המירוץ למיליון – פרק 55 – ההדחה בסלוניקי

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: אחד עשר צוותים ישראליים יצאו למסע מסביב לעולם. שמונה מהם נותרו במירוץ. והערב: מי יהיה הזוג שיגיע אחרון לנקודת הסיום?
המירוץ למיליון – מיד מתחילים.

(הרוטונדה.)
"הנה, התיבה פה," אמר אלון.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"הגענו לצומת, ראינו שקורן ורוי עוד לא הגיעו, ושמחתי ממש שהצלחנו לעקוף אותם."
~
"צומת," הקריאה יובל, "שיחה עם האלים או פגישה עם מפלצות?"
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"כן, כן, להחזיר את הכבוד למולדת ולבחור בשיחה עם האלים מן הסתם."
~
"נלך לאוראקל?"
"כן."
~

"הנה, זה פה," אמרה קורן.
רוי החנה את המכונית ושניהם ירדו.
"צומת," הקריאה קורן.
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"הבחירה הייתה בעצם בין לפתור חידה לבין איתור מגן."
"עכשיו לפתור חידה נשמע לא ממש נחמד, ולחפש מגן נשמע יותר קל."
~
"נלך על פגישה עם מפלצות?"
"כן."
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"וככה יצאנו לדרך."
~

(במכונית עם מייק ושון.)
"שלט!"
"זה לשם?"
"כן!"
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"הרגע הזה שאתה פתאום רואה שלט לאזור, זה רגע מרגש."
"זה ממש מרגש."
"זה אומר שאתה מנווט טוב, שאתה בדרך ליעד ושאתה עומד לסיים את זה."
"זאת התחושה הכי טובה שיש."
"זאת התחושה הזאת שיש בעצם אחרי כל קטע מירוץ, זה סיפור אדיר שאין כמוהו."
~
"מייק, אתה קולט שאנחנו מתקדמים?"
"לא. ואתה?"
"גם לא."
"עוד לא עיכלתי שאנחנו במירוץ הזה בכלל."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"בתחילת המירוץ בכלל המטרה הראשונית היא להתקבל בכלל, אחר כך זה לא לעוף ראשונים, אחר כך זה להגיע למקום גבוה…"
"עכשיו המטרה נהיית קשה יותר ויותר, שזה להישאר עד הסוף, להגיע לרבע גמר, לחצי גמר…"
"והמירוץ הזה לוקח אותך למקומות כאלו הזויים, שאתה בחיים לא האמנת שתגיע לשם בכלל."
"אין, זה באמת חוויה מטלטלת."
~

(במכונית עם נטלי וגל.)
"אנחנו בדרך לנקודת סיום, גל!"
"אנחנו עומדות לסיים את זה, נטלי!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אני התרגשתי כמו לא יודעת מה, הרגשתי ממש טוב."
~
"אפילו פרסה לא שמו לנו."
"ואני אראה מה זה לספיר ונעמה האלה."
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אני עדיין הייתי בשוק טוטאליסטי שהן שמו לנו פרסה."
"אחרי שבאתונה באנו לעזור להן, וזה, אין לי מושג למה הן שמו לנו."
"בכלל לא."
"וזה מעליב."
"הכי מעליב שיש."
~
"לא נורא, נשמה, אנחנו תותחיות."
"אנחנו נראה להן מה זה כשיהיה לנו מיליון ביד."
~

(הרוטונדה.)
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"משום מקום, אנחנו רואים פתאום איזו זומבית אחת עם מכונת עשן, הרבה אקשן, אורות וזה."
"הצגה."
"הצגה אחת גדולה."
~
"I am the spirit of Delphi, speaker of the prophecies of Phoebus Apollo, slayer of the mighty Python. Approach, seeker, and ask."
"וואי, אדיר!"
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"אני חייב להגיד שזה היה ממש מגניב."
~
"אנחנו צריכים לשאול אותה עכשיו?"
"כן, אני מניח."
"מה צריכים לשאול אותה?"
"לדעתי צריכים לשאול אותה מה הרמז שלנו."
"או מה החידה."
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"הקיצר, היא מחכה שנשאל אותה משהו, ואנחנו לא בטוחים מה צריך לשאול."
~
"מה שואלים?"
"Oracle, what is the clue?"
"הזורח שווה בית לשתיים עשרה," היא אמרה.
"וואי, היא מדברת עברית!"
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"אי אפשר לדעת אם היא באמת דיברה עברית או לא, כי היא אמרה את זה במבטא לא ישראלי."
"אבל היא דיברה את זה."
"אולי היא שיננה את זה."
"יכול להיות."
"זה אבל היה מגניב."
"מאוד מגניב."
~
"או-קיי," מלמל אלון.
~

"מה בכלל אנחנו מחפשים?" שאל רוי.
"יש שם תמונה של המגן שצריך," אמרה קורן.
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"מאיפה לי לזכור את זה ולמצוא את זה בחושך?"
"כן, החושך הורג אותך."
"זה קשה."
~
"כל פעם תשווי לתמונה, זה הכי טוב."
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"הבעיה היא שברגע שזה מחשיך, אתה כבר מרגיש שזה הסוף, ואתה נלחץ, כי אתה לא רוצה לסיים קטע מירוץ בחושך."
"זה מאוד מדכא."
~
"לעזאזל עם החושך הזה."
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"זה היה סיוט."
~

"שמעי, יובל, אפשר לחשוב על זה ככה: מה יש לנו שתיים עשרה?"
"יש שניים עשר שבטים."
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"ניסינו לחשוב מה כבר המספר שתיים עשרה יכול להיות."
"עכשיו יש סימן שווה, יש מספר, זאת משוואה, לא?"
~
"זאת משוואה?"
"אבל מה הנעלמים?"
"אולי זה גימטריה איכשהו?"
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"התחלתי לחשוב שאולי צריך לאזן את המשוואה, למצוא איזו מילה בגימטריה."
"בקיצור – להסתבך."
~
"אני צריך דף ועט."
~

(במכונית עם מייק ושון.)
"אני חושב שאנחנו ממש קרובים," אמר מייק.
"כנראה."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"המשימה האחרונה בעצם היא להגיע לנקודת הסיום, שזה אתגר בפני עצמו."
"מה שהיה המוקש בקטע המירוץ הזה זה שהכל היה הניווט שלנו."
~
"איפה זה…?"
~

(במכונית עם נטלי וגל.)
"וואי, וואי, איזה מלך," אמרה גל.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"הבחור הזה לקח אותנו וזה, פתאום יש שלטים והכל."
"הוא גם נסע מהר."
"וואי, מלך, אין, אין עליו."
"חולה עליו."
~
"וואי, תותח!" קראה נטלי.
~

(הרוטונדה.)
"רגע, רגע, אלון, אולי זה יותר פשוט מזה?"
"למה הכוונה?"
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"לאלון יש נטייה להסתבך קצת יותר מידי."
"לחשוב יותר מידי לעומק."
"והדברים לפעמים יותר פשוטים."
~
"חייב להיות פתרון יותר קל מזה."
"כמו מה?"
"נחשוב על שתיים עשרה ונגלה."
~

(ליטוחורו.)
"מייק, בוא!" קרא שון.
הם רצו במהירות לעבר הדגלים וקפצו על השטיח.
"קאלוס אילת'אטה סטין אֶלָדַה!" בירך אותם המקומי.
"Thank you!" הם ענו.
"מייק ושון, איך היה היום שלכם?"
"לא משהו."
"למה לא?"
"אני מרגיש שאנחנו יכולים יותר ממה שהיה היום."
"למה?"
"כי כל היום הזה הסתבך. לא יודע למה."
"מייק ושון. זוכרים את משימת הטברנה?"
"כן," אמר מייק.
"ובכן, שניכם הייתם צריכים למלא אותה, ומכיוון שלא שניכם מילאתם אותה, עליכם להמתין רבע שעה לפני שאבל אתכם."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"ופתאום – בום. חרב עולמי."
"סיומת נוראה ליום הזה."
~
"אמרתי לך שהיית צריך לאכול."
~

(הרוטונדה.)
"וואי, רוי! מצאתי!" קראה קורן.
"זה זה?"
"משוכנעת!"
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"וזה היה רגע של אושר פשוט למצוא את זה."
~

"רגע, אלון! לא היו שניים-עשר אלים במיתולוגיה?"
"כן…"
"אז אולי התשובה היא ההר הזה שהם היו עליו?"
"אולימפוס."
"כן."
"וואי…"
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"פתאום התשובה מבזיקה משום מקום."
"זה היה נפלא."
~
הם הלכו לאוראקל.
"הר האולימפוס," אמרה יובל.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"לקחו לה כמה שניות לענות, מה שדי גרם לנו להסס…"
"אבל אז…"
~
:"You'll be reaching mighty Olympus today,
for a good position, you shall pray.
You'll reach the pit-stop, there is no doubt,
Hurry up! Last team there will be out…"
"יש!"
~
"נקודת הסיום החמישית של קטע המירוץ!" קראה קורן בהתרגשות.
~
"יאללה, בואי נבדוק את לוח החשיפה," אמר אלון.
הוא הוריד את הלוח וחשף סימן ירוק ואת התמונה של נטלי וגל.
"אין הפתעות."
"מעולה."
~
"יאללה, רוי," אמרה קורן.
הם הורידו את הלוח הנצמד וחשפו סימן ירוק ואת התמונה של כפיר וגיא.
"לא מפתיע, שיהיה."
"יאללה, בואי!"

(ליטוחורו.)
"You are the king!"
"The king!"
נטלי וגל חיבקו את האיש שהביא אותן לנקודה.
~
"הנה, מייק, עברה רבע שעה."
~
"נטלי, רוצי!"

"קאלוס אילת'אטה סטין אֶלָדַה!" הכריז המקומי.
"מייק ושון," אמר רון.
"כן?"
"אתם הזוג… שהגיע במקום החמישי."
"יש!"
"אתם מרוצים?"
"כל עוד עלינו, זה טוב."
"אם כך, לכו לנוח. מחכה לכם קטע מירוץ קשה שבו תוכלו להוכיח את עצמכם."
"תודה."
שניהם ירדו מהשטיח והלכו למלון.
~

"קאלוס אילת'אטה סטין אֶלָדַה!" הכריז הבחור היווני.
"אוי! איזה חמוד!"
"You are cute."
"נטלי וגל," אמר רון.
"כן, כפרה עליך?"
"איך היה היום שלכן?"
"משהו משהו."
"מה קרה?"
"אכלנו דיונון מסריח, מפלצות ניסו לאכול אותנו, נפלתי למים."
"נשמע שהיה לך יום כייף."
"באיזה מקום הגענו?"
"אתן הזוג שהגיע במקום… השישי."
"לא מודחות!" קראה גל וחיבקה את נטלי.
"תודה, כפרה עליך!"
"נשמה שלי!"
"לכו לנוח."
~

(במכונית עם אלון ויובל.)
"זהו זה, נו, הישורת האחרונה."
"רק שהניווט יהיה טוב…"
~

"וואי, קורן, את קולטת שזהו זה? נקודת סיום?"
"כן, כן, רק חייבים למהר, אחרת יעקפו אותנו."
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"ומפלס הלחץ עולה בטירוף."
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"ואתה רוצה להשתגע, וכבר להגיע לנקודה."
~
"יאללה!"
~

"קאלוס אילת'אטה סטין אֶלָדַה!" אמר המקומי שעמד ליד רון.
"Thank you," הם ענו לו.
"אלון ויובל," אמר רון.
"כן?"
"איך היה היום שלכם?"
"נהרס לגמרי בגלל טעות בניווט בהתחלה."
"לאיזה מקום אתם חושבים שהגעתם?"
"בטח אחרון."
"אלון ויובל," אמר רון.
"כן?"
"אתם הזוג שהגיע במקום השביעי."
"וואי…"
"לא מודחים!"
הם התחבקו.
"אז מה הלאה?"
"נפסיק לריב, נשתפר ונטפס למעלה שוב."
"אני מקווה מאוד שבפעם הבאה שאני אראה אתכם, זה לא יהיה במקום נמוך."
"גם אנחנו."
"תודה."
הם ירדו מהשטיח והלכו.

"יאללה, קורן, בואי," אמר רוי.
הם שניהם קפצו ביחד על השטיח.
"קאלוס אילת'אטה סטין אֶלָדַה!" אמר היווני שעמד ליד רון.
"Thank you," ענתה קורן.
"קורן ורוי," אמר רון.
"כן?"
"איך היה היום שלכם?"
"אהה…"
"רע."
"כן."
"מה קרה?"
"המשימות היו קשות… המשחק…"
"אתם חושבים שהיה משהו שיכולתם לעשות יותר טוב?"
"טוב… לא יודעת."
"נתנו את הכי הרבה שלנו."
"קורן ורוי, אתם הזוג שהגיע במקום האחרון."
"כן…"
"אני מצטער, אבל בשבילכם המירוץ למיליון הסתיים."
"זה היה מירוץ מדהים, אני נהניתי, ואני חושב שלמדתי על קורן קצת."
"קורן, למה את בוכה?"
"כי רציתי להגיע יותר רחוק."
"קורן, רוי, הייתם זוג נפלא. אני מאחל לכם בהצלחה בהמשך הדרך."
"תודה," הם מלמלו.

בפרק הבא של המירוץ למיליון: שבעת הצוותים הנותרים עושים את דרכם קרוב יותר אל האלים היווניים, ויקבלו הזמנה לשחזר מסע קדום.
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.