המירוץ למיליון – פרק 51

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: שמונה צוותים ישראליים נחתו באתונה, ומשם המשיכו צפונה אל סלוניקי. והערב: המירוץ למיליון מצליח לחבר בין האחים החורגים.
כל זאת ועוד הערב.
המירוץ למיליון – מיד מתחילים.

(במכונית עם כפיר וגיא.)
"אנחנו מתקרבים!"
"או-יה!"
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"אנחנו מתחילים להתקרב, אומנם החושך מתחיל לרדת, ואומנם אנחנו לא מתקדמים ממש מהר, אבל אנחנו עדיין מתקדמים."
"זאת תחושה כל כך טובה."
~
"וואו, גיא, יש לי תחושה כל כך טובה."
"גם לי."
"אני פשוט רוצה לפחות פעם אחת בדרך מקום ראשון. בגמר ברור שמקום ראשון, אבל גם לפני כן."
"אני מפנטז על זה."
"ככה הוא יגיד 'כפיר וגיא, אתם הצוות שהגיע במקום הראשון'."
"וואי, כן."
~

(במכונית עם ספיר ונעמה.)
"יש לך את כל הדרך? בטוחה?"
"כן," אמרה ספיר.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"היום הזה סופסוף עמד להיגמר, אנחנו סופסוף בדרך לנקודת הסיום, ופתאום אנחנו מתמלאות בכזה אדרנלין."
"עכשיו יש לנו עוד דרך ארוכה, והחלטנו שאני אנהג שוב, כמו שנהגתי כל הדרך עד לסלוניקי."
"וזהו. אז אנחנו נתחיל את קטע המירוץ השישי, ואנחנו כל כך מוכנות להמשיך הלאה ולנצח…"
~
"היום זה היום שלנו, ספיר."
"היום זה היום שלנו."
"אנחנו נגיע ראשונות כמו שהיה באסטוניה."
"נכון."
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"בכל קטעי המירוץ עד עכשיו הגענו איפשהו בין שלושת הראשונים, אבל הגענו רק פעם אחת למקום הראשון, ואנחנו ממש רוצות את זה."
"ממש ממש רוצות את זה."
~

(הטיילת של סלוניקי.)
"סעו לרוטונדה, שם יחכה לכם הרמז הבא," הקריאה אורין.
"בואי, תיכנסי מהר לאוטו," אמר דור.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"סיימנו את השייט, רצנו מהר לאוטו בלי לבזבז הרבה זמן."
"בכל זאת, אנחנו באמצע מירוץ."
~

(המגדל הלבן.)
"כל הכבוד שון!" קרא מייק.
שון קלע לעוד מטרה.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"הייתי כל כך גאה בו באותו הרגע."
~
"אתה מדהים! כל הכבוד!"
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"הייתי המום לשמוע אותו מעודד אותי ככה. את האמת? זה ריגש אותי."
~
"אתה עושה את זה בלי מלח!"
~

"כל הכבוד, אלון!" קראה יובל.
אלון כיוון וקלע למטרה השנייה.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"כשאלון נחוש בדעתו, הוא יכול לעשות פשוט הכל. וזה משהו שראוי להערכה."
"אני גם בעיקר הייתי נחוש אחרי הפאדיחה שלך."
"נו, עוד פעם אתה מתחיל?!"
"רק אמרתי."
"אז די!"
~

שון כיוון וקלע בפעם השלישית.
"יש!" צרח מייק.
שון לקח את הרמז מהלוחם וירד למטה.
"כל הכבוד!" אמר מייק וחיבק את שון.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"פעם ראשונה שהתחבקנו."
"כן."
"פעם ראשונה!"
"תראו מה שהמירוץ מוציא מאיתנו."
"הוא מוציא מאיתנו משהו מדהים. באמת. הוא פשוט הוציא מאיתנו כל כך הרבה שהוא אפילו חיבר בינינו."
~
"צריך להגיע לטיילת של סלוניקי," הקריא שון.
"אז בוא מהר," אמר מייק.
~

(במכונית עם כפיר וגיא.)
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"פתאום נזכרתי שיש לנו חצי שעה עיכוב."
~
"אחי," אמר כפיר.
"מה?"
"זוכר שיש לנו עונש המתנה של חצי שעה לפני הכניסה לנקודת הסיום?"
"כן."
"אתה קולט שזה אומר שעלולים לעקוף אותנו?"
"לא, אחי, אף אחד לא יעקוף אותנו."
"איך אפשר לדעת?"
"כי אנחנו ממש אדירים."
~

(במכונית עם ספיר ונעמה.)
"שיואו! אני רוצה כבר להגיע! שיואו!"
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"זה היה מורט עצבים ברמות על."
"הנסיעה פשוט הייתה ארוכה, הכל כבר התחיל להיות אחר הצהריים."
~
"יאללה שנגיע כבר!"
~

(במכונית עם אנריק ומעיין.)
"אבא! הנה! הנה! זה פה!" קראה מעיין.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אחרי שאבא עשה פנייה שגויה, אנחנו בזבזנו קצת זמן אבל הצלחנו לכפר על זה בסופו של דבר בעזרת עוד קצת תכנון עם המפה."
~
"עכשיו רק לא להתברבר."
"אנחנו לא."
"יאללה, אבא," אמרה מעיין, "זה פה."
הם רצו ואנריק פתח את התיבה ושלף את המעטפה.
"צומת," הוא אמר, "שיחה עם האלים או פגישה עם מפלצות?"
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"עכשיו, חידות אנחנו לא הכי טובים."
"אני באופן אישי לא ממש."
"והצד השני הוא לחפש בין מגנים את המגן הנכון, כנראה שיש איזשהו מקום בשביל לברר על זה."
~
"נלך על פגישה עם מפלצות?"
"כן," אמר אנריק.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"העדפנו לקחת את פגישה עם מפלצות כי על חידה אפשר להיתקע הרבה זמן."
~

"בוא, דור, זה פה," אמרה אורין.
היא שלפה מעטפה והקריאה:"צומת."
"שיחה עם האלים או פגישה עם מפלצות?"
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"חשבנו ללכת קודם על החידה, כי גם ככה נוכל לחשוב עליה במשימה השנייה."
~
"יאללה, נלך על שיחה עם האלים."
"כן."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"אנחנו מגיעים לשם, ואנחנו פתאום רואים דבר הזוי."
~
"I am the spirit of Delphi, speaker of the prophecies of Phoebus Apollo, slayer of the mighty Python. Approach, seeker, and ask."
"ווי?" שאל דור.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"הם השקיעו ממש, הביאו מכונת עשן וזה, עשו שואו."
~
"What is our clue?" שאלה אורין.
"הזורח שווה בית שתיים עשרה," אמרה האוראקל, ואז השתתקה.
"או-קיי," מלמלה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"בעצם מפה התחלנו לחשוב."
~
"אתה רוצה אולי בינתיים ללכת לעשות את המשימה השנייה עד שיהיה לנו רעיון, ככה שאם לא נפתור יהיה לנו לפחות משהו?"
"כן," אמר דור.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"ואז הגאון הזאת, אורין, חשבה על הרעיון ללכת לעשות את המשימה השנייה, ככה שאם לא נפתור את החידה, לפחות יהיה לנו את הרמז הבא."
"ואז, את מי אנחנו רואים שם?"
~
"שיואו, הנה אנריק ומעיין," אמר דור.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"זה שראינו אותם רק אומר שצמצמנו בעצם את הפער שהיה בינינו."
"ומכאן זה רק למעלה."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"פתאום אנחנו רואים שם את אורין ודור, וזה אומר שאנחנו קצת התעכבנו בדרך."
"קצת התעכבנו מאוד."
"כן, זה נכון."
"וזה פתאום כל כך מוריד אותך למטה."
~

"יאללה, בואי, מעיין," אמר אנריק.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"גילינו שיש תמונה של מגן בצד השני, ובעצם היינו צריכים לחפש אותו."
~
"את זוכרת את המגן?"
"אני חושבת…"
~

(הטיילת של סלוניקי.)
"יאללה, נטלי! בואי נבחר סירה!" קראה גל.
"זאת!" אמרה נטלי.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"הייתה שם סירה שעשתה לי ככה עיניים, קרצה לי, אמרה לי:"שמעי, נטלי, קחי אותי." ואני כזה:"אוקיי, ספינה מדברת."."
"שיואו, תנדרי שהסירה דיברה."
"נודרת."
"אמא…"
~
"יאללה, בואי נעלה," אמרה נטלי.
הן שתיהן עלו על הסירה והתחילו בשייט.
~

(המגדל הלבן.)
"כל הכבוד, אלון!" קראה יובל, "עוד אחד אחרון!"
~
"לא נורא, רוי, אל תסתכל על האחרים!"
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"עוד רגע אלון מסיים, ואנחנו אחרונים, וזה מתסכל כי אנחנו לא הגענו אחרונים למשימה."
"זה בסדר, רוי."
~
הוא נאנח כשהיה צריך ללכת לאסוף מחדש את החיצים שלו.
~

אלון כיוון וקלע בפעם השלישית והאחרונה.
"יופי!" עודדה אותו יובל.
הוא לקח את הרמז מהלוחם וירד למטה.
"צריך להגיע אל הטיילת של סלוניקי," אלון לחש ליובל.
הם רצו שניהם לרכב שלהם.
"הפעם בודקים קודם," אמר אלון.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"היינו חייבים בעצם לעבוד בשיתוף פעולה בקטע הזה, אחרת היינו מודחים לגמרי."
"קורן ורוי דולקים מאחורינו, מאיימים עלינו שם, ואנחנו מוכרחים לרוץ קדימה בתקווה שנצליח לעלות מהמקום השביעי."
"רק לא לרדת."
"בדיוק."
"רק לא לרדת."
~

(הרוטונדה.)
"וואי, דור, קלטתי את זה," אמרה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"תוך כדי עבודה, פתאום קלטתי משהו."
~
"שתיים עשרה, זה כמו שתיים עשרה אלים?"
"כן."
"והמשימה הזאת, היה רשום ברמז שזה מיתולוגיה."
"כן?"
"אז מה אם התחנה היא האולימפוס?"
"וואי…"
"בוא נרוץ לאוראקל!" אמרה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"אז בזמן שאנחנו מחפשים את המגן, פתאום קופץ לה רעיון לראש. היא פשוט גאון."
~
"בוא נרוץ מהר!"
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"פתאום אנחנו רואים את אורין ודור רצים לעבר המשימה השנייה, ואנחנו קולטים פתאום שהם פשוט עקפו אותנו."
~
"עקפו אותנו?"
"כנראה," מלמלה מעיין.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"איך שעקפו אותנו פתאום אחרי שהיינו עוד ראשונים לזמן מה."
"המירוץ הזה פשוט מתהפך כל כך מהר…"
~

"התשובה היא הר האולימפוס?" שאלה אורין.
האוראקל הביטה בה לכמה שניות ואמרה:"You'll be reaching Lithochoro, to the mighty Olympus today,
for a good position, you shall pray.
You'll reach the pit-stop, there is no doubt,
Hurry up! Last team there will be out…"
"יש!" קראה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"פתאום היא אומרת לנו שאנחנו צריכים באמת להגיע להר האולימפוס, לעיר בשם ליטוחורו."
"איזה שם מזעזע."
"ליטוכורו."
"ממש לא גורם לך לרצות לבקר שם."
~
"נקודת סיום!" הם התלהבו.
הם הלכו לעבר לוח החשיפה.
"מה הפעם יהיה?"
"רק לא פרסה," מלמל דור.
הם פתחו את הלוח שמתחת לשם שלהם וגילו שהוא ריק.
"אין לנו פרסה!"
"אין לנו פרסה!"
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"ואני הייתי משוכנעת ששמו לנו פרסה בגלל הפעם שעברה."
"כלום! ריק!"
"אני נשמתי לרווחה."
~
"יאללה, בואי, אנחנו מסיימים את זה מהר," אמר דור.
הם רצו במהירות למכונית והתחילו את הניווט לעיר.
~

(הטיילת של סלוניקי.)
"הסירה הזאת! בוא!" קרא מייק.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אנחנו עולים על הסירה בראבק, מוכנים לשוט קדימה."
~

"שיואו! נטלי! מהר! הרמז שם! תתפסי אותו!" קראה גל.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אני מתכופפת לקחת רמז – פאף! אני במים!"
~
"אההה!" צרחה נטלי.
הסירה נעצרה והיא עלתה בחזרה.
"פספסנו את הרמז!" היא מחתה.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"וככה, סתם על שטות, פשוט פספסנו את הרמז…"
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון: כשזה קרב צמוד על המקום הראשון, ספיר ונעמה או כפיר וגיא יעשו הכל בשביל להגיע ראשונים.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"אם לא נגיע למקום הראשון אחרי קיצור הדרך, זאת תהיה חתיכת השפלה."
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"אנחנו פשוט רוצות להגיע למקום הראשון. זה כל כך מגיע לנו."
~
מי יהיה הזוג הראשון שיגיע לנקודת הסיום? כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.