק.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"כשמדובר בזה שזוג אחד עלול למצוא את עצמו בחזרה בישראל, הסיטואציה לא יכולה שלא להיות מלחיצה מאוד. בעיקר כשאתה יודע שאתה במקום האחרון כרגע."
~

"What is the oldest church here?" שאלה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"התחיל להימאס לי כל הזמן ללכת לשאול אנשים ברחוב. אני מתגעגעת למשימות של לעלות על מונית, לעשות משימה ואז לחזור למונית."
"זה מעצבן לנווט לבד ולשאול אנשים ברחוב."
~
"אנצ'יסחטי?" שאלה אורין.
"yes," הוא ענה לה.
"Thanks," הם ענו לו.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"ואז הם מצביעים לנו לאיזה כיוון ואנחנו הולכים לשם."
"לפחות זה נגמר מהר."
~

(מרג'ינשווילי.)
"וואי, וואי, איפה זה?"
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"הן לא צחקו כשהן אמרו שיש אלפי פתקים. יש שם באמת אלפי פתקים."
~
"ספיר, את מדמיינת לעצמך את המשועמם שרשם את כל זה, הדפיס, גזר במדויק והביא לנו?"
"אין, אין, משקיעים בנו."
~
"בבקשה, שיואו! נמאס לי כבר!"
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"משימה כזאת מעצבנת."
"אין, אין דברים כאלו."
"אתה יודע מה? כבר הייתי מעדיף לרקוד שוב בלט!"
"עד כדי כך?"
"עד כדי כך!"
~

(כנסיית אנצ'יסחטי)
"הנה הרמז, בוא," אמרה אורין.
היא שלפה את הרמז מהמעטפה.
"מחסום," היא הקריאה, "מי יודע לקפל?"
"עכשיו תורך."
"בסדר, אני אעשה את זה," אמרה אורין.
מחסום היא משימה שרק אחד מחברי הצוות יכול לבצע. על חברי הצוות לחלק את משימות המחסום ביניהם שווה בשווה. במשימת המחסום הזו, חבר הצוות יצטרך להפגין כישורי קיפול אשר ירצו את המאמא הגיאורגית הפרפקציוניסטית. בשולחן שיקבלו יהיו מאות חתיכות חינקלי, מאכל גיאורגי המקביל לכיסונים הפולניים: בצק ממולא בבשר. תחילה יהיה עליהם ללמוד לקפל אותם לפי הסטנדרטים הנוקשים של המאמא. רק לאחר שילמדו ויצליחו לקפל ארבעים יחידות כמו שצריך, הם יקבלו מהמאמא את הרמז הבא.
"וואי, וואי, וואי, איזו משימה דפקת לי, דור!"
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"לקפל כיסונים. מה השטות?"
~

(תיאטרון מרג'נשווילי.)
"נו, אוף! בסוף זוגות אחרים יעקפו אותנו ואני אתעצבן!" מחתה ספיר.
היא שלפה פתק ובחנה אותו.
"שיואו! זה זה!"
"זה זה?"
"כן!"
היא רצה לבוחן ונתנה לו.
הוא בחן את הפתק ואז הנהן ונתן לה את הרמז הבא.
"יש!" היא קראה באושר וחיבקה אותו.
"לאן צריך ללכת?"
"לכנסייה העתיקה ביותר בגיאורגיה," אמרה ספיר.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"עוד אחת ממשימות ה-תמצא לבד."
"כן."
~

(תיאטרון מרג'נישווילי.)
"הנה, זה פה," אמר מייק.
הם ירדו מהמונית ושילמו לנהג.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"שעטנו פנימה."
~
"וואי, כפיר."
"מה קרה?"
"האחים פה…"
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"כל הפער שהיה נעלם!"
~
"איך לעזאזל הם הגיעו לכאן?"
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"היינו בספינות נפרדות, רכבות נפרדות… איך?"
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"לראות את כפיר וגיא עוד בפנים מה זה סיפק אותי. זה עשה אותי מאושר."
"המאושר באדם."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"מאותו הרגע זה הפך לדו-קרב על הזמן, כי שנינו לא ממש מסמפטים זה את זה."
~

(במונית עם נטלי וגל.)
"שיואו, איזה יפה פה?"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"גרוזיה מה זה יפה."
"יפה לאללה."
"כן."
~
"אתה יכול לנסוע מהר?" ביקשה נטלי ברוסית.
"אתם במירוץ למיליון?"
"כן."
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"הנהג היה מה זה חמוד! הוא ראה את המעטפות, שאל אם אנחנו במירוץ למיליון, וזה, דיבר איתי ברוסית."
"אלכסנדר שלך צריך לקנא?"
"לא! לא! ממש לא! אלכסיי חתיך אש והנהג היה מה זה לא."
"נכון."
~

(תיאטרון מרג'נישווילי.)
"וואי, התיבה פה! התיבה פה!" קרא אלון.
הם רצו שניהם לעבר התיבה ושלפו את הרמז.
"סימן דרך," התחילה יובל להקריא.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"אלו מסוג המשימות שבהם אתה יכול להתייבש שעות על גבי שעות, להתעכב, ואז זוג אחר בא ובבת אחת שולף את הרמז הבא כאילו כלום."
"זה המון מזל בשלב הזה."
~
"יואו! מייק! אני חושב שמצאתי!"
"נו באמת," מלמל כפיר.
שון הלך לבדוק אצל הבוחן, והוא הנהן והביא להם את הרמז הבא.
"יש!" קרא שון באושר.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"עקפנו את כפיר וגיא! זהו זה! עשינו את שלנו להיום!"
~
"לכו ברגל אל הכנסייה העתיקה ביותר בגיאורגיה," הקריא שון.
"בוא נצא לדרך."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"הם פשוט באו, חיטטו, חיטטו, ואז מצאו לפנינו."
"זה היה מתסכל."
~
"לעזאזל עם המשימה המפגרת הזאת!"
~
"וואי, וואי, זה מביא לי ת'קריזה!"
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"אלון גם הוא התחרפן שהוא ראה שסיימו את זה לפניו."
~
"אלון, תירגע, הכל יהיה בסדר."
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"לא משנה מה, גם אם הגעת אחר כך, זה מתסכל לראות זוגות אחרים מסיימים את זה."
~

(כנסיית אנצ'יסחטי.)
"יאללה, אורין! תקפלי את זה!"
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"עכשיו זה נשמע כזה וואי, מה זה קל, זה פשוט, רק צריכים לסגור… לא. זה לא."
~
"איך עושים את זה אבל מגולגל ככה?"
היא הסתכלה שוב על הדרך שבא המאמא הגיאורגית עשתה את זה, אך היא לא הצליחה לעקוב במדויק.
"Is this good?" היא שאלה על אחד שקיפלה, והמאמא הנידה בראשה.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"אנחנו עוד נתקע פה. זה ברור."
~

"הנה, ספיר, זה פה, בואי, אני רואה דגלים," אמרה נעמה.
היא פתחה את התיבה ושלפה את הרמז.
"מחסום," היא הקריאה, "עכשיו תורך, ספיר."
"תורי?"
"כן, אני עשיתי שלושה מחסומים, את רק שניים. תורך."
"בסדר," היא אמרה.
היא פתחה את הרמז וקראה הכל.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"אתה חושב לעצמך שזה לא נשמע קשה, אבל אתה חושב."
"כי ככה זה במירוץ למיליון – מה שנראה קל – קשה, מה שנראה קשה – בלתי אפשרי."
"חוק ברזל."
"נכון."
~

(תיאטרון מרג'נישווילי.)
"הנה, זה פה," אמר אנריק.
הם שילמו לנהג המונית, לקחו את התיקים והלכו לקחת את הרמז.
"סימן דרך," הקריא אנריק.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אחרי שהצצנו קצת במשימה, ביקשנו שירשמו לנו את השמות וזה, הלכנו, ראינו שם את כפיר וגיא."
"אמרנו – רגע… הם נתקעו פה?"
"כנראה."
~
"אבא… זאת נראית לי משימה מה זה חופרת."
"אז מה את רוצה לעשות?"
"מה דעתך שנשתמש בכרטיס האקספרס?"
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"בגלל שהגענו ראשונים בקטע המירוץ הראשון, קיבלנו כרטיס שאומר שאנחנו יכולים לדלג על משימה."
"עכשיו, שמרנו אותו למשימות קשות שיגיעו בדרך."
"אבל חשבתי לעצמי, גם ככה זאת משימה שהרבה ייתקעו בה, זאת משימת מזל, ואם אין מזל – אז זה הסוף שלך."
~
"יאללה, נשתמש בכרטיס," אמר אנריק.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"ובעצם להשתמש בכרטיס זאת הזדמנות לדלג הלאה בלי להתעכב, אחרים מאחורייך."
"זה מאוד כדאי."
~
מעיין הושיטה את הכרטיס לבוחן והוא הביא להם את הרמז הבא.
"לכו ברגל אל כנסיית אנצ'יסחטי," הקריאה מעיין.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"תכל'ס – זה מה זה שימושי."
"כן."
"עשינו בשכל לדעתי."
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון:
"שיואו! די! נמאס לי!" הוא צעק.
~
לאיזה זוג המזל יתאכזר?
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.