המירוץ למיליון – פרק 24

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: אחד עשרה צוותים ישראליים יצאו למסע ברחבי הגלובוס. כעת, לאחר שעברו את נורבגיה ואסטוניה, נחתו תשעת הצוותים הנותרים בקייב, עיר הבירה של אוקראינה, שם חוו מפגש עם התרבות האוקראינית.
והערב: הצוותים הופכים לאומני רחוב אוקראיניים.
כל זאת ועוד בפרק של המירוץ למיליון.
המירוץ למיליון – מיד מתחילים.

(וולדימירסקה גורקה)
"Very good," אמרה המאמנת לקורן ורוי.
~קורן ורוי. ידידים.~
"בסופו של דבר הצלחנו, אחרי שהרבה מהזוגות פשוט עקפו אותנו בלי לחשוב פעמיים."
"זה היה די מתסכל, אבל היינו פשוט חייבים להסתכל קדימה ולקוות שנעקוף אחרים."
~

(המונמרט של קייב.)
"יאללה, נטלי, תשירי!" קראה גל.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"איזה כייף היה, היא על הגרמושקה, שרות לנו שיר אוקראיני ביחד."
"הקטע הוא שגם נטלי שרה טוב, אז זה היה מצוין."
"תקתקנו את המשימה."
~

(וולדימירסקה גורקה.)
"אוקיי, כפיר, הנה לוח ההצבעה," אמר גיא.
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"ראינו של כל הלוח מלא, ורק שלנו חסר, כלומר, היה ברור שאנחנו האחרונים."
~
"למי נצביע?" שאל גיא.
"זה ברור למי, לא?" שאל כפיר.
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"שמנו את הפרסה לדניאל ומאיה, בגלל ההתנהגות שהם הפגינו באסטוניה, שללא ספק גורמת לנו לרצות אותם מחוץ למירוץ."
~
"יאללה, גיא, חייבים לתקתק את המשימה," אמר כפיר.
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"איך שקראתי שהמשימה היא שוב ריקוד, חטפתי דאון רציני."
"הריקוד המטופש היה מה שתקע אותנו בנורבגיה, ועכשיו פתאום אנחנו שוב צריכים לרקוד."
"אני שונא ריקוד! אני שונא לרקוד! שונא את זה!"
"אבל וואלה, אחי, בשביל מיליון שקל לא תרקוד?"
"אני אבל לא בטוח מקבל מיליון שקל בגלל נהג מונית אידיוט."
"אבל אחי, לרקוד טוב נותן סיכוי."
"גם כן… המירוץ למיליון…"
"על זה הם דיברו כשהם אמרו 'למתוח את גבול היכולת'. הריקוד."
"כן. לגמרי."
"הריקודים זה האתגר האמיתי."
"לאכול שרצים זאת לא בעיה. לרקוד זאת בעיה."
"כן."
~

(רובע פודול.)
~אלון ויובל. בני דודים.~
"התחלנו לצלם ככה את המנזרים והכנסיות, גם זה היה נחמד כי קייב יפהפייה."
"באמת נוף מדהים."
"אז זאת באמת הייתה משימה כזאת של להרגיש תיירים ולא מתמודדים במירוץ."
"כמה דקות כאלו של באמת ליהנות מהנוף, פחות להרגיש מירוץ, פחות להיות לחוצים."
"עד שכמובן ראינו את שון לבד שם, וזה היה מוזר."
~
"היי, איפה מייק?" שאל אלון.
"אל תשאלו," אמר שון.
הוא רץ להתחלה.
~אלון ויובל. בני דודים.~
"הבנו בעצם שמייק ושון מתעכבים שם, וידענו שהם היו מקום שני, מה שגרם לי לחשוב שהנה – זאת ההזדמנות שלנו לגמרי להפוך את המשחק."
"דפקנו את הריצה של החיים שלנו."
~
"מהר, יובל, תנסי להיות יעילה."
~אלון ויובל. בני דודים.~
"בשנייה הזאת אתה כבר לא חושב לעצמך על הכיף וזה. בשנייה אחת התחלנו לרוץ כמו לא יודע מה, מחפשים תוך כדי את מה לצלם."
~

(המונמרט של קייב.)
"הנה, דור, אני רואה את הרמז הבא," אמרה אורין.
~אורין ודור. בני זוג.~
"המשימה הבאה שלנו הייתה בעצם להפוך לאומני רחוב."
"אומני רחוב."
"עכשיו לאף אחד מאיתנו אין ניסיון בלשיר או לספר בדיחות באוקראינית, אז החלטנו ללכת על משהו שאנחנו מכירים."
~
"אפשר לעשות את ההופאק," הציעה אורין.
~אורין ודור. בני זוג.~
"לא סתם חפרנו עכשיו שעות על הריקוד המטופש הזה. אפשר להשתמש בזה."
~
"יאללה, בואי," אמר דור.
~אורין ודור. בני זוג.~
"הברקה של רגע."
~

"נטלי, אספנו!" קראה גל.
"יש!" קראה נטלי.
הן הביאו את הכסף לאדם המתאים והוא הביא להן את הרמז הבא.
"יש!" קראה נטלי.
גל פתחה את הרמז.
"סעו לאצטדיון אולימפיסקי (Olimpiyskiy National Sports Complex), שם יחכה לכם הרמז הבא," הקריאה גל.
כעת על הצוותים לנסוע לאצטדיון אולימפיסקי, אשר אירח משחקים ביורו 2012 שהתקיים במשותף באוקראינה ובפולין, שם מחכה להם הרמז הבא.
"נסע מהר, נטלי," אמרה גל.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"היינו במקום הראשון כרגע, ולא רצינו לפספס אותו, כי כבר ראינו צוותים אחרים מגיעים למשימה של אומני הרחוב."
"אז הייתה לנו תחושה ממש טובה לגבי זה."
~

"ספיר, ספיר, הנה הרמז," אמרה נעמה.
"כעת עליכם להפוך לאומני רחוב אוקראיניים," אמרה ספיר.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"אני כזה – מה להיות אומני רחוב? מה זה השטויות האלו?"
"ואני דווקא ראיתי את הצד המגניב בסיפור."
~
"יאללה, בואי, ספיר, בואי ננגן משהו."
~

(רובע פודול.)
"הנה הרמז, אלון! אלון!" קראה יובל.
היא לקחה מעטפה ופתחה אותה.
"עליכם לשלוח בעזרת מכשירי האייפד שלכם את התמונות למספר שניתן לכם ברמז," הקריאה יובל.
"אז בואי נשלח," אמר אלון.
הם שלחו את התמונות.
"טעות," הייתה התשובה.
~יובל ואלון. בני דודים.~
"הבנו שהריצות שלנו בעצם גרמו לנו לפספס מנזר או שניים, אז היינו צריכים להתחיל מההתחלה."
"מההתחלה לגמרי."
~

"הנה, מייק, צילמתי," אמר שון.
"לא אכפת לי," אמר מייק.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"זה תסכל אותי אפילו יותר שככה הוא הגיב."
~
שון שלח את התמונות אל המספר.
"לכו ל"מונמרט של קייב" – אנדרייבסקה אוזוויז (Andriyivsky Uzviz), שם יחכה לכם הרמז הבא," הוא קיבל.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אפילו לא היה אכפת לו."
~
"מייק, קיבלתי את הרמז הבא," אמר שון.
"עזוב אותי עכשיו," אמר מייק.
"מייק, יש לנו רמז סופסוף, אנחנו יכולים לעבור את זה בקלות, ואתה מתעקש להישאר כאן בכל זאת!"
"לא אכפת לי."
"אתה לא קולט שאנחנו יכולים להמשיך הלאה?!"
"מה אתה צועק עלי?!"
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"פשוט נמאס לי באותו הרגע."
~

(המונמרט של קייב.)
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"ואנחנו מתחילות לעשות לעצמנו בושות."
"תחשבי איזה שם אנחנו מוציאות לישראל."
"לגמרי!"
~
"יאללה, ספיר, לנגן!" קראה נעמה.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"ניסינו להיות רציניות, אבל זה היה כל כך מצחיק שלא יכולנו לעמוד בזה."
"זה לגמרי היה מצחיק."
~

~דור ואורין. בני זוג.~
"ואנחנו משתגעים כזה, עם כלי נגינה, מזייפים, משהו הזוי."
"זה היה כל כך מצחיק אבל."
"כן."
"אני אהבתי את המשימה הזאת."
~
"וואו, דור, באמת שמים לנו כסף!" קראה אורין בשמחה.
~דור ואורין. בני זוג.~
"מידי פעם ניגנו סתם ככה, את ההופאק המעצבן הזה, ובאמת שילמו לנו."
"וואו."
"זה היה פיצוי כל כך טוב אחרי אסטוניה."
~

"אבא, אבא, זה פה," קראה מעיין.
שניהם רצו לעבר תיבת הרמז.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"ברובע פודול ההוא ראינו את אלון ויובל רצים אחורה, הבנו שלצלם לא כזה פשוט, אז הלכנו יותר לאט."
"העדפנו לאט ובטח מאשר מהר ואחר כך לחזור על הכל מההתחלה."
~
"אבא, אני שולחת," אמרה מעיין.
היא שלחה את כל התמונות.
"לכו ל"מונמרט של קייב" – אנדרייבסקה אוזוויז (Andriyivsky Uzviz), שם יחכה לכם הרמז הבא," היא קיבלה.
"יש!" קראה מעיין.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"עברנו את זה על הפעם הראשונה."
"כן."
"זה היה כל כך כייף."
~

(וולדימירסקה גורקה.)
~דניאל ומאיה. נשואים טריים.~
"כשהיינו שם, היינו יחד עם כפיר וגיא שהגיעו מאוד מאוחר, אז כבר קיווינו שנעקוף אותם מספיק בשביל שהם יהיו אחרונים ולא אנחנו."
"לא היה לנו נעים להישאר כל כך למטה בטבלה, ועדיין…"
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"ראינו את הטבעונים-התימהוניים איתנו, והם עוד נשארו שם די הרבה, אז קיוויתי שנצליח לעשות את זה טוב."
"גם כן טוב. אי אפשר להצליח עם ריקודים."
"די כבר עם הגישה הזאת, כפיר."
"אני רק אומר…"
"סתום."
"סתמתי…"
~

(המונמרט של קייב.)
"היי, דור, נראה לי שאספנו מספיק," אמרה אורין.
~אורין ודור. בני זוג.~
"הייתי כל כך מאושרת ברגע שראינו את הסכום שקיבלנו."
"זה היה רגע כל כך מאושר בשבילי."
~
"פתח את הרמז," אמרה אורין.
"סעו לאצטדיון אולימפיסקי," הקריא דור.
"יאללה, בוא נתפוס מונית," אמרה אורין.
~

(אצטדיון אולימפיסקי.)
"כאן, תודה רבה," אמרה נטלי באוקראינית לנהג.
"בואי, גל," אמרה נטלי.
שתיהן שילמו לנהג ורצו לעבר תיבת הרמז.
"צומת," הקריאה נטלי.
צומת הינה אפשרות בחירה בין שתי משימות אפשריות. לכל משימה יתרונות וחסרונות. הבחירה הפעם בצומת היא: לבעוט או לסעוד. בלבעוט יהיה על שני חברי הצוות להיכנס אל תוך האצטדיון ולהכיר שני שחקני כדורגל חובבים אוקראיניים. אוקראינה, אשר הייתה חלק מברית המועצות לשעבר, ידועה כמדינת כדורגל מתפתחת, בה הספורט חשוב במיוחד, כך שגם חובבים יכולים להוות אתגר. רק כאשר יצליחו להבקיע גול פעם אחת, ולחסום כדור פעם אחת, יקבלו את הרמז הבא. בלסעוד יהיה על שני חברי הצוות לאכול ארוחה אוקראינית שלמה ובעלת טעמים עזים במיוחד לחיך הישראלי: בורשט עם לחם אוקראיני כמנת פתיחה, אַסְפִּיק כבש כמנה עיקרית ולקינוח – סירניקי (Syrniki). בזמן הארוחה, יקבלו משקה אוקראיני: קפיר, שהוא סוג של חלב מוחמץ. רק כאשר יסיימו את הכל, יקבלו את הרמז הבא.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אני גדלתי בבית עם אוכל אוקראיני אורגינל, אז היה לי ברור שניקח את זה."
~
"יואו, כמה זמן לא אכלתי אספיק," אמרה נטלי.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"עכשיו אספיק זה כמו ג'לי, רק לא מתוק, עם חתיכות של בשר בפנים."
"זה נשמע מגעיל, אבל זה טעים."
"זה ממש טעים."
~
"יאללה, גל, בתיאבון," אמרה נטלי.
~

~קורן ורוי. ידידים.~
"היינו צריכים לצלם תמונות של בניינים בקייב. בעיה? אני גם ככה כל הזמן מצלמת לאינסטרגם."
"כן, לצלם זאת לא בדיוק בעיה."
~
"אויש, קורן, תראי איזה יפה פה," אמר רוי.
~קורן ורוי. ידידים.~
"היה גם כייף לצלם את זה, כי זאת מדינה יפה."
"באמת יפה."
"וזה משהו ממש יפה במירוץ – הוא לוקח אותך למקומות יפים כל כך שלא ידעת שבכלל נמצאים שם."
"מי בכלל שמע על אסטוניה, נגיד."
"כן."
~
"קורן, יש שם," אמר רוי.
קורן צילמה את המנזר.
~

"לאן צריך ללכת?" שאל מייק.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"בסופו של דבר מייק נרגע, הוא הסכים ללכת."
~
"למונמרט של קייב," אמר שון.
"אז בוא," אמר מייק.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"העדפתי לשתוק ולא להתחיל להציק לו עם שאלות כמו "למה לא עשית את זה?" וכדומה."
"ותודה שכך."
"שמע, אני לא תמיד מפלצת."
"רק לפעמים."
"רק לפעמים. נכון. בניגוד אליך."
"תודה."
"אין בעד מה."
~

"כעת עליכם להפוך לאומני רחוב אוקראיניים," הקריא אנריק.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"עכשיו אלו משימות מהסוג שאני אוהבת."
"מעייני נולדה לבמות והופעות."
~
"אבא, אתה יכול לנסות לנגן על אקורדיון," אמרה מעיין.
~

"ספיר, ספיר, אספנו מספיק," אמרה נעמה.
"בטוחה?"
"כן."
"אז בואי," אמרה ספיר.
שתיהן הביאו את הכסף לאדם המתאים והוא הביא להן את הרמז.
"יאללה, אצטדיון אולימפיסקי," אמרה נעמה.
~

(וולדימירסקה גורקה.)
"Very good," אמרה המאמנת.
"יש," קראה מאיה ולקחה את הרמז.
~דניאל ומאיה. נשואים טריים.~
"הצלחנו לסיים את זה לפני ההייטקיסטים, אז כבר הייתי קצת יותר שמחה."
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון:
"איכס!" צרחה ספיר.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"זה היה פשוט דוחה…"
"ולא כשר."
~
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.