המירוץ למיליון – פרק 28 – נפתחה ההרשמה לעונה 2!

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: אחד עשר צוותים יצאו למסע מסביב לעולם. תשעה מהם נחתו בעיר הבירה של אוקראינה: קייב. לאחר שעברו דרך ארוכה, נטלי וגל ואורין ודור כבר סיימו את קטע המירוץ. הערב: מי יהיו הזוגות הבאים להגיע אל נקודת הסיום באוקראינה?
כל זאת ועוד בפרק של המירוץ למיליון.
הישארו איתנו.

(אצטדיון אולימפיסקי.)
"צומת," הקריאה יובל.
~אלון ויובל. בני דודים.~
"שאני אבין, משהו בחר לאכול במקום לשחק כדורגל?"
"זה נשמע הרבה יותר קצר."
"נכון. כלומר, לבעוט ולחסום כדור… כמה קשה זה כבר יכול להיות?"
~

"יאללה, מייק, תחסום את השער הזה!" קרא שון.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"בהתחלה החלטנו להתחיל עם לחסום גול, כי זה תכל'ס יותר קל מלהבקיע."
~
האוקראיני בעט כדור לעבר מייק, והוא הדף אותו בקלות.
"יופי, עכשיו צריכים לבעוט," אמר שון.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אני חושב שתקתקנו את המשימה הזאת די טוב."
~

"יאללה, רוי, שחק אותה," אמרה קורן.
רוי רץ עם הכדור ובעט אותו לעבר השער, אבל השוער האוקראיני הדף אותו בקלות.
~קורן ורוי. ידידים.~
"אני לא חושב שהם באמת היו חובבים."
"למה לא?"
"הם היו טובים מידי."
"אז מה?"
"הם גם היו חתיכים מידי."
"רוי…"
~

(המסבאה.)
"Hello," אמרה נעמה.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"אנחנו ככה באות לשתות וודקה בכייף שלנו."
"אף פעם לא שתיתי וודקה לפני כן, זה לא נשמע כל כך טעים."
"אבל ספיר, אנחנו כבר חוקיות!"
"מותר לשתות לפי החוק."
"כן."
~
נעמה לקחה את השוט של הוודקה ושתתה אותו.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"טעים זה לא היה."
"וודקה זה לא דבר טעים."
"נכון, אבל זה היה גם ממש חריף."
"מאיפה לך שוודקה לא תמיד ככה."
"אני לא חנונית כמוך, ספיר! אני טעמתי כבר!"
~
"כמו מה זה מרגיש?" שאלה ספיר.
"זה די דוחה."
"אל תגידי את זה להם."
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"האוקראינים האלו כאלו אוהבים את עצמם שהייתי בטוחה שאם תגידי להם שהוודקה לא טעימה הם ירביצו לך."
"כן, זה משהו מוזר אצלהם."
~
"Is this the right vodka?" שאלה נעמה.
"yes," אישר הברמן, והביא לה את הרמז הבא.
"יש!" קראה ספיר, "אלופה!"
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"בחיי, אחותי מפתיעה אותי כל פעם מחדש."
"אני יודעת."
~
"סעו לכיכר העצמאות, נקודת הסיום של קטע המירוץ הזה!" קראה נעמה באושר.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"אולי לא ראשונות, אבל אנחנו מגיעות בין הראשונים!"
"זה משהו."
"זה משהו משהו אפילו."
"כי המחירים בדיוטי זה משהו."
"אז עדיף שתקני משהו למשהו."
"איזו פרסומת מעצבנת."
"מעצבנת משהו."
"אני עוד אתן לך כאפה משהו."
~

(המונמרט של קייב.)
~דניאל ומאיה. נשואים טריים.~
"הכסף לאט לאט נערם בערמה מסודרת בתוך התיבה הקטנה שלנו ששימשה כקופה."
"עם כל מטבע הרגשתי יותר ויותר טוב."
"עד שלבסוף אספנו כמות מספיקה של כסף."
~
הם הביאו את הכסף לאדם המתאים והוא הביא להם את הרמז הבא בתמורה.
"יש!" קראה מאיה.
"בואי נקרא," אמר דניאל.
"סעו לאצטדיון אולימפיסקי," הקריא דניאל.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"הם מקבלים את הרמז הבא, אנחנו בינתיים עם קופה ריקה, וזה די מתסכל."
"והכל בגלל נהג מונית."
"תראה איך שהמירוץ הזה יכול להיהרס לך בגלל דברים מטומטמים כל כך כמו נהג מונית."
~

(אצטדיון אולימפיסקי.)
"יאללה, שון," קרא מייק.
שון מסר לו את הכדור והוא החזיר לו, ואז מייק כיוון והבקיע גול.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"כמו שנכנסו, שתי דקות אחר כך כבר היינו בחוץ."
~
"יופי מייק!" קרא שון.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"זאת משימה באמת קלה."
~
"מחסום," הקריא מייק.
"אני אצליף בשוט," אמר שון.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"מיד לקחתי את המחסום לפני שמייק ינצל את ההזדמנות להצליף בי עם שוט."
"אתה כזה תינוק."
"אתה תינוק."
"אתה תינוק."
"אני אתלונן עליך לאמא."
"אני אתלונן עליך גם לאמא וגם לאבא."
~
"בוא, מייק, צריך לעבור בלוח החשיפה," אמר שון.
שניהם הלכו לעבר הלוח עליו הופיעו השמות של כל המתמודדים.
שון הוריד את הלוח הנצמד שהופיע מתחת לשם שלהם, כאשר עליו הופיע סימן ירוק.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"פאו! אף אחד לא הצביע לנו."
~
"אף אחד לא הצביע לנו, הא?" שאל שון.
"כן," אמר מייק.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אנחנו אנשים טובים מידי בשביל שיצביעו לנו."
~
"קדימה, בוא," אמר מייק.
~

~קורן ורוי. ידידים.~
"רוי, מסתבר, לא כזה אגדת כדורגל, ואני חושבת שזה בגלל שהוא היה עסוק במשהו אחר במקום בכדור."
"אשמתי שהם היו חתיכים?"
"כן! אשמתך! תתרכז במשימה, יא חתיכת דגנרט!"
"אוקיי! סליחה!"
~
"רוי, אתה יכול לעשות את זה," קראה קורן.
~קורן ורוי. ידידים.~
"אני העדפתי לעודד אותו מהצד, אמרתי שאני רק אפריע לו. בסופו של דבר הסתבר שהוא הפריע לעצמו."
"אויש, כמה כבר תחפרי על זה?"
~

"קדימה, אלון, תחסום את הכדור!" קראה יובל.
~יובל ואלון. בני דודים.~
"אלון הוא לא ממש איש כדורגל."
"חנון."
"חנון לגמרי."
"כדורגל ואני אלו שני עולמות שונים."
~
"קדימה, אלון! אתה יכול לחסום את הכדור הזה!"
~
"אז קיווינו שלא נלך לאיבוד לגמרי במשימה הזאת."
~

"צומת," אמרה מאיה, "לסעוד או לבעוט?"
~דניאל ומאיה. נשואים טריים.~
"איכשהו כל המשימות יתקשרו מתישהו לאונס בעלי חיים, התעללות בבעלי חיים, ניצול בעלי חיים."
"מה בוחרים: ארוחה שכולה רצח והתעללות או כדורגל?"
"ברור שכדורגל."
~
"הולכים למשימה הפחות רעה," אמרה מאיה.
~דניאל ומאיה. נשואים טריים.~
"ידענו למה אנחנו נכנסים, אבל קיווינו שלא תמיד נאלץ לעשות את זה, כמו נגיד עכשיו במשימת הצומת הזאת."
~
"בואי נשחק כדורגל," אמר דניאל.

(המסבאה.)
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"הגענו אל המסבאה, הייתי מוכנה להשתכר."
"לא להשתכר. כוסית קטנה של וודקה."
~
"Hello," אמרה מעיין.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"עכשיו, אני אף פעם לא שתיתי וודקה לפני כן, ואני ממש לא יודעת לזהות את הטעמים שלה."
"עד לפני המשימה הזאת בכלל לא ידעתי בעצמי שלוודקה יש טעמים. אני האלכוהול היחיד שאני שותה זה יין או בירה."
~
מעיין טעמה את הוודקה בפעם הראשונה.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"שום טעם. לוודקה הזאת לא היה טעם שהצלחתי לזהות, אז עברתי על הקטלוג וחיפשתי טעמים שמתאימים לזה, אבל לא מצאתי כלום."
~
"this is it?" שאלה מעיין והצביעה לעבר וודקה בטעם אוכמניות.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"פשוט ניחשתי."
~
"No," אמר הברמן.
"שיט," מלמלה מעיין.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"טעות, איך לא, אז עכשיו צריכים לחכות עשר דקות, ובזמן הזה זוגות אחרים עלולים לעקוף אותך."
~

(המונמרט של קייב.)
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"ניסינו לנגן להם משהו למרות ששנינו די עקומים בקטע הזה."
"ניסינו פשוט לגרום להם להביא לנו כסף."
"אני חושב שדי הפחדנו אותם."
"הפחדנו או לא, בסופו של דבר קיבלנו את הכסף שרצינו."
~
"יאללה, כפיר, משימה הבאה!" קרא גיא.
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"בסופו של דבר יצאנו מהמשימה בפער די גדול."
~
"סעו לאצטדיון אולימפיסקי."
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"התקווה היחידה שהייתה לנו היא שאנחנו נגיע לאצטדיון כדורגל, ובכדורגל אני די טוב."
"אני סביר."
"עדיין, בטוח יהיו כאלו שיתעכבו בזה יותר מאיתנו."
"כנראה."
~

(כיכר העצמאות.)
"ספיר, רוצי מהר יותר!" קראה נעמה.
הן שתיהן קפצו על השטיח.
"לאסקבו פרוסימו וו אוקראינו!" קרא האוקראיני שהיה שם.
"Thank you!" הן קראו שתיהן יחד.
"רון!" קראה ספיר, "איזה כיף לראות אותך!"
"ספיר ונעמה," אמר רון, "איך היה היום שלכן?"
"שתיתי וודקה," התגאתה נעמה.
"יפה מאוד. ואיך היה היום שלך, ספיר?"
"איבדנו את המקום הראשון, אני יודעת, ובגלל שטויות," אמרה ספיר.
"אז אם כך, ספיר ונעמה, אתן בוודאי רוצות לדעת באיזה מקום אתם," אמר רון.
"נו!" קראו שתיהן ביחד.
"אתן הזוג שהגיע… במקום השלישי," הוא אמר.
"יש!" קראה ספיר וחיבקה את נעמה.
"אתן עכשיו מוזמנות ללכת למלון כי מחר בבוקר אתן בדרך ליעד הבא שלכן."
"תודה," אמרה נעמה, ושתיהן ירדו מהשטיח.
~

(המסבאה.)
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"כשהגענו לשם, ראיתי שם את אנריק ומעיין."
"הן כנראו טעו בניחוש."
"הבנו שפה זאת ההזדמנות שלנו לעקוף אותן."
~
"יאללה, לשתות!" קרא שון.
הוא טעם מהוודקה וחיפש את הטעם המתאים.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"האחים החורגים הגיעו, וזה, כמו שניחשתי, ממש תסכל את מעיין."
"כי עוקפים אותך בגלל שאת לא יודעת טעמים של וודקה!"
"זה בסדר, מעייני, לא באתי בטענות."
~
"Is this it?" שאל שון.
"yes," אמר הברמן.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"גם את זה תקתקנו, עקפנו את אנריק ומעיין.
"סעו לכיכר העצמאות, נקודת הסיום של קטע המירוץ הזה!" קרא שון.
~
"נו, הם סיימו," קראה מעיין.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"וכשפתאום זוג אחר עוקף אותך, אתה פתאום מרגיש כל כך מתוסכל, כי זה גם לא נעים לדעת שאתה אחרון בגלל דבר כזה."
~
"נו, עוד ניסיון," אמר אנריק.
מעיין שתתה את הוודקה ושוב ניחשה.
"No," אמר הברמן.
"נו באמת," התעצבנה מעיין.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"זה היה מתסכל."
~

(אצטדיון אולימפיסקי.)
~קורן ורוי. ידידים.~
"בסופו של דבר רוי הצליח לחסום את השער."
~
"אולה!" קרא רוי.
~קורן ורוי. ידידים.~
"קצת לא רציתי ללכת. הם היו חתיכי על."
"הם לא בקטע שלך."
"מאיפה לך? אולי אחד מהם נדלק עלי?"
"למה שידלקו עליך?"
"כי אני חתיך כמו לא יודע מה?"
"אני פשוט לא אענה על זה."
~
"מחסום," הקריאה קורן, "מי יצליף בשוט?"
"אני אצליף בשוט," התנדב רוי.
"אז בוא נעבור מהר בלוח החשיפה," אמרה קורן.
שניהם נעמדו מול הלוח והורידו את הלוח הנצמד שהיה תחת השם שלהם.
"סימן ירוק! אף אחד לא הצביע לנו!" קרא רוי.
~קורן ורוי. ידידים.~
"אף אחד לא הצביע לנו, הכל טוב ויפה, עכשיו צריך ללכת לשתות וודקה."
"ממתי אתה שותה?"
"בירה, כן, אבל וודקה זה סבבה."
~

(המסבאה.)
"מעייני, עוד ניסיון," אמר אנריק לאחר עשר דקות המתנה.
"אני לא רוצה לשתות את זה!" יללה מעיין.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"זה מתסכל, כי את שוב ושוב שותה, ושוב ושוב טועה, ושוב זה מגעיל, זה פשוט מגעיל."
~
"קדימה, מעיין, את לא הולכת להישבר על זה, אל תתני לעוד זוגות לעקוף אותך."
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"זה היה השלב שבו ידעתי שאני חייב לעודד את מעיין לפני שהיא תישבר לי לגמרי."
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון:
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"בדיוק בשביל רגעים כאלו יצאתי למירוץ הזה."
~
כיצד יגיבו דניאל ומאיה לסיבוב הפרסה שקיבלו? וגם, מי הזוג שיגיע במקום האחרון לנקודת הסיום באוקראינה?
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.