המירוץ למיליון – פרק 33

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: שמונה צוותים ישראליים נחתו באתונה, עיר הבירה של יוון, ומשם הגיעו אל המקום שבו נולדה הדמוקרטיה – האקרופוליס של יוון, שם ביקרו במקדשי האלים וחוו איך זה להיות אל ליום אחד.
והערב: לאחר שהרגישו איך זה להיות אל, ירגישו היום גם מהי קללה מהשאול.
כל זאת ועוד הערב. הישארו איתנו!

"צומת," הקריא כפיר.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"בסופו של דבר הצלחנו להגיע."
"ושוב פעם אנחנו מבינים שאנחנו במקום האחרון והמבאס הזה."
~
"מה בא לך?" שאל כפיר.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"הייתה לי תחושה שהתיאטרון דיוניסוס קשה מאוד, כלומר, לזכור את כל הטקסט הארוך בעל פה…"
"כנראה שהמירוץ פשוט חולה על להפוך אותי לאישה."
"למה?"
"לרקוד פעמיים, עכשיו לרקום…"
"נו באמת."
"מה הלאה? להלביש אותי בתור סבתא?"
"מי יודע, אולי נגיע לרוסיה ואתה תהיה בבושקה חמודה?"
"גיא, סתום."
"לא רוצה."
"אתה תינוק."
"לא אכפת לי."
~
"נלך על אתנה," אמר גיא.
"בסדר," אישר כפיר.
~

(האוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה.)
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"עכשיו התחיל המשחק האמיתי."
"לנגן ממש ולשיר סרנדה."
~
ספיר התחילה לנגן על הבוזוקי בזמן שנעמה תפסה את הבחור היווני ואלתרה לו סרנדה.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"ואני מזייפת, והיא מזייפת, ושנינו מקוות שהבחור לא ילך באמצע לפני שאני מסיימת לחרטט לו בשכל."
~

"יאללה, גל, תהממי אותו!" קראה נטלי.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"תפסנו בסוף איזה יווני אחד, והתחלנו לשיר לו סרנדה."
"התחלנו… את שרת."
"את ניגנת."
"לא, אני זייפתי."
"אויש, נשמה שלי, את לא מזייפת."
"בטח שכן."
"אחותי, את אחות שלי, את לא מזייפת."
"תודה, נשמה."
"בכייף, נשמה שלי."
~

(ארכתאון.)
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"כשהגענו לשם ראינו חצי בערך: מייק ושון, קורן ורוי ואנריק ומעיין."
"הבנו שזאת ההזדמנות היחידה שלנו להדביק את הפער, כי אחר כך אולי כבר לא נצליח."
"ודי נמאס לנו להיות אחרונים."
"כן, די."
~

~מייק ושון. אחים חורגים.~
"ואז גם כפיר וגיא הצטרפו לחגיגה."
"גם כן, בלי הזמנה באו."
"לחגיגת הרקמות."
~

"סיימתי," אמר רוי.
"רגע, אני עוד לא," אמרה קורן.
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"זה קצת מוזר לחשוב שרוי יותר טוב ממני ברקמה."
"רקמה זה נפלא."
"זה מעצבן."
"אני נהנה מזה."
"זה כי אתה מוזר."
"לא, את מוזרה."
"אמר מי?"
~

"אבא, תשתמש במחט ככה," אמרה מעיין.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אבא לא נועד ליצירת רקמות."
"לא, לא ממש."
"זה למה הייתי צריכה לעזור לו במשימה הזאת."
~
"ככה."
~

"סיימתי," קרא שון.
"אני תיכף מסיים," אמר מייק.

~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"וכל שנייה משהו אחר צועק שהוא מסיים, ואתה רואה שכולם בדרך לסיום."
"זה מלחיץ. מאוד."
"שיא המלחיץ."
~

(האוניברסיטה הטכנית הלאומית.)
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"ואנחנו בכייף שלנו, מזייפות, מזייפות, ואז החרא הזה פשוט קם והלך!"
"ככה סתם!"
"בלי להודיע!"
~
"No, no, wait until the end!" קראה נעמה אחריו.
"No," הוא אמר.
"את מאמינה עליו?!" מחתה נעמה.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"איפה עכשיו נמצא עוד אחד? איפה?!"
~

נטלי וגל סיימו בינתיים לשיר את הסרנדה והגישו את הוורד ליווני.
"יש!" קראה גל כאשר נגני הבוזוקי הביאו לה את הרמז הבא.
"כעת סעו אל שרידי האגורה של יוון העתיקה, שם יחכה לכם הרמז הבא," הקריאה גל.
האגורה הייתה הכיכר המרכזית ביוון העתיקה, שם כל תושבי אתנה יכלו לבלות את היום, לדון, לקנות ולפגוש חברים. כעת על חברי הצוות לנסוע אל שרידי האגורה של יוון העתיקה, שם ימצאו את הרמז הבא.

~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"והפרחות עקפו אותנו…"
~
"שיואו, איזה עצבים," מלמלה נעמה בכעס.
~

(ארכתאון.)
"זהו זה, סופסוף," קרא מייק.
הם הגישו את הרקמות לרוקמת, והיא לקחה אותן והנהנה והגישה להם את הרמז הבא.
"יש!" קרא שון.
"Thank you," הם ענו לה.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"דווקא לא היה כזה נורא."
"כן."
"למרות זאת, אני בטוח שכל החברה בבית יצחקו עלינו בגלל זה."
"בהחלט."
~
"יאללה, לפרתנון," אמר מייק.
~

(האוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה.)
"Sir, sir, do you want to hear a serenade?" שאלה נעמה.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"כל איש ברחוב – Do you want to hear a serenade?"
"חחח, נכון."
"וכולם כזה בוהים בי כאילו שאני לא יודעת מה."
"הם לא רגילים לישראליות."
"איך אפשר להתרגל לאנשים שגונבים מגבות?"
"וואלה…"
~
"Sir, do you want to hear a serenade?" שאלה נעמה.
"Yes," אמר האיש.
"יש!" קראה נעמה.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"סופסוף היה שלב שבו מצאנו באמת איש אחד שבאמת היה מוכן לשמוע סרנדה."
~
נעמה שרה לו ולבסוף נתנה לו וורד, והוא שלף והביא לה מטבע של אירו.
"Thank you!" היא קראה לו.
"You're welcome," הוא ענה וקרץ לה, ואז הלך משם.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"איזה מלך! אפילו הביא לי אירו!"
"ואפילו לא ביקשנו ממנו."
"סתם ככה."
"כן."
"איזה מלך…"
~
"יאללה, לאגורה," אמרה נעמה לאחר שקיבלו את הרמז הבא.

(הפרתנון.)
"יאללה, מייק, צריך לבחור למי לשים עצור," אמר שון.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"היה לנו קושי בלהחליט למי לשים את העצור."
"כבר אין את דניאל ומאיה לשים להם."
"נכון."
"אז החלטנו לשים לכפיר וגיא בגלל שהם אחרונים, ואם נשים להם עצור זה ישאיר אותם מאחור וידאג שאנחנו לא נודח."
"כן."
"זאת כמו תעודת ביטוח כזאת."
~

(האוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה.)
"אורין, הנה הרמז," אמר דור ופתח את התיבה.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"לנגן סרנדה? כאילו מה?!"
"מי השתגע?"
~
"מי מנגן?" שאלה אורין.
"אני אנגן, את תשירי?"
"לא, אתה תנגן ואני אשיר."
"שיהיה."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"אנחנו בני זוג. למה שאחד מאיתנו ישיר סרנדה לאדם זר?"
"זאת סתם משימה מפגרת."
"נכון."
~

(האגורה.)
"יאללה, נטלי, בואי," קראה גל ופתחה את התיבה.
"מחסום!" היא התלהבה, "מי יכול לשאת קללה מהשאול?"
מחסום היא משימה שרק אחד מחברי הצוות יכול לבצע. על הצוותים לחלק את משימות המחסום שלהם שווה בשווה במהלך המירוץ כולו. במשימת המחסום הזו חבר הצוות יצטרך לשאת קללה מהשאול, כאשר יילחם בשתי קללות מפורסמות מהמיתולוגיה: קללתו של סיזיפוס, וקללתו של אטלס. אטלס הטיטאן קיבל עונש להחזיק את השמיים. סיזיפוס קיבל עונש של גלגול אבן גדולה במעלה ההר, ובכל פעם שהגיע לפסגה, היא התגלגלה למטה והוא היה צריך להתחיל מההתחלה. מכאן הביטוי "עבודה סזיפית."
במשימה זו, יהיה על חבר הצוות לגלגל גלובוס גדול וכבד במעלה הגבעה, ולבסוף, להרים אותו ולהעמיד אותו על הכן שלו. רק כאשר יצליח להעמיד את הגלובוס במקומו, יקבל מהאל את הרמז הבא.
"אני אעשה קללה מהשאול," התנדבה גל.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"גל מגיעה מהשאול! איך היא לא תישא קללה משם?"
"מה זה שאול?"
"מוות."
"שיואו! חוצפנית! אני מעולם המוות?"
"לא, נשמה שלי."
"אויש, אחותי."
~
"אז אני צריכה לגלגל את הגלובוס?" שאלה גל.
"כן," אמרה נטלי.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"זה היה כבד כמו לא יודעת מה."
~
"אאוץ', גל, זה כבד!"
"לא נורא, את תותחית! את מלכה! את עושה את זה כמו לא יודעת מה!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"ריחמתי עליה באותו הרגע כל כך. מסכנה."
~

(ארכתאון.)
"הנה, סיימתי," אמרה קורן.
הם הגישו את עבודתם אל הרוקמת, והיא בתמורה, הביאה להם את הרמז הבא.
"Thank you," אמרה קורן ופתחה אותו.
"צריך ללכת לפרתנון," היא אמרה.
"יאללה," אמר רוי.
~

(האגורה.)
"מחסום," הקריאה ספיר.
"אני אשא קללה מהשאול," התנדבה נעמה.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"אוי לא… לגלגל גלובוס…"
"זה היה נשמע זוועה."
~

"יאללה, גל, את עושה את זה!" נטלי עודדה אותה מהצד.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות~
"כל פעם מחדש זה התגלגל לי."
~
"זה נופל!"
"זה כדור, למה ציפית?"
~

"יאללה, את עושה את זה," אמרה ספיר.
"אני מקווה," אמרה נעמה והתחילה לדחוף את הגלובוס.
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון:
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"בשלב הזה פשוט התמוטטתי מכאבים."
~
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.