המירוץ למיליון – פרק 20 – ברוכים הבאים לאוקראינה!

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: אחד עשרה צוותים ישראליים יצאו למירוץ הטלוויזיוני הגדול בעולם, אשר התחיל את דרכו בנורבגיה ועבר לאסטוניה. בדרך הודחו שני זוגות, וכעת נשארו תשעה. הערב: תשעת הזוגות הנותרים יעשו את דרכם אל קייב, עיר הבירה של אוקראינה.
כיצד יתמודדו עם ריקוד ההופאק האוקראיני?
כל זאת ועוד בפרק של המירוץ למיליון.
המירוץ למיליון באוקראינה – מיד מתחילים.

בקטע המירוץ הקודם באסטוניה, ספיר ונעמה היו הצוות הראשון שהגיע לנקודת הסיום, ולכן, הן הראשונות לצאת למשימה הראשונה.

" טוסו לקייב, בירת אוקראינה!" הקריאה נעמה.
כעת על הצוותים לטוס אל קייב, עיר הבירה של אוקראינה, משם יהיה עליהם לנסוע אל פארק וולדימירסקה גורקה, שם הם יחפשו את הרמז הבא.
"קדימה, ספיר," אמרה נעמה.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"אנחנו בעצם יוצאות לקטע המירוץ הזה ראשונות ובקרוב צוותים אחרים יתחילו להתמודד איתנו על המקום הראשון, וזה אומר שאנחנו חייבות להגן עליו."
"אני ניהנתי מהמקום הראשון מידי בשביל לוותר עליו בכזאת קלות."
~

"משם יהיה עליכם לנסוע לפארק… וולדימיר…סקה… גורקה," הקריא שון.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"היינו צריכים לטוס לפארק וולדימיר משהו באוקראינה."
"אוקראינה."
"מה לנו ולאוקראינה?"
~
"בוא, שון, אם נזמין מהר כרטיסי טיסה אולי נספיק אפילו להיות בטיסה של ספיר ונעמה.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"החלטנו שאנחנו כורתים ברית עם ספיר ונעמה, אנחנו שני הצוותים במקומות הראשונים, אז זה יהיה יתרון גדול אם נצליח לעזור זה לזה לשמור על המקום הזה."
~

"טוסו לאוקראינה," הקריאה מעיין.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אנחנו מתחילים את היום במקום השלישי, שזה מקום טוב להתחיל ממנו מירוץ."
"אנחנו יצאנו לתחרות עם הרבה מוטיבציה להצליח. ידענו שאנחנו זוג חזק."
~

"מהר, ספיר, תזמיני לנו את הטיסה הכי מוקדמת," אמרה נעמה.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"התברר לנו בעצם שהיו רק ארבעה מקומות בטיסה הראשונה, ופחדנו שייקחו לנו אותם ואז נאבד את היתרון של המקום הראשון כי הטיסה השנייה יוצאת רק אחרי שעה בערך."
"היינו חייבות לעשות את ההזמנה כמה שיותר מהר."
~

"פארק וולדימירסקה גורקה," הקריא כפיר.
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"שוב פעם מגיעים למדינה חדשה, וגם הפעם אנחנו מקווים להמשיך ולטפס למעלה."
"בנורבגיה היינו מקום שישי, עכשיו מקום רביעי. מכאן השמיים הם הגבול."
~
"יאללה, בוא, כפיר, נתפוס מונית לשדה התעופה."
~

"Two tickets to Kiev, please," אמרה ספיר.
"Okay," אמרה דיילת המכירות.
"וואלה, ספיר, תראי, יש מצב שאנחנו משיגות יתרון," אמרה נעמה.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"תחשבו רגע מה זה כשיש לך שעה יתרון על זוגות אחרות. זה משהו פסיכי."
"פסיכי לגמרי."
"זה לעשות כמה משימות, זה לפתוח פער עצום, זה כמו שהיה בנורבגיה."
"כן."
"מה, בנורבגיה סיימנו את הקטע עוד לפני שכל הצוותים הגיעו למשימה השלישית או השנייה."
~

"Can we please get sits to a plane for Kiev?" שאל מייק.
"Sure," אמרה המוכרת.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"קיווינו שהיא תשים אותנו על הטיסה המהירה ביותר."
~
"There are only two sits on a plane that takes off very soon. Do you want to buy?"
"Yes ," אמר שון.
"It will cost more than usual," היא הזהירה.
"It's okay," אמר מייק.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"היה מטוס של שעה קודם לכן אבל יקר יותר."
"כאילו שלמשהו אכפת שזה יקר יותר! זה לא הכסף שלנו, אחרי הכל!"
"אבל זה עדיין היה מהתקציב שנתנו לנו לטיסות וכל זה."
"נכון."
~

(במונית עם אנריק ומעיין.)
"אוקראינה," אמרה מעיין.
"כן," אמר אנריק.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"היינו בדרך לשדה התעופה, שפתאום אנחנו רואים במונית אחרת את גיא וכפיר."
~
"מי אלו? זה לא ההייטקסיטים?"
"זה כן…"
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"מעיין, איך לא, נכנסה ללחץ בשביל לעקוף אותם… היא רק שכחה שגם ככה אנחנו באותה הטיסה."
~
"Can you drive faster?"
"מעייני," אמר אנריק, "הם גם ככה לאותו היעד."
"אבל אם נגיע קודם לכן?"
"זה לא משנה. גם ככה נהיה באותה הטיסה."
~

~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"הבנו שבעצם עקפנו את אנריק ומעיין במונית."
"קיווינו שזה איכשהו יעזור לנו בהמשך."
~

" טוסו לקייב, בירת אוקראינה. משדה התעופה סעו לפארק וולדימירסקה גורקה," הקריאה נטלי.
"אהההה!" היא צרחה בהתרגשות.
"אוקראינה!" קראה גל.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"ווהו! אני נולדתי באוקראינה! אני מאוקראינה, ועכשיו אנחנו מגיעות אל המדינה שלי!"
~
"גל! את קולטת איזה יתרון זה!"
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אני מדברת אוקראינית ורוסית שוטפת, אני מכירה את אוקראינה, אני אוהבת את אוקראינה ועכשיו אנחנו נוסעים לשם!"
"אין, אין על אחותי. ידעתי עם מי לצאת למירוץ."
~
"אוקראינה!" קראה נטלי.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אבל לא משנה מה, ישראל יותר טובה מאוקראינה."
"נכון!"
"ישראל שולטת."
"כן!"
"אל, אל, אל, ישראל!"
"ווהו!"
~

"היי, ספיר, גם אתם בטיסה המוקדמת יותר?" שאל מייק.
"כן," אמרה ספיר.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"הבנו שזה אנחנו עם מייק ושון, כלומר שאנחנו מקבלים את היתרון."
"דווקא סבבה לגמרי."
"האחים חמודים."
"כן."
"יש לנו אחוות אחים."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"העדפתי שאלו יהיו ספיר ונעמה מאשר זוגות אחרים. הם הכי נורמאליים במירוץ."
"כן."
~

"טוסו לקייב, בירת אוקראינה," הקריאה אורין.
~אורין ודור. בני זוג.~
"את היום הזה התחלנו במקום השישי אחרי שלפני כן היינו מקום שני, מה שגרם לנו לרצות להוכיח את עצמנו מחדש."
"ידענו שאנחנו נכנסים בראבק, עושים הכל כמה שיותר מהר, לא מוותרים."
"רצינו להראות לזוגות האחרים שאנחנו לא חלשים."
"בתקווה שלא נתעכב על השטויות הרגילות."
~
"יאללה, אורין, בואי נתפוס מונית," אמר דור.
"היום זה היום שלנו."
"היום זה היום שלנו."
~

"פארק וולידמירסקה גורקה," הקריאה קורן.
~קורן ורוי. ידידים.~
"המקום השביעי הוא מקום מבאס וגרוע."
"ואפילו מאוד."
"ולא התכוונו להישאר בו הרבה זמן."
~
"קדימה, רוי, בוא נתפוס מונית."
"כן."
~קורן ורוי. ידידים.~
"התקווה שלנו הייתה שבגלל הטיסה כולנו נהיה ביחד, ואז נגיע למצב שנוכל לעקוף בו את כולם."
~

הטיסה הראשונה לקייב, אוקראינה, יצאה כאשר עליה ספיר ונעמה ומייק ושון.
שאר הצוותים מחכים בשדה התעופה לטיסה הבאה.

"ושם תחפשו את הרמז הבא," הקריאה מאיה.
~דניאל ומאיה. נשואים טריים.~
"התחלנו במקום האחד לפני האחרון, בעצם."
"זה מקום שממנו קל מאוד לעלות, אבל אפילו קל יותר לרדת."
"שמחנו מאוד לשמוע שעקפנו את הקרניבורים, יובל ואלון, והיום התכוונו להמשיך ולהיות לפניהם."
"זה מה שנתן לנו מוטיבציה."
~

"נוסעים לאוקראינה, גל! לאוקראינה!" קראה נטלי.
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"שמענו כמה שנטלי מתרגשת לקראת הנסיעה לאוקראינה, ולא ממש הבנו למה…"
~
"היי, נטלי, מה יש לך מאוקראינה?"
"אני אוקראינית!" היא קראה.
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"מיד כזה נדלק אצל כפיר רעיון."
"לא, כלומר, אם היא אוקראינית, מדברת אוקראינית, לא כדאי לכרות איתה ברית לאוקראינה?"
"הוא יש לו ראש קרימינאלי."
~

"שם תחפשו את הרמז הבא," הקריא אלון.
~אלון ויובל. בני דודים.~
"אנחנו מתחילים היום מהמקום האחרון."
"זה די מדאיג כי קל מאוד להישאר במקום האחרון, בעיקר אם ניתפס לקטנות."
"או נריב…"
"היי! את יודעת שהגיע לו."
"אבל זה בא על חשבון המשימות שלנו."
"טוב, כן…"
"בכל מקרה, קיווינו שהיום ילך לנו קצת יותר טוב."
~

"קדימה, ספיר, בואי," קראה נעמה.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"עד כמה שאנחנו אוהבות את מייק ושון, אנחנו עדיין רצינו להגיע ראשונות."
"אין, אין, מקום ראשון תפור עלינו."
~
"מייק, מהר," קרא שון.
שני הזוגות רצו ברחבי הפארק, עד שלבסוף מייק ושון היו הראשונים למצוא את הרמז מתחת לקשת הידידות.
"כעת עליכם להצטרף לקבוצת ריקודי הופאק," הקריא שון.
כעת הצוותים יכירו קצת מהתרבות האוקראינית העשירה בעזרת ריקוד ההופאק האוקראיני. כעת על הצוותים ללבוש את בגדי הריקוד המסורתיים וללמוד את הריקוד ואז להצטרף לקבוצה. רק כאשר יצליחו לרקוד את הריקוד כמו שצריך, יקבלו את הרמז הבא. בדרך יהיה עליהם לעבור בלוח החשיפה.
"היי, מייק, למי נצביע?" שאל שון.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"עלתה לנו הבעיה של לאיזה זוג אנחנו רוצים לשים פרסה."
"אני הייתי בעד נטלי וגל, כי כבר הצבענו להן פעם אחת, והן גם ככה עלולות לנקום."
"אני הייתי בעד דניאל ומאיה כי ידעתי שגם ככה כולם יצביעו להם וגם כי הם באמת מעצבנים."
~
"אז הולכים על מאיה ודניאל?" שאל מייק.
"בסדר," אמר שון לבסוף.
הם שניהם שמו את הפתק שלהם, והלכו לעבר קבוצת ההופאק.
~

"בואי, ספיר, זה כאן," אמרה נעמה.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"לקח לנו זמן למצוא את המעטפה, מה שדי הרס לנו את המקום הראשון, וזה היה מבאס."
"זה מה שמעצבן קצת במירוץ הזה – על דברים שטותיים אפשר לבזבז זמן ולאבד את המקום שלך."
"זה מטורף."
"מאוד מטורף."
~

(וולדימירסקה פארק – הופאק.)
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"מסתבר שהריקוד הזה ממש מסובך. צריכים לקפוץ הרבה, צריכים לעשות דברים די מסובכים. זה לא כזה קל כמו שזה נראה מהצד."
~

"אז ספיר, למי שמים סיבוב פרסה?" שאלה נעמה.
"בואי נשים לדניאל ומאיה," אמרה ספיר.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"היה לנו ברור שלא שמים שוב לאנריק ומעיין. אנחנו לא כאלו מרושעות."
"החלטנו ללכת על מי שגם ככה יחטפו פרסה, שאלו דניאל ומאיה."
"אחרי מה שהם עשו באסטוניה – זה פשוט מגיע להם."
"זה היה כל כך דוחה מצידם."
"לגמרי."
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון: כל הצוותים כולם מגיעים לאוקראינה, שם הם מגלים כי ריקוד ההופאק איננו קל כל כך כמו שהוא נראה. כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.