המירוץ למיליון – פרק 34 – האם זה הסוף של ספיר ונעמה?

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: לאחר שעברו בשלוש מדינות, כעת הצוותים הישראלים נחתו באתונה, בירתה של יוון, שם היה עליהם להתמודד עם כמה אתגרים מיוון.
והערב: כיצד יישאו הצוותים את קללת האלים?
כל זאת ועוד בפרק של המירוץ למיליון.

(הפרתנון.)
~קורן ורוי. ידידים.~
"כשהגענו לפרתנון קראנו את הרמז, והוא אמר לנו להגיע אל האוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה, בלה, בלה, אבל לעבור בלוח ההצבעה לעצור."
"עכשיו, למי נשים עצור?"
~
"למי כבר אפשר לשים עצור?" שאל רוי.
"לא יודעת."
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"בסופו של דבר החלטנו לשים את העצור לכפיר וגיא כי ידענו שזה יעכב אותם וישמור אותם מאחורה, והם גם ככה מאחורה, אז עוד קצת עיכוב לא יזיק."
~
"יאללה, רוי, לאוניברסיטה," אמרה קורן.
~

(האוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה.)
~אורין ודור. בני זוג.~
"היינו מוכנים, מצאנו איזה בחור אחד שהסכים לשמוע סרנדה ופשוט התחלנו לנגן."
~

"יובל, יובל, הנה הרמז," קרא אלון אחרי שדג את המעטפה מתוך התיבה.
"סימן דרך – נגינה בבוזוקי," אמר אלון.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"לשיר זה לא אחד מהכישרונות שלי."
"זה אף פעם גם לא היה."
"נכון. אני לא זמר."
"כן."
"אז זה למה העדפתי להיות זה שמנגן, או לפחות מנסה לנגן, בזמן שיובל שרה את הסרנדה."
"למרות שתכל'ס זה לרוב הגבר שר לאישה."
"אז מה? את רוצה שהאישה תברח?"
"גם נכון…"
~
"יאללה, יובל, בואי נתארגן," אמר אלון.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"ואנחנו רואים את אורין ודור שם, ואנחנו מבינים שאנחנו כנראה ממש מקדימה, כי הם זוג מהטיסה הראשונה, אז כנראה שאנחנו ממש שיחקנו אותה היום."
"זה נתן לנו חתיכת מוטיבציה."
~

~אורין ודור. בני זוג.~
"פתאום אני רואה בזווית העין את אלון ויובל, ואז כאילו אני שואלת את עצמי – מאיפה לעזאזל הם באו?"
~

(שרידי האגורה.)
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"הייתי צריכה לגלגל גלובוס ענק, משהו מפלצתי!"
~
"זה מתגלגל ,נטלי, זה כל הזמן מתגלגל!" מחתה גל.
"תמשיכי, את אלופה, את גדולה!" עודדה אותה נטלי מהצד.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"לשנייה אחת לא החזקתי את זה – זה כבר שוב נפל למטה."
~
"זה קשה לי!"

~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"העונש של סיזיפוס היה שכל פעם שהוא גלגל את האבן למעלה, היא התגלגלה בחזרה למטה, וזה פשוט קרה מעצמו, כי הגלובוס היה כל כך כבד, והיה כל כך קשה לייצב אותו, אז כל פעם מחדש הייתי צריכה לדחוף אותו מחדש למעלה כי הוא התגלגל למטה."
"זה היה נראה מהצד כמו משימה בלתי אפשרית."
~
"בטח אחד מהגברים יבוא לכאן ויגלגל את זה בשניות," מלמלה נעמה תוך כדי לקיחת נשימה עמוקה של אוויר לפני ניסיון לגלגל את הגלובוס מחדש.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"זה היה זוועה."
~

(הארכתאון.)
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"מעיין הייתה כמו לא יודע מה, מתקתקת את העבודה טיק-טאק וזהו! זה היה נראה כל כך פשוט כשהיא עשתה את זה."
"לא, רקמה זה דבר מעצבן."
~

"אבא, אתה סיימת?" שאלה מעיין.
"כן," אמר אנריק.
הם שניהם הביאו את הרקמות שלהם לרוקמת והיא הנהנה והגישה להם את הרמז הבא.
"Thank you," הם אמרו לה.
הם פתחו את הרמז ורצו לעבר הפרתנון.
~

"אנחנו שוב אחרונים?" שאל כפיר.
"שוב אחרונים," ענה גיא.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"זה כבר נהיה שגרתי אצלנו משום מה."
"והכל בגלל נהג המונית הדפוק ההוא באוקראינה."
"וגם פה."
"בכלל, אין לנו מזל עם נהגי מוניות."
~

(האוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה.)
~אורין ודור. בני זוג.~
"היווני החוצפן הזה פשוט קם באמצע והלך!"
~
"Wait! I didn't finish!" היא מחתה, "שילך לעזאזל."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"זה היה מעצבן כמו לא יודעת מה."
"נאחס. פשוט נאחס."
~
"טוב, בואי נחפש עוד אחד," אמר דור.
~

"יאללה, יאללה, שון, תזיז את הישבן העצלן שלך ובוא כבר," קרא מייק.
הם רצו לעבר תיבת הרמז ופתחו אותה.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"היינו צריכים להפוך לנגני בוזוקי, לזמרי סרנדות."
"ברור, אני שר סרנדות כל יום."
"גם אני. כל יום, כל היום."
~
"יאללה, בוא, מייק, מסתבר שלא סיימנו להשפיל את עצמנו," הוא אמר.
~

(הפרתנון.)
"בוא, אבא," אמרה מעיין.
היא פתחה את תיבת הרמז ושלפה את המעטפה.
"סעו אל האוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה," היא הקריאה.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"עכשיו היינו צריכים להחליט למי לשים את תמרור העצור."
~
"למי נשים את זה?" שאל אנריק.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"לא ידענו למי לשים באמת, אז לבסוף החלטנו לשים את העצור לאורין ודור בגלל ששניהם זוג ממש חזק וממש מאיים."
"הם צריכים לראות את זה יותר כמחמאה מאשר תקיפה."
"כן, הם פשוט ממש חזקים, ואני בטוחה שאפילו עם העצור הם יגיעו למקום גבוה."
~
"יאללה, אבא, בוא לאוניברסיטה."
~

(שרידי האגורה.)
נעמה גלגלה את הגלובוס, והוא נפל שוב והתגלגל לה על הרגל.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"בשלב הזה פשוט התמוטטתי מכאבים."
~
"את בסדר?!" שאלה ספיר ורצה אליה.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"כבר נכנסתי לסרטים שהיא תאבד את הרגל, שנצא מהמירוץ בגללה, שיכאב לה."
"טוב לדעת שיותר מעניין אותך המירוץ מאשר ממני."
"ממש לא!"
"אז למה אמרת את זה קודם?"
"לא אמרתי את זה קודם."
"אמרת."
"נו מה זה משנה?!"
~
נעמה נאבקה בדמעות שלה והתיישבה במקום.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"הרגל עצמה כאבה, כן, אבל גם כל השרירים בגוף כאבו מהדחיפה, וזה גם כאב פיזי, זה גם כל ההרגשה הזאת של להיות כל כך רחוקה מהבית, הגעגועים מתחילים לתקוף."
~
גל עזבה את הגלובוס, נתנה לו להתגלגל ואז דאגה שהוא לא יזוז מהמקום שלו ורצה לעבר נעמה.
"את בסדר?" היא שאלה.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"נטלי וגל הפתיעו אותי. שתיהן רצו מיד, גל עזבה את המשימה והכל בשביל לדאוג לי."
"זה היה מאוד יפה מצידן."
"מאוד."
~
"אני בסדר, אני בסדר," אמרה נעמה.
צוות פרמדיקים הגיע בשביל לבדוק לה את הרגל.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"זה למען האמת לא היה כזה נורא, כי הוא אפילו לא עבר יותר מידי על הרגל, זה לא היה מי יודע מה."
"אבל עדיין, דאגנו לך."
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אני לא ראיתי מה קרה, אבל שמעתי את נעמה וזה, ואת כל הצעקות והפאניקה, והבנתי שהיא נפגעה איכשהו."
"הגלובוס פשוט נפל לה על הרגל."
"זה היה נשמע כמו לא יודעת מה."
~

(האוניברסיטה הטכנית הלאומית באתונה.)
~יובל ואלון. בני דודים.~
"יובל שרה סרנדה, נתנה לו וורד, עשינו את זה מהר, בלי בעיות."
"משהו ביוון פשוט זרם לנו, אין לי מושג מה."
~
"Thank you," אמר אלון לאחר שקיבל את הרמז הבא.

~אורין ודור. בני זוג.~
"כאילו לא מספיק שפעם שנייה אלון ויובל באים אחרינו, הם גם עקפו אותנו פעם שנייה."
"זה היה כל כך מעצבן."
~
"את רוצה להתחלף?" הציע דור.
"בסדר," אמרה אורין.
היא לקחה את הבוזוקי והוא חיפש משהי שתהיה מוכנה לשמוע סרנדה.
~

"יאללה, מייק, תחפש משהי," אמר שון.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אנחנו היינו כל כך מוכנים, ידענו שזאת משימה דווקא מגניבה יותר מהשטויות שנתנו לנו עד עכשיו, אז אולי, איכשהו, יש לנו עוד סיכוי לעקוף זוג אחר."
~

(ארכתאון.)
"זהו זה, סופסוף סיימתי," אמר גיא.
"יאללה, בוא ניתן לה את זה ודי," אמר כפיר.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"סך הכל, הצלחנו לא רע, אבל זה כנראה לא היה מספיק מהר."
~
"צריכים ללכת לפרתנון, גיא, בוא," אמר כפיר.
~

(שרידי האגורה.)
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"בסופו של דבר הפרמדיקים אמרו שאני בסדר, הם אמרו לי שאני יכולה להמשיך במשימה בלי בעיה, הכל היה בסדר."
~
"את לא רוצה קצת לנוח לפני כן?"
"אני מעדיפה להמשיך ולא לעצור סתם," אמרה נעמה.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"אפילו לא ידעתי שיש לה רוח לחימה כזאת. זה הפתיע אותי לטובה."
"ברור שיש לי."
"כן, אבל במירוץ סופסוף ראיתי את זה מול העיניים."
~

~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"כשראיתי שנעמה בסדר חזרתי למחסום."
"נעמה וספיר האלו נשמות."
"חופשי נשמות."
"הן בובות כאלו, היה לי עצוב לראות אותה נפצעת."
~

"את בטוח בסדר?" שאלה גל.
"כן, כן," אמרה נעמה.
שתיהן חזרו למשימת המחסום שלהן.

"בואי, יובל, אני רואה את התיבה, בואי," קרא אלון.
"מחסום," הוא אמר לאחר ששלף מעטפה ופתח אותה.
~אלון ויובל. בני דודים.~
"מי ישא קללה מהשאול?"
"ברור שאלון."
"ברור שאני."
~
"אתה תעשה את זה," אמרה יובל.
"בסדר," אישר אלון.
~

~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"סמאללה, ראיתי את אלון מגיע וואלה נהיה לי שחור בעיניים."
"אין, אין, אני גם לא סובלת אותם."
"והם פתאום באו משומקום, ועכשיו באו לקחת לנו את המקום הראשון."
"ויש להם עוד את אלון, שהוא בן, והוא כזה בווש דוחף את הגלובוס."
"אבל הוא חנון."
"אז מה?"
~

~אלון ויובל. בני דודים.~
"גם נטלי וגל היו שם, גם ספיר ונעמה, פתאום אני קולט שאנחנו במקום השלישי."
"זה נראה לי המקום הכי גבוה שלנו אי פעם במירוץ עד כה."
"וזאת הייתה גם הזדמנות מושלמת לעקוף אותן, כי הן היו די בהתחלה, ודי נראו באפיסת כוחות."
"וזו בעצם הדרך הכי מהירה למקום הראשון."
"אז רק הייתי צריך תוכנית פעולה איך לא להתעייף על השנייה הראשונה שאני מנסה את זה."
~
"קדימה, אלון, בהצלחה!" קראה יובל.
~

(הפרתנון.)
"יאללה, למי שמים עצור?" שאל גיא.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"חשבנו שלשים עצור לנטלי וגל יהיה הדבר הכי טוב לעשות בגלל שהן התחילו במקום הראשון, והן כל הזמן בעלייה למעלה, עצור תהיה הדרך הכי טובה לעצור אותן קצת, להוציא להם את הרוח מהמפרשים ככה."
"לדאוג שהן לא ימשיכו להיות מובילות כל כך."
~
"אנחנו שמים את נטלי וגל כי אנחנו מקווים שזה יעכב אותן וייתן לנו קצת פוש קדימה," אמר כפיר ושם את התמונה שלהן בלוח ההצבעה.

בפרק הבא של המירוץ למיליון: לאחר הקללה הנוראה שהיו צריכים לעמוד בה, הצוותים יכירו עוד ריקוד, הפעם הכוראה, שיעשה להם קצת שמח.
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.