המירוץ למיליון – פרק 46

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: שמונה צוותים נשארו בקרב על המקום הראשון ועל מיליון שקלים, כאשר בדרך יהיה עליהם לעבור משימות רבות, מדינות רבות וכמה יבשות שונות. הפעם, שמונת הצוותים מתמודדים על המקום הראשון בסלוניקי, העיר השנייה בגודלה ביוון, שם היה עליהם להתמודד עם כמה משימות קשות. והערב: הצוותים הופכים לציידים יווניים.

(הטברנה.)
"יאללה, סיימנו?" שאלה גל.
"כן," אמרה נטלי.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"כמה כייף היה לראות צלחת ריקה."
~
"יאללה, יאסו!" צעקה נטלי וזרקה על הרצפה.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"רצחנו את הצלחת כמו שצריך, שלא יתגנב לשם עוד איזה תמנון שירצה שנאכל אותו."
"בחומץ."
"חומץ? לדעתי הטבח הקיא על איזה תמנון והגיש לנו על הצלחת."
"איכס."
~
"יאללה, גל, הרמז הבא," אמרה נטלי.
הן יצאו החוצה וקראו.
"סימן דרך או קיצור דרך?"
"אלוהים אדירים, גל, צריכים להילחם בעירום?!"
"זה הקיצור דרך."
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"מה נראה להם?! שנלך עירומות?!"
~
"לא, ממש לא, אנחנו הולכות על סימן דרך."
"אוקיי."
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אני בטוחה שיהיו הרבה שירצו לראות אותנו עירומות, אבל בחיים לא!"
~
"בואי, נעשה את זה מהר."
~

"נומנומנום," אמר כפיר בזמן שלעס את התמנון.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"בחיי, התמנון הזה היה דוחה."
"ממש."
"אבל חשבנו, לפחות אני חשבתי, שיהיה יותר חכם להראות לצוותים האחרים שזה לא מגעיל לנו ואז פסיכולוגית הם יהיו קצת יותר מאוימים."
~
"לא כזה נורא," אישר גיא.
~

"אל תסתכל על האחרים, פשוט תתרכז בלאכול את הזבל הזה," לחשה אורין לדור.
"זה פשוט דוחה," אמר דור.
"אני יודעת, אבל אנחנו תיכף מסיימים," אמרה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"זה היה דוחה…"
~

"שון, תעזור לי," אמר מייק.
"אני לא נוגע בזה," אמר שון.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"חוץ מאיתנו היו את כפיר וגיא ואת אורין ודור, וכולם אכלו, ורק אני הייתי צריך לאכול לבד, מה שדי דפק אותי כי זה תמנון מגעיל, גדול, וחוץ מזה שזה דוחה, זה לאכול את זה לבד."
"אני צמחוני. אני גם ככה לא נוגע בבשר, אז מה פתאום עכשיו גם תמנון?"
"כשיצאנו למירוץ ידענו שיהיו דברים כאלו. אתה לא יכול להגיד שלא."
"אבל לא אמרתי שאני אעשה אותם."
"אבל עדיין. ידעת."
~

"יופי, סיימנו," אמרה אורין ושברה את הצלחת.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"החלק שהכי אהבתי היה לשבור את הצלחת ולדעת שזהו זה! לא אוכלים עוד תמנונים!"
~
"עכשיו בוא," אמרה אורין.
הם לקחו את הרמז ופתחו אותו בחוץ.
"קיצור דרך," הקריאה אורין.
"רגע, רגע, להתאבק בעירום?"
"כן."
"אנחנו לא עושים את זה."
"לא."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"אני לא מוכנה ללכת בעירום מלא רק בשביל מיליון שקל."
"זה גם בפני אנשים זרים, מצלמות."
"זה משהו שאני לא עושה."
~
"נוותר על זה," אמרה אורין, "בוא, נמהר ואולי נספיק להגיע במקום גבוה יותר."
~

(המגדל הלבן.)
"יאללה, ספיר!" קראה נעמה.
ספיר עלתה למעלה אחרי שהתלבשה ועם אשפת החיצים. החיצים של ספיר היו בעלי קצה אדום.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"עכשיו היו שם שלוש מטרות, כל אחת במקום אחר, ואני הייתי צריכה לקלוע אליהן עם חץ וקשת. עכשיו זה די רחוק, וזה גם לנסות לקלוע בגובה."
~
ספיר כיוונה חץ וניסתה לקלוע למטרה אבל היא החטיאה.
~

"יאללה, אבא!" קראה מעיין.
אנריק התחיל לטפס למעלה בשביל לירות בחץ.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"כשראיתי שספיר ונעמה שם זו הייתה בעצם ההזדמנות לנסות ולעקוף אותן."
אנריק כיוון חץ ופגע במטרה הראשונה.
"כל הכבוד, אבא!"
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"הסוד הוא לעצום עין אחת ולעצור את הנשימה. ככה קל יותר לכוון ואתה גם לא זז בזמן שאתה מכוון."
~
אנריק כיוון למקום אחר אבל הפעם החטיא.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"סוד ממש… אם זה היה עובד בכל פעם זה היה סוד."
"זה עבד בפעם הראשונה."
"טוב, נכון."
~

(הטברנה.)
"סימן דרך," הקריאה קורן.
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"די תסכל אותנו שאנחנו די אחרונים, ושאנחנו מאחורה."
"זה כבר התחיל להעיק."
"מאוד."
~
"יאללה, לא משנה מה זה, נגעלים בהתחלה אבל אוכלים את זה מהר וגורמים עניין."
"כן," אישר רוי.
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"ניחשנו שזה עומד להיות משהו מגעיל, אבל לא היה לנו זמן להיגעל."
~
הם נכנסו פנימה וקיבלו את מנת התמנון שלהם.
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"איך צדקתי שזה יהיה מגעיל?"
~

"שון, תראה, עכשיו גם קורן ורוי כאן, בבקשה תאכל אותי," אמר מייק.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"זה לא משנה שאני בן. אני עדיין אחד והאחרים הם שניים."
~

"הנה, סיימנו?"
"כן," סיימנו," אמר גיא.
הם שברו את הצלחת והשף הביא להם את הרמז הבא.
"Thank you!"
"Very tasty."
הם יצאו החוצה ופתחו את הרמז.
"קיצור דרך או סימן דרך?" שאל גיא.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"שמעתי קיצור דרך והופה! נדלקתי!"
~
"לך תהיה בעיה להיאבק בעירום?"
"לא. לך?"
"לא."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"זאת הדרך הבטוחה בעצם לקפוץ מהמקום האחרון שבו התחלנו את היום אל המקום הראשון, שבו אנחנו רוצים לסיים את היום."
~
"הולכים על זה?"
"רגע, בוא נחשוב," אמר כפיר, "יש מצב שזוג כלשהו עקף אותנו?"
"אף בת לא תסכים לזה."
"אז נטלי וגל לא, אורין ודור לא… אנריק ומעיין לא, ספיר ונעמה…"
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"פתאום קלטתי שכל הבנות מקדימה, אין מצב שהן יסכימו להיות בעירום."
~
"יאללה, הולכים על זה," אמר כפיר, "מהר, לפני שמשהו יעקוף אותנו."
~
הם שניהם עלו מהר לרכב שלהם במטרה להגיע כמה שיותר מהר אל קיצור הדרך.
~

(שער גלריוס.)
"נטלי, בואי מהר, לפני אורין," אמרה גל.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"כשהגענו לשם גם אורין ודור רצו לשם. אז ברור שרציתי לקחת רמז לפניה."
~

"חפשו את פסל אלכסנדר מוקדון על סוס," הקריאה גל.
"חפשו את פסל אלכסנדר מוקדון על סוס," הקריאה גם אורין לדור.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"אלכסנדר מוקדון הוא ממקדוניה בכלל. למה הם מתלהבים ממנו כל כך, היוונים?"
"נראה לי שפעם מקדוניה הייתה של יוון."
"אלכסנדר מוקדון…"
~
"יאללה בואי," אמר דור.

"בואי נשאל משהו מהרחוב," הציעה נטלי.
"כן," אמרה גל.
הן שתיהן רצו לחפש משהו מהרחוב.
~

(במכונית עם אלון ויובל.)
"הנה, אנחנו בסלוניקי סופסוף," אמר אלון.
"עכשיו צריכים להגיע לשוק מודיאנו ולחפש שם את הרמז הבא," אמרה יובל.
"סופסוף," אמר אלון.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"זה כמו שכפיר וגיא הגיעו פעמיים במקום נמוך בגלל נהג מונית, אנחנו פתאום אחרונים בגלל השטות הזאת של הניווט."
"זה לא כזה קל לנווט מאתונה לסלוניקי."
"נכון, אבל זה יותר קל מאיך שאת עשית את זה."
"אולי די לתקוף אותי?"
~

(הטברנה.)
"קדימה, רוי, תאכל," אמרה קורן.
"את נשמעת כל כך פולנייה," אמר רוי.
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"מייק אכל לבד, שון צמחוני, אז זה בעצם נתן לנו אפשרות לנסות ולעקוף אותם."
~

"קדימה, מייק, אתה תיכף מסיים," אמר שון.
"שתוק."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"לא מספיק ששון לא אוכל, הוא גם מנסה לעודד אותי."
"מה לא בסדר?"
"מה לא בסדר?"
"אני באמת לא מבין."
"היית צריך לאכול גם אתה."
~

"סימן דרך," הקריא אלון.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"הגענו לטברנה וציפינו בעצם להיות לבד."
"אבל לא!"
"נכנסו פנימה – ואנחנו רואים את קורן ורוי ומייק ושון."
~
"יאללה, יובל, נכפר על ההתברברות," אמר אלון.
הם קיבלו את מנת התמנון.
"איכס!" קראה יובל.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"תמנון! לאכול תמנון! למה מי מת?!"
~
"קדימה, אנחנו עושים את זה בקלות," אמר אלון.
~

(המגדל הלבן.)
"קדימה, ספיר!" קראה נעמה.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"אני יודעת שזה לא פייר, ושעשית יפה, אבל הייתי אני צריכה לעשות את זה."
"למה?"
"כי ככה הייתי תוקעת בך חץ "בטעות", כמובן!"
"איך לא…"
~

"יופי, אבא!" קראה מעיין.
אנריק ירה חץ ופגע בעוד מטרה.
בינתיים ספיר קלעה גם היא למטרה.

~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"זה היה קרב צמוד עם אנריק."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"דו קרב נגד ספיר."
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון:
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"כל הפרצוף שלך מלא במים, וכולך רטוב."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"וכולך רועד וקופץ וזה, ולך תחפש רמז עכשיו."
~
הצוותים יוצאים לשייט בים התיכון.
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.