המירוץ למיליון – פרק 27

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: לאחר שאחד עשרה צוותים ישראליים יצאו למסע מסביב לעולם, תשעה מהם עשו את דרכם אל קייב, בירתה של אוקראינה. נטלי וגל היו הצוות הראשון להגיע אל נקודת הסיום באוקראינה. והערב: שאר שמונת הצוותים עושים גם הם את הדרך אל נקודת הסיום, כאשר בדרך יהיה עליהם לעבור לא פחות ולא יותר משני כדורגלנים אוקראיניים.
כל זאת ועוד בפרק של המירוץ למיליון. הישארו איתנו!

(אצטדיון אולימפיסקי.)
~אורין ודור. בני זוג.~
"כל מה שנשאר לנו אז היה רק בעצם לחסום כדור."
"נשמע פשוט, הא?"
~
"קדימה, דור, אתה עושה את זה!" קראה אורין.
~אורין ודור. בני זוג.~
"לא כשאתה מול שני אוקראיניים "חובבים", גם כן חובבים."
~
האוקראיני בעט את הכדור, אבל דור הצליח לחסום אותו.
"יש!" קראה אורין.
~אורין ודור. בני זוג.~
"אבל הצלחתי לעמוד באתגר."
~
הם קיבלו את הרמז הבא מהכדורגלן.
~
"יאללה, נעמה, תפציצי אותו," אמרה ספיר.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"אוקראינים אוקראינים, אבל הם עוד לא פגשו את נעמה."
"אני מיוחדת אני."
"כן."
~

"מחסום: מי יודע להצליף בשוט?" הקריא דור.
~אורין ודור. בני זוג.~
"מי יצליף בשוט? הא? מי? מי אם לא אני?"
"לא היו לי ספקות מי עושה את זה."
~
"זה הקטע שלך, אורין," אמר דור.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"ואז אני קוראת מה המשימה…"
~
"מה, לשתות וודקה?"
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"אוף. דווקא ממש רציתי להצליף באוקראינים אחרי הריקודים המעצבנים שלהם."
"המירוץ הזה ממש רוצח פנטזיות."
"הוא מצליף בפנטזיות שלי עם שוט."
~
"יאללה, דור, עוברים בלוח החשיפה, בוא," אמרה אורין.
שניהם הלכו לעבר לוח החשיפה, ואז שניהם שמו יד על הלוח הנצמד שמתחת לתמונה עם השמות שלהם.
"מוכן?" שאלה אורין.
"כן," השיב דור.
"3, 2, 1," היא אמרה, ושניהם ביחד הורידו את הלוח. היה להם שם סימן ירוק ולוח ריק, מכיוון שאף אחד לא הצביע להם.
"יש!" קראה אורין.
~אורין ודור. בני זוג.~
"אין לנו פרסה, וואי."
"ואף קול."
"ואף קול."
"זה אומר שאף אחד לא שונא אותנו בעצם."
"נכון."
~
"יאללה, אורין, מחסום," אמר דור.

"מעייני, את מסתדרת?" שאל אנריק.
שניהם קיבלו את המנה העיקרית.
~מעיין ואנריק. אב וביתו.~
"קיבלנו פתאום גלי עם חתיכות בשר בפנים, משהו מזעזע."
"זה היה נראה ממש לא טוב."
"זה כזה לא בסדר… כלומר… מה החתיכות עושות בפנים? מאיפה הן הגיעו?"
~
"עד כמה שאפשר," אמרה מעיין.
"אנחנו נצליח, ואנחנו נגיע למקום טוב," אמר אנריק.
"אני מאוד מקווה," אמרה מעיין.
~

"צומת," הקריא שון, "לבעוט או לסעוד?"
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"כדורגל או אוכל דוחה? כדורגל או אוכל דוחה?"
"כדורגל או אוכל דוחה שגורם לך לרצות להקיא, אתה מתכוון."
"בדיוק."
~
"הולכים על לבעוט," אמר מייק.
"אלא מה," אישר שון.
~

(המונמרט של קייב.)
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"כשהגענו לשם, ראינו שלא רק הטבעונים המעצבנים שם, גם יובל ואלון היו שם, ככה שלא היינו בכזה פיגור."
"כל עוד לא צריכים לרקוד – אנחנו אף פעם לא בפיגור."
~

~יובל ואלון. בני דודים.~
"פתאום אנחנו רואים עוד ועוד כסף, וזה גרם לי להיות יותר ויותר שמחה."
"זה אומר שאנחנו מתקרבים לסוף המשימה הזאת."
"החלטתי שאני לא רוצה להיות אומנית רחוב אוקראינית כשאגדל."
"זה בסדר. גם אני לא."
~

(אצטדיון אולימפיסקי.)
הכדורגלן האוקראיני בעט את הכדור לעבר נעמה.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"הפעם הספקתי לראות בדיוק לאן הוא מגיע, אז הספקתי לקפוץ לכיוון ההוא ו…"
~
הכדור נהדף מהרגל של נעמה.
"יש!" צרחה נעמה באושר וקפצה על ספיר.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"תתגאי בי כבר."
"אני מאוד גאה בך."
"תודה."
~
"Thank you," אמרה ספיר לכדורגלן שהביא לה את הרמז.
"מחסום," הקריאה ספיר.
"אני עושה," אמרה נעמה.
"בסדר," אישרה ספיר.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"ברור שאני יודעת להצליף עם שוט! איך רציתי להכות את ספיר עם שוט… כבר חשבתי, איך אני עוברת ועושה לה סימנים אדומים…"
"אני מתחילה לתהות למה בחרתי ללכת דווקא איתך למירוץ."
~
"רגע, נעמה, צריך לעבור בלוח החשיפה," אמרה ספיר.
"אה, וואלה," אמרה נעמה.
שתיהן רצו לעבר הלוח ושמו יד על הלוח הנצמד שמתחת לתמונה המשותפת של שתיהן.
"יאללה, נעמה, בלי דרמות," אמרה ספיר.
"אבל זה כל הכייף!"
שתיהן הורידו את הלוח וחשפו סימן ירוק שאמר שהן לא צריכות לעשות סימן פרסה.
"ווהו!"
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"לא צריך לעשות פרסה! אף אחד לא הצביע לנו!"
"אנחנו שולטות!"
"שולטות!"
~
"בואי, ספיר, אני צריכה לשתות וודקה," אמרה נעמה.
~

(המונמרט של קייב.)
"יאללה, יובל, אספנו מספיק," אמר אלון.
~אלון ויובל. בני דודים.~
"אספנו מספיק כסף, לידנו דניאל ומאיה עדיין היו בלי כלום, מה שמאוד שימח אותנו."
"בכלל, לראות את דניאל ומאיה נתקעים עשה לנו טוב בנשמה."
"מאוד."
~
"Thank you," אמרו אלון ויובל כשקיבלו את הרמז.
"סעו לאצטדיון אולימפיסקי," הקריא אלון.
~

~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"אנחנו הולכים לנו לעבר המונמרט, מחפשים לנו את הרמז."
"אנחנו בכלל השתגענו היום."
"אני אומר לך, גיא, אוקראינה לא בשבילנו."
"בכלל, זה קטע מירוץ כן, קטע מירוץ לא."
"משהו כזה."
~
"הנה, זה פה, גיא," אמר כפיר.
"יאללה, בוא."
שניהם רצו לעבר המקום בו דניאל ומאיה כבר עמדו בשביל להרוויח כסף מאומנות הרחוב.

~דניאל ומאיה. נשואים טריים.~
"אנחנו מבינים שאנחנו ממש מאחורה כאשר אנחנו כבר רואים את כפיר וגיא מגיעים."
"ועדיין, לא היה לנו שום כסף בקופה הקטנה שצברנו."
"זה היה ממש טורד מנוחה."
"בדיוק. לא יכולתי לתאר זאת יותר טוב."
"טורד מנוחה."
~

(המסבאה.)
"זה המקום, בוא," אמרה אורין.
~אורין ודור. בני זוג.~
"הגענו אל המקום, אני התכונני לשתות וודקה, היה יפה שם."
"מאוד."
"הביאו לי איזו כוסית קטנטנה, ככה שאי אפשר באמת לטעום את זה יותר מידי."
~
אורין שתתה את הכוסית.
~אורין ודור. בני זוג.~
"דווקא לא כזה טעים כמו שכל הזמן אומרים שזה."
~
"מה הטעם?" שאל דור.
"מר כזה," היא אמרה.
~אורין ודור. בני זוג.~
"אנשים לא שותים וודקה כי זה טעים. אנשים שותים וודקה בשביל התחושה הטובה שבאה אחר כך."
"נכון, אבל הוודקה הזאת מגעילה במיוחד."
"כנראה כי זה טעם לא טוב."
~
"בוא נסתכל בקטלוג," אמרה אורין.
~אורין ודור. בני זוג.~
"עכשיו יש לך קטלוג גדול עם מלא סוגי וודקות, ואתה צריך לנחש ניחוש אחד, אחרת אתה מחכה עשר דקות ואז זה יכול לתת לזוג הזדמנות לעקוף אותך."
"זאת משימה שבאמת צריך לחשוב עליה לפני שעושים אותה."
"כן. משימה מעצבנת כזאת."
~
"זה באמת מזכיר אניס," אישרה אורין.
~אורין ודור. בני זוג.~
"מכל הקטלוג הזה, ראיתי איפשהו וודקה בטעם אניס… הליקריש הזה, ואמרתי שזה באמת דומה."
~
"זה?" שאלה אורין, והצביעה על התמונה בקטלוג.
הברמן הנהן בראשו ונתן לה את הרמז הבא.
"יש!" קראה אורין.
~אורין ודור. בני זוג.~
"אפילו שזאת הייתה משימה קשה, היא עשתה אותה במהירות בצורה מעולה."
"כן."
"באמת מדהים."
~

(אצטדיון אולימפיסקי.)
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"סופסוף סיימנו את האוכל."
"ואז פשוט קיבלנו את הרמז."
"זאת הייתה תחושה כל כך משחררת."
~
"Thank you," אמר אנריק כשקיבל את הרמז.
הוא פתח אותו.
"מחסום," הקריא.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"החלטנו שאני אעשה את זה."
"פחות או יותר החלוקה שלנו היא אחד אני, אחד היא, ככה לפי הסדר."
"ואז ראיתי את המשימה…"
~
"שיואו, אבא, מה אני אעשה?"
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אני לא שותה וודקה. זה לא הקטע שלי. אני לא שותה וודקה."
"פחדתי מאוד ממה שיקרה בעקבות זה."
~
"מעייני, את עושה את זה כמו גדולה, את פשוט חייבת להפסיק לחשוב על זה, הכל יהיה בסדר."
"אבל מה אם נודח בגלל השטות הזאת?"
"למי אכפת? אנחנו לפחות לא המודחים הראשונים."
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"בשלב כזה של המירוץ, גם אם אתה מודח, זה לא אומר שאתה כל כך גרוע. לאט לאט כולם מודחים, כולם מתחילים להרגיש מאוימים, באיזשהו שלב כולם בתחתית הטבלה. ככה זה המשחק."
~
"בואי נעבור קודם בלוח החשיפה," אמר אנריק.
"רק שלא ישימו לנו פרסה…" התפללה מעיין.
הם פתחו את הלוח מתחת לתמונה שלהם וראו את הסימן הירוק.
"יש!" קראה מעיין.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אין פרסה! לפחות זה!"
"למה שישימו לנו פרסה?"
"לא יודעת…"
"זאת סתם פרנויה."
~

"הנה, רוי, אני רואה דגלים," אמרה קורן.
הם פתחו את תיבת הרמזים ושלפו את הרמז הבא.
"צומת," הקריאה קורן.
~קורן ורוי. ידידים.~
"אני חולה על כדורגל! כדורגל החיים שלי! אבל מה, כל פעם ששומעים שאני גיי ושאני אוהב כדורגל, כולם מופתעים. ככה זה אנשים. לא מאמינים שאנשים כמוני מסוגלים לאהוב את זה, אבל זה בנשמה שלי."
~
"ברור לך שאנחנו לוקחים כדורגל," אמר רוי.
"בסדר," אמרה קורן.
שניהם נכנסו אל תוך האצטדיון.
~

"הנה, אני רואה דגלים," אמרה אורין.
~אורין ודור. בני זוג.~
"בקטע המירוץ הזה דווקא הלך לנו יותר חלק מאשר באסטוניה, זרם יותר."
"הנהגים היו טובים יותר."
"נכון."
"המשימות היו יותר קלות."
"לא, לא, ממש לא."
~
"בוא," אמרה אורין.
שניהם קפצו אל השטיח שלידו עמד רון.
"לאסקבו פרוסימו וו אוקראינו!" בירך אותם המקומי שעמד ליד רון.
"Thank you," הם מלמלו לו כתשובה.
"אורין ודור," אמר רון.
"כן?" שאל דור.
"אתם הזוג שהגיע במקום… השני," הוא אמר.
"יש!" קראה אורין וחיבקה את דור.
"חזרתם למיקום המקורי שלכם בנורבגיה," אמר רון.
"נכון," אמרה אורין, "אחרי העצבים באסטוניה, דווקא ממש מתאים לי להצליח שוב באוקראינה."
"ובכן, מזל טוב," אמר רון, "אתם רשאים ללכת למנוחה לקראת הטיסה ליעד הבא."
"תודה," אמרה אורין.
שניהם ירדו מהשטיח והלכו משם.

בפרק הבא של המירוץ למיליון:
"אני לא רוצה לשתות את זה!" יללה מעיין.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"זה מתסכל, כי את שוב ושוב שותה, ושוב ושוב טועה, ושוב זה מגעיל, זה פשוט מגעיל."
~

כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.