המירוץ למיליון – פרק 25

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: תשעה צוותים ישראליים נחתו בקייב, עיר הבירה של אוקראינה.
כפיר וגיא שהתעכבו במונית הצליחו להגיע אל הפארק בו היו צריכים לרקוד את ריקוד ההופאק. ברבע פודול נתקעו מייק ושון אשר נכשלו במשימה פעמיים ברציפות. שאר הזוגות נמצאים בדרך להמשך.
המירוץ למיליון – מיד מתחילים.

(רובע פודול.)
~אלון ויובל. בני דודים.~
"אז הנה אנחנו, מצלמים תמונות של נוף באוקראינה בפעם השנייה שלנו, מנסים לדאוג שמאיה ודניאל לא יעקפו אותנו."
"ובינתיים אנחנו היינו בקרב מתמיד עם קורן ורוי שהלכו לפנינו."
~

~קורן ורוי. ידידים.~
"זאת באמת משימה שעשינו באיזי שלנו, וזה גם היה נחמד אחרי הריקוד המטופש ההוא."
~
"הנה, רוי, הרמז," אמרה קורן.
~

(אצטדיון אולימפיסקי.)
"וואו, זה כל כך מזכיר לי את הבית," אמרה נטלי.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"הבורשט כל כך הזכיר לי את הבורשט של אמא שלי, וזה גרם לי להתקף געגועים הביתה."
"באותו הרגע, כמו שאני מכירה את נטלי, במקום להתפרק היא רק מתחזקת."
"כן. הבורשט גרם לי להרגיש שאמא לצידי, ושהיא אומנם רחוקה ממני עכשיו, ואני בכלל במירוץ, אבל אני עדיין מקבלת את התמיכה שלה, ואני לא מתכוונת לחזור כל כך מוקדם הביתה."
"אויש, אחותי, זה כל כך עמוק."
"תודה, נשמה שלי."
~

(רובע פודול.)
"אתה שולח את התמונות?" שאלה קורן.
"כן," אמר רוי.
~קורן ורוי. ידידים.~
"היה לנו ברור שצילמנו הכל, גם ידענו שזוגות אחרים מאחורינו, היה לנו טוב."
"כן."
"זה הרגיש טוב."
~
"לכו ל"מונמרט של קייב" – אנדרייבסקה אוזוויז (Andriyivsky Uzviz), שם יחכה לכם הרמז הבא," נכתב להם.
"יש!" קראה קורן.
~קורן ורוי. ידידים.~
"על הניסיון הראשון!"
"או-יה!"
~

(המונמרט של קייב.)
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"הגענו בעצם למונמרט של קייב."
"ראינו שם את אנריק ומעיין, אנחנו יודעים שהם זוג חזק, אז ככל הנראה שאנחנו לא מפגרים עד כדי כך מאחורה."
"והיינו באמת צריכים להפוך לאומני רחוב."
~

~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אנחנו מתחילים להופיע, ומשום מה אף אחד לא נותן כסף."
"כנראה שהאוקראינים הם לא אנשים שקל לשעשע אותם."
"ממש לא."
"רק לעיתים נדירות משהו עצר לשמוע באמת."
"אני חושבת שהיינו כל כך גרועים שהם ברחו."
"לא, לא היינו כאלו גרועים."
"אז למה לא שמו לנו כסף?"
"בואי נגיד שהם אנשים קרים."
"בסדר."
~

(אצטדיון אולימפיסקי.)
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אני באופן אישי לא ממש מתחברת למטבח הזה, אבל בכל זאת אכלתי."
"אני לא יודעת מה איתך, בי זה העלה הרבה רגשות."
"גם בי."
"זה בעיקר גרם לי להתגעגע לבית."
~
"וואו, גל… אנחנו באוקראינה," אמרה נטלי.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"נטלי התלהבה כל כך מהעובדה שהיינו באוקראינה."
"כן."
"ממש התלהבה."
"אבל מה… הייתי קצת עצובה שעזבנו את אסטוניה, כי כבר ממש רציתי לדבר עם אלכסנדר."
"שיואו, אלכסנדר…"
"אני יודע שאני בקושי מכירה אותו, אבל אני באמת מרגישה חיבור איתו."
"אין, אין, אתם באמת מתאימים זה לזה, אחותי."
"כן."
"ממש."
~
"הנה, סיימנו," אמרה גל.
הן לקחו את הרמז הבא שלהן מהמלצר.
"מחסום," הקריאה גל, "מי יודעת להצליף בשוט?"
מחסום היא משימה שרק אחד מחברי הצוות יכול לבצע. ברגע שנבחר, אינו יכול לשנות את הבחירה. במהלך המשחק על הצוותים לחלק שווה בשווה את מספר משימות המחסום ביניהם. במשימת המחסום הזו, יהיה על הצוותים לנווט אל עבר המסבאה המסומנת במפה שיקבלו ושם יהיה על חבר הצוות הנבחר לשתות שוט של וודקה אוקראינית בטעם כלשהו. לאחר שיטעם, יהיה עליו לזהות את הטעם של הוודקה מתוך הקטלוג שיקבל. אם יטעה, יהיה עליו לחכות עשר דקות עד שייקח שוט נוסף וינחש שוב. רק כאשר יצליח חבר הצוות לזהות את הוודקה, יקבל מהברמן את הרמז הבא, אך בדרך אל המחסום, יהיה על הצוותים לעבור בלוח החשיפה ולגלות האם עוכבו על ידי סיבוב פרסה.
"אני אעשה את זה?" הציעה גל.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אני רציתי לעשות את המחסום, אבל ידעתי שאנחנו צריכות לחלק את זה שווה בשווה ואני עשיתי כבר שתיים והיא אפס."
"אז אני אצליף בשוט."
"כן. מזה פחדתי."
"הייתי בטוחה שאני צריכה להצליף בנטלי."
"פחחח, בחלומות שלך."
"אויש, אחותי."
"נשמה שלי."
~
"בואי נראה אם שמו לנו עצור, נשמה," אמרה נטלי.
שתיהן עמדו מול הלוח.
"רק שלא ישימו לנו פרסה! אלוהים! בבקשה שלא שמו לנו פרסה!" קראה גל.
הן פתחו את הלוח מתחת לשם שלהן וראו סימן ירוק.
שתיהן צווחו באושר.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אף אחד לא שם לנו פרסה!"
"אף אחד!"
"איזה אושר!"
~

(וולדימירסקה גורקה.)
"Very good," אמרה המאמנת לגיא וכפיר.
"Finally," מלמל גיא.
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"כמה שהתעכבנו על שטויות במשימה הזאת."
"הכל בגלל הריקודים."
"ידענו שאנחנו בפיגור די גדול."
"והכל בגלל נהג מונית."
"אולי די כבר לקטר?"
"לא רוצה."
~

"צומת," הקריאה אורין.
~אורין ודור. בני זוג.~
"אין לי בעיה לאכול דברים מוזרים, אבל היה נדמה לי שהרבה יותר קל לבעוט לשער."
"כן. כלומר… מה הבעיה?"
~
"אנחנו נלך על לבעוט?" שאלה אורין.
"כן," אמר דור.
~

(רובע פודול.)
"דניאלי, תצלם טוב, בסדר?" שאלה מאיה.
~דניאל ומאיה. נשואים טריים.~
"זאת הייתה משימה נחמדה."
"הנוף היה שמימי."
"ממש שמימי."
"קייב היא בהחלט עיר ציורית."
~
"כמה שיפה כאן."
"אני ממש שמחה שהגענו עד לקטע המירוץ הזה בשביל לחזות בקסם הזה."
~
~דניאל ומאיה. נשואים טריים.~
"אלו הרגעים הקסומים האלו של המירוץ למיליון שהופכים אותו לטוב כל כך."
~

(כיכר קונטרקטובה.)
"הנה, אלון, בוא נשלח עכשיו," אמרה יובל.
~אלון ויובל. בני דודים.~
"עכשיו, אחרי הפעם השנייה, עשינו את זה לאט כמו שצריך, והפעם היה לנו ברור שאנחנו עושים את זה בקלות."
~
"לכו ל"מונמרט של קייב" – אנדרייבסקה אוזוויז (Andriyivsky Uzviz), שם יחכה לכם הרמז הבא," היה רשום להם בהודעה.
"יש!" קראה יובל.
שניהם הלכו לעבר המונמרט של קייב.
~

(אצטדיון אולימפיסקי.)
"צומת," הקריאה ספיר.
הן הציצו לעבר שולחן האוכל.
"איכס!" צרחה ספיר.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"זה היה פשוט דוחה…"
"ולא כשר."
~
"הולכים על לבעוט," אמרה ספיר.
"מסכימה איתך," אישרה נעמה.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"זה היה דוחה מידי בשביל לבחור בזה."
~

(המסבאה.)
"שלום," אמרה נטלי באוקראינית.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"הגענו אל המסבאה, וגל כזה מיד עם מבט של אני רוצה לשתות וודקה."
"וודקה!"
"וודקה!"
"זה מתפוחי אדמה."
"תפוחי אדמה זו אהבת חיי."
"תפוחי אדמה."
"כמה כייף."
"וגרמושקה."
"גרמושקה."
~

(המונמרט של קייב.)
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"פתאום, סופסוף התחלנו לקבל את הכסף."
"ואדם אחד שם לנו איזה מטבע."
"וזהו זה! כבר ההרגשה שלנו השתפרה."
~
"Thank you," אמרה מעיין.
~

"יאללה, שון, תפוס איזה משהו," אמר מייק.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"כבר התחלנו לצחוק."
"עוד לפני שהתחלנו."
"כן."
"וואו, זה היה כזה מטופש."
"שתבינו – היו שם ערימות של כלים ואנחנו היינו צריכים לקחת אותם ולנגן ולעשות שטויות."
~

"יאללה, קורן, בואי," אמר רוי.
הם הלכו לעבר הכלים להופעת הרחוב.
~קורן ורוי. ידידים.~
"אין, זה קטע של ישראלים: להופיע ברחוב ולסחוט כסף."
~
"מה נעשה?"
~קורן ורוי. ידידים.~
"עכשיו אנחנו צריכים להופיע ברחוב, אבל אנחנו פשוט לא יודעים מה לעשות."
~
"בוא פשוט נשיר שירים מוכרים," הציעה קורן.
~קורן ורוי. ידידים.~
"אנחנו שנינו אוהבים את ג'סטין ביבר."
"הוא הקראש שלי."
"לא, הוא שלי."
"אנחנו באמת נפתח את זה שוב מחדש עכשיו?"
"כן!"
"נו באמת…"
~

(המסבאה.)
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"טעמתי מהוודקה ודבר ראשון שאני אומרת – זה בטעם אניס."
"היא מומחית היא. בלוטות טעם של אוקראינית."
~
גל הצביעה על התמונה המתאימה של הוודקה, והברמן הושיט לה את הרמז הבא.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"זה היה אפילו פשוט מידי."
"ככה – באנו, הלכנו."
~
"סעו לכיכר העצמאות, תחנת הסיום של קטע המירוץ הזה. מהרו; הצוות שיגיע אחרון עלול למצוא את עצמו מחוץ למירוץ," הקריאה נטלי באושר.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"פתאום אני קולטת שאנחנו בדרך לנקודת הסיום, ואנחנו ראשונות!"
"ידעתי שאוקראינה תעשה לנו טוב. פשוט ידעתי את זה."
~
"יאללה, נטלי, בואי לנצח!" קראה גל.
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון:
~אורין ודור. בני זוג.~
"פתאום אני קולטת שני גברים, שריריים, חסונים, נראים כאילו הם יצאו מתוך איזה ספר קומיקס של גיבורי על, לובשים מדי כדורגל צהובים, ופתאום אני מבינה שזה לא יהיה כזה קל."
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"כדורגלנים אוקראינים חתיכים."
"שריריים כאלו."
"ידעתי שקל זה לא יהיה."
~
וגם: אילו צוותים יגיעו אל נקודת הסיום?
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון!