המירוץ למיליון – פרק 36

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: אחד עשרה צוותים ישראליים יצאו למסע חובק עולם, כאשר שמונה מהם עושים את דרכם באתונה, עיר הבירה של יוון.
והערב: קורן ורוי נקלעים למשבר.
המירוץ למיליון – מיד מתחילים.

(הספרייה הלאומית)
"Come to dance with us!" קראה יובל.
"Come!" קרא אלון.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"היינו גם ככה מאושרים שהיינו במקום הראשון, אז ניסינו להדביק ככה כמה שיותר אנשים בשמחה הזאת."
"כן, כי תכל'ס, כששומעים מוזיקה, וריקודים וצחוקים ושמח וכל זה, אז אתה נכנס לאווירה וזורם יותר."
~
"Come, don't be shy!" עודד אותם אלון.
הם ניסו למשוך כמה שיותר אנשים.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"אמרנו שלפחות נתחיל עם שניים שלושה, נרקוד איתם, בינתיים אחד מאיתנו יעבוד על להביא עוד."
~
"Come!" קראה יובל.
אלון ויובל תפסו שלושה אנשים והזמינו אותם לריקוד איתם.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"והם ככה החליפו ביניהם מבטים, כאילו הם שואלים אם זה יהיה מוזר שהם יצטרפו, והבנו שכאן חייבים לשלהב אותם, אחרת הם לא יצטרפו."
~
"Come on! For fun!"
"Okay!" אמר אחד מהם.
"Yeah!" קראו אלון ויובל.
הם התחילו לרקוד במעגל.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"דווקא לא היה כזה נורא כמו שחשבתי שזה יהיה."
~

(שרידי האגורה.)
"יופי, נעמה! יופי, נעמה! נעמה! כל הכבוד!" קראה ספיר, רגע לפני שנעמה הניחה את הגלובוס על הכן שלו.
"עשיתי את זה!" צרחה נעמה.
ספיר רצה לחבק אותה.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"בחיים שלי לא הייתי מאמינה שנעמה תצליח לעשות משהו כל כך קשה."
"וואי, זה היה כבד."
"כבד כמו לא יודעת מה."
"וואי…"
~
"כל הכבוד לך, באמת, את מדהימה!" קראה ספיר.
"את עושה את המחסום הבא!" אמרה לה נעמה.
"בסדר," אישרה ספיר.
"אלא אם כן זה משהו כייפי…" מלמלה נעמה.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"ואז מגיע האל הזה מביא את הרמז הבא."
~
"You are a god?" שאלה נעמה.
האל הנהן.
"I love you!" קראה נעמה וחיבקה אותו.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"בשלב הזה חששתי לבריאות הנפשית שלה…"
"שתבינו, הייתי כל כך מאושרת שסיימתי עם זה, שהייתי חייבת לחבק אותו."
~
"יאללה, בואי לספרייה הזאת," אמרה ספיר.
~

(האוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה.)
"קורן, נו, הוא מוכן," אמר רוי.
"בסדר," אמרה קורן.
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"מצאנו בסוף משהו שמוכן היה לשמוע את הסרנדה שלנו."
~
"תתחילי," אמר רוי.
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"והכל טוב ויפה, חשבתי שסופסוף סיימנו עם זה, עד שבאמצע הוא פשוט קם והלך."
~
"No, no, wait!" קראה קורן, אבל האיש כבר הלך.
קורן קיללה אותו.
"קורן, די להתעצבן."
"רוי, שתוק!"
"מה הבעיות שלך?!"
"מה הבעיות שלך!"
"את מתחרפנת לי פה!"
"כי זה מעצבן!"
"אז פשוט תחפשי משהו שמוכן לשמוע סרנדה!"
"למה שאתה לא תחפש משהי?"
"כי אני לא שר לבחורה סרנדה!"
"למה לא?!"
"כי אני לא רוצה לשיר לה!"
"אני לא מבינה מה הבעיה שלך!"
"אני לא מבין מה הבעיה שלך!"
"כל כך קשה לך למצוא משהי שמוכנה להקשיב לסרנדה?!"
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"היה חתיכת פיצוץ!"
"איזה פיצוץ."
~
"אנחנו עוד נעוף בגלל השטויות שלך, רוי!"
"לא, זאת את שעושה שטויות כאן!"
"רוי, אתה כל כך מעצבן אותי עכשיו!"
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"זה היה רגע של חירפון טוטאלי."
~

(שרידי האגורה.)
"יפה, דור! אתה עושה את זה מעולה!" קראה אורין.
דור הניח את הגלובוס על המעמד שלו, ולקח את הרמז הבא.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"טק – וסיימתי."
"כן, זה היה מהיר."
~
"יאללה, בואי לספרייה," אמר דור.
~

(הספרייה הלאומית.)
~אלון ויובל. בני דודים.~
"לאט לאט הצטרפו עוד ועוד אנשים לריקוד."
~
"Come! Join us!" קרא אלון.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"באיזשהו שלב כבר לא היה צריך לקרוא להם. הם כבר באו לבד."
"תכל'ס, בתל אביב, את רוקדת ככה, מי יזרום איתך?"
"אף אחד, בתכל'ס."
"אני לא בטוחה כל כך…"
~

"יאללה, גל, בואי לרמז," אמרה נטלי.
הן שלפו את הרמז.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"זאת משימה בול בשבילנו!"
"הכי!"
"לרקוד עם אחרים, בכיף שלנו, זה שלנו."
"בכיס הקטן שלנו."
~
"Yavan! Come to dance!" קראה נטלי.
"Come to dance!" עודדה גל את אחד מהמקומיים.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"היה שם איזה יווני שווה רצח, משקפי שמש ככה."
"אנחנו כאלה באות לכל אחד קוראות לו לרקוד."
~
"You dance! Now!" אמרה לו נטלי.
~

~אלון ויובל. בני דודים.~
"אחרי שרקדנו קצת, הנגנים שניגנו את המוזיקה כבר הביאו לנו את הרמז."
"את האמת, לא רציתי ללכת."
"היה כייף."
"כן."
~
"Thank you," הם הודו לו שניהם ולקחו את הרמז.
"סעו למגרו מוסיקיס, שם יחכה לכם הרמז הבא," הקריא אלון.
המגרו מוסיקיס הינו אולם הקונצרטים של אתונה, בו ניתן לצפות בהצגות, הופעות אופרה, בלט ועוד. על הצוותים להגיע לשם, שם יחכה להם הרמז הבא.
"יאללה, בואי, יובל," אמר אלון.
~
~יובל ואלון. בני דודים.~
"יצאנו משם במקום הראשון, וקיווינו שנקודת הסיום תתקרב כדי שלא נאבד את המקום הראשון הזה."
"עד שסופסוף באוקראינה הגענו למקום השביעי, שזה המקום הכי גבוה שלנו עד כה, להיות מקום ראשון זה חלום."
"זה בעצם להבטיח לפחות שני קטעי מירוץ קדימה לעצמך."
~
"בואי נתפוס מונית…"
~
~יובל ואלון. בני דודים.~
"זה גם נותן מוטיבציה להמשיך הלאה, ככה שאתה לא מתייאש."
~

(האוניברסיטה הטכנית הלאומית.)
"יאללה, רוי, די, אין לי כוח כבר," אמרה קורן.
"אז בואי נסיים עם זה ודי," אמר רוי.
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"אמרנו שאין טעם להמשיך לריב, שאנחנו חייבים להמשיך הלאה, אחרת אנחנו נודח."
~
"בואי, נחפש משהי," אמר רוי.
~

(שרידי האגורה.)
"מחסום," הקריא אנריק, "מי יישא קללה מהשאול?, טוב זה התור שלי."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"קצת לא רציתי לתת לאבא לעשות קללה מהשאול."
"שטויות. מה כבר היו יכולים להביא לי?"
~
"אתה בטוח?"
"כן."
"בסדר," אישרה מעיין.
~
אנריק פתח את הרמז כדי לקרוא את המשימה.

"קדימה, מייק!" קרא שון.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"גלובוס כל כך גדול, כל כך כבד."
~
הגלובוס שוב התגלגל למטה.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"והקטע הוא שאתה שנייה לא נוגע – והגלובוס כבר שוב למטה."
~
"לעזאזל," מלמל מייק.

(האוניברסיטה הטכנית הלאומית.)
קורן ורוי סיימו את הסרנדה.
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"הריב שלנו היה כל כך מיותר, והוא כל כך פגע בנו…"
"זה בזבז לנו זמן."
"עזוב את זה, זה גם די העליב אותי."
"וגם אותי."
"סליחה."
"סולחת."
~
"יאללה, קורן, אנחנו צריכים להדביק את הפער."
"בואי נרוץ," אמר רוי.
~

(מגרו מוסיקיס.)
"הנה הרמז, יובל," אמר אלון.
הוא שלף את המעטפה מהתיבה ופתח אותה.
"מה כתוב?"
"במגרו מוסיקיס מספר רב של כיסאות," התחיל אלון להקריא.
במגרו מוסיקס מספר רב של כיסאות. בסך הכל, כמות הכיסאות בארבעת האולמות הינו 4,650 כיסאות. כעת על חברי הצוות לחפש את המעטפה המודבקת תחת חלק מהכיסאות.
המעטפה מכילה את הרמז הבא שלהם.
בדרך, על הצוותים לעבור בלוח החשיפה.
~
"בואי נראה אם שמו לנו עצור," אמר אלון.
הוא הוריד את הלוח הנצמד תחת השם שלהם, וחשף סימן ירוק ואת התמונה של נטלי וגל.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"קל מאוד להבין למה הם שמו אותנו."
"זה מנהג שלהם."
~
"העיקר שאין לנו עצור…"
"יאללה, למשימה," אמרה יובל.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"בעצם המשימה בפשטות שלה היא משימת מזל."
"זה לעבור כיסא כיסא ולבדוק האם זה מודבק מתחת."
"עבודה של המון מזל, כי יש ארבע אולמות, מעל ארבעת-אלפים כיסאות לבדוק…"
~
"יאללה, בואי נתחיל, אני שורה את שורה," אמר אלון.
~
~יובל ואלון. בני דודים.~
"סיכמנו שאני אעשה שורות זוגיות והיא אי-זוגיות ככה שלא נגיע למצב שאנחנו עושים את אותה השורה פעמיים."
~
"נעבוד יעיל ונצליח," אמר אלון.
~

(האוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה.)
"יאללה, גיא, הנה הרמז," אמר כפיר.
הוא שלף את המעטפה מתיבת הרמז.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"הבנו שאנחנו שוב פעם אחרונים, והפעם אין אחד איתנו."
"זאת הייתה תחושה מבאסת כל כך…"
~
"אוקיי, גיא, בוא נעבוד יעיל," אמר כפיר.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"יכולנו להחליט לשבת במקום ולילל, או שנמשיך כאילו כלום לא מפריע לנו, בתקווה שלמשהו לפנינו תהיה תקלה כלשהי, שהם ייתקעו."
"אולי איזה תמרור עצור."
~
"אתה שר סרנדה?"
"כן, אוקיי," אישר גיא.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"קצת נמאס לי שהכל במירוץ זה דברים כמו רקמות, ריקודים וכל זה."
"למה? היו גם דברים מגניבים יותר."
"כמו מה?"
"כדורגל, קרב חרבות, בירה,"
"אוקיי, אבל לא היה עדיין קפיצה מאיפשהו."
"בטח יהיה מתישהו."
"אני מחכה לזה."
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון: בדרך אל נקודת הסיום, הצוותים צריכים לעבור דרך אולמות הקונצרטים.
~
~יובל ואלון. בני דודים.~
"לא מספיק הייתי צריך לגלגל גלובוס, עכשיו לעשות עוד עבודה סיזיפית?"
"אלו עבודות שחורות."
"עבודות רס"ר."
"בדיוק."
~
וגם: כיצד נטלי וגל יגיבו לתמרור העצור שקיבלו?
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.