המירוץ למיליון – פרק 58

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: מתוך אחד עשר צוותים ישראליים שיצאו למסע מסביב לעולם: שבעה מהם עושים את דרכם מיוון אל גיאורגיה, רק שאף צוות עדיין אינו מודע לכך שהם למעשה בדרך לשם.
והערב: אילו צוותים יעלו על הספינה הראשונה לגיאורגיה?
המירוץ למיליון – מיד מתחילים.

"זה לא עוד הרבה," אנריק עודד את מעיין.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"מעיין נראתה לי מאוד שבורה בקטע ההוא."
"היום התחיל לא טוב."
"אני חושב שזה גם בגלל שהלחץ מתחיל לשחק תפקיד, למעשה קטע המירוץ הזה הוא האמצעי. זה בדיוק חצי מירוץ אחרינו וחצי מירוץ לפנינו, יש כאן מוטיב של לחץ."
~

~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"בסופו של דבר הצלחנו למצוא איזה בחור אחד שהסכים שנשאיל את הטלפון שלו, והתחלנו לחפש שם בעברית את קולכיס."
~
"זה גיאורגיה?"
"מה?"
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"מי שמע על זה שגיאורגיה היא קולכיס?"
"ממתי קוראים לזה גיאורגיה? זה לא גרוזיה?"
"זה היה, אבל עכשיו כבר לא."
~
"אז לאן צריך להגיע?"
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"אנחנו נכנסים וויקיפדיה, והיא אומרת לנו שהגיזה נמצאה בגיאורגיה, אבל לא רשום איפה!"
~
"איפה אבל היא נמצאת?!"
"מה, צריך לטוס לגיאורגיה? לאן?"
"לא, אבל רשום שצריכים לעשות את זה מסע ימי."
"אז מה לעזאזל רוצים מאיתנו?!"
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"ואנחנו כבר מתוסכלים, לא מבינים איך לגלות מה בעצם העיר שצריך להגיע אליה."
~

(במונית עם ספיר ונעמה.)
"Do you know where is Colchis?" שאלה נעמה.
"This is a Greek legend…," התחיל נהג המונית לספר.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"והנהג מונית שלנו… כזה חפראווי!"
"הכי חופר!"
"לא סתם את הפה שלו, והתחיל לספר לנו אגדות יווניות וזה, עם פול שגיאות באנגלית שהיה קשה להבין."
"והוא פשוט לא אמר לנו איפה זה היום."
~
"Where is it today?"
"I think that Georgia."
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"ואז פתאום הוא זרק שזה גיאורגיה, ואנחנו כזה מסתכלות – יעד."
"עכשיו רק צריך לדעת לאן בדיוק."
~

"נו, גל! אני לא יכולה! די! זה קשה!"
"תמשיכי!"
"מה את צועקת עלי?!"
"כי אני רוצה שתמשיכי!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"זה היה קשה לטיפוס, ואז פתאום גם גל צועקת עלי."
~
"זה לא נעים לי!"
"מי שואל אותך בכלל?! תטפסי ודי!"
"אבל אוף!"
"זה בשביל מיליון שקל, יא עמה, תחשבי כמה תוכלי לקנות."
"וואי, וואי, אנחנו נעשה פשיטה על h&m."
"איזה, יא עקומה, הולכים קודם לzara."
"לא, מה, איכסה."
~

"אלון, תגביר קצב, בבקשה ממך," ביקשה יובל.
"אני משתדל."
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"זה בעצם או להגביר קצב, או להישאר אחרונים. בחירה קלה, לדעתי."
"אבל זה קשה, זה בכל זאת לטפס למעלה."
"אתה מתלונן יותר מידי."
~

(וולוס.)
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"אני התחלתי לחשוב שאם אנחנו נוסעים לשם בים, אנחנו חייבים שהיעד בגיאורגיה תהיה עיר נמל, אז התחלתי לעבור בין כל ערי הנמל של גיאורגיה, עד שפתאום."
~
"שיואו, אחי, קלוט!"
"מה, מה?"
"על העיר הזו רשום שזה המקום עם גיזת הזהב!"
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"עיר בשם פותי, פתאום קולט שזה זה."
~
"וואי, אחי! מצאנו את זה!"
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"רצנו באמוק לנמל, מוכנים להשיג כרטיסים לפותי הזאת."
~
"וואי, זה כזה מושלם!"
"אני לא מאמין שעשינו את זה."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"ובכל ליבי קיוויתי שהזוגות האחרים לא יספיקו לעלות לספינה שלנו."
~

(במונית עם אורין ודור.)
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"השאלנו מהנהג שלנו את הטלפון שלו, והתחלנו לחטט באינטרנט."
~
"תחפש מידע על גיזת הזהב וכל זה."
"אני מחפש."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"עברנו ביחד, קראנו את זה, עד ש…"
~
"זאת העיר פותי בגיאורגיה."
"בדוק?"
"בדוק."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"ואיזה אושר מטורף זה היה לדעת שמצאנו את המקום."
~
"יאללה, יש לנו יעד."
~

"עוד כמה מטרים, מעייני, עוד כמה מטרים," אמר אנריק.
הם הגיעו אל התיבה ושלפו את הרמז.
"ברוכים הבאים לעולמם של הארגונאוטים," הקריא אנריק.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אחרי שאת מסיימת משימה קשה, את פתאום מתמלאת בתחושת סיפוק, וככה גם אני הרגשתי אחרי שטיפסתי על כל ההר הזה."
"אני הייתי כל כך גאה בך, מעייני."
"תודה, אבא."
"בבקשה."
~

(וולוס.)
"נו, עכשיו איפה נמצא משהו שיעזור לנו?" שאלה ספיר.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"היינו צריכים להסתובב ברחובות ולשאול אנשים אם הם יכולים לעזור לנו."
~
"Do you know where was the…"
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"ועכשיו בעיה… איך אומרים גיזת זהב באנגלית?"
~
"The gold cotton, you know, the thing Jason looked for," ניסתה ספיר להסביר.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"אני יודעת שזה Golden fleece, אבל חטפתי חתיכת בלאק-אאוט באותו הרגע."
"מצאת לעצמך גם זמן."
~
"This is Poti," אמרה להם משהי ברחוב.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"פתאום, מזל טהור, ואנחנו נתקלות במשהי שהיא מבינה בתחום, ואומרת לנו לאן להגיע!"
~
"Are you sure?"
"yes," היא אמרה.
"Thank you!"
"You are awesome!"
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"ואנחנו היינו כל כך מאושרות."
"אין, אין, מזל משמיים. תודה אלוקים."
"זה היה פשוט מדהים לראות את זה קורה."
~
"וואי, ספיר! את קולטת?!"
"לא!"
~

(הר האולימפוס)
"קדימה, נטלי! בואי נשיר!"
"לא בא לי!"
"תשירי איתי! לשלמה הגמל יש מאה דבשות!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"ואני לא מבינה איך לגמל יש מאה דבשות. תגידי לי איך!"
"עזבי את זה, לגמל קוראים שלמה?"
"למה לא."
"כי ככה."
"את יודעת מה, אני עם המיליון קונה לך גמל בשם שלמה. איך?"
"לא, איכסה."
"למה איכסה?"
"גמל, זה גדול ומגעיל, מה זה, איכסה."
"אני אקנה לך גמל."
"לא!"
~
"וככה הוא הולך! לשלמה הגמל יש תשעים ותשע דבשות."
~

"עוד כמה מטרים, אתה תשרוד את זה."
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"ליובל יש נטייה לדבר הרבה."
"זה לא נכון."
"את כל הדרך רק דיברת בלי לסגור את הפה שלך אפילו לרגע."
"כי רציתי לעודד אותך ולהעסיק אותך במשהו חוץ מהדרך."
"אבל הדיבורים שלך הפריעו לי."
"אלון! מה הקטע?!"
"מה מה הקטע?"
"אתה כל הזמן מעיר לי, וזה, די. חאלס. זה לא נעים."
"אז תפסיקי להיות מעצבנת."
"טוב, אחי."
"שיואו… מה הכעס?"
~

(וולוס.)
"יופי, יש לנו כרטיסים, עכשיו רק צריך לחכות," אמר כפיר.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"קיוויתי ממש שאף זוג לא יגיע לספינה ולנו יהיה יתרון על פניהם."
~

"דור, מהר!" קראה אורין.
הם רצו מהר בשביל לקנות כרטיס.
ספיר ונעמה אחריהם.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"ואנחנו בלחץ של לקנות כרטיס לספינה, אחרת אנחנו פשוט נפסיד אותה."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"בשלב הזה זה כבר יכול להיות הפרש של כמה דקות שיכול להפיל אותך לתחתית הטבלה."
~
שני הזוגות הצליחו לקנות כרטיסים.
~
"יאללה, בואי נחפש את המקום."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"אנחנו מחכים לנו, פתאום אנחנו רואים את אורין ודור."
~
"וואי, גם אתם פה?" שאל גיא.
"כן," אמר דור.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"לפחות אנחנו יודעים שהגענו למקום הנכון."
~

"תראה את הנוף," מלמל שון.
"שמע, שון, איך שמגיעים ויורדים מהמונית דופקים את הריצה של החיים שלנו ומחפשים אנשים שיגידו לנו איפה זה גיזת הזהב."
"מתאבדים על זה. לא אכפת לי כלום."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"היינו כל כך לחוצים רק להגיע לשם כבר ולגמור עניין."
"בכלל, אותי זה מלחיץ כל הקטע של לעבור ככה ממקום למקום. כבר מלא זמן שלא טסנו. בהתחלה טסנו לנורבגיה, אחר כך לאסטוניה, אוקראינה, יוון, פתאום מיוון – רק רכב, ועכשיו גם ספינה."
"זה פשוט בגלל שמטוס זה הרבה יותר אמין, יותר קל לשלוט בזה, זה לא שצריך לנווט לבד, להסתבך."
~

"ספיר, בואי! זה פה! זה פה!" נעמה קראה והן רצו במהירות לעבר התחנה, שם אורין ודור וכפיר וגיא כבר היו.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"פתאום גם התאומות מגיעות, ואתה מתחיל לפחד שזה ממש יהיה מפגש של כל הזוגות."
"בעצם, אם כולם ביחד, זה אומר שמי שהיה ראשון – אין לזה משמעות. כולם מתחילים מאותה הנקודה, זה אומר שהסיכויים של כולם שווים וזה אומר שכולם בדרך ביחד."
"זה אומר שהיתרון שהשגנו מהמקום הראשון פשוט ילך לאיבוד."
"ועם כל אחד שמגיע, ככה זה יותר ויותר בסיכון."
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"אורין ודור היו שם וגם ההייטקיסטים היו שם."
"זה היה ממש מפגש מחזור."
"נחמד כזה."
"משהו שיישאר לדורות."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"לראות זוגות אחרים זה טוב ורע. זה רע כי לוקחים לך את המקום, אבל זה מעולה כי זה אומר שלא טעית."
"כן."
"זה מין סוג של בדיקה כזאת."
"וגם אם הם טועים, לפחות אתם טעיתם ביחד, אז זה לא פוגע יותר מידי, זה עדיין אומר שיש סיכוי."
"לשמחתנו אף פעם לא גירדנו ככה את המקום האחרון, אבל הגענו למקומות לא ממש נחמדים, אז זה באמת משמח לדעת שיש לנו סיכוי אולי אפילו למקום הראשון."
"מאוד מקווים."
"אפילו מאוד מאוד מקווים."
~

שלושת הזוגות עלו על הספינה.

בפרק הבא של המירוץ למיליון: האם ארבעת הצוותים יספיקו לעלות על הספינה?
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.