המירוץ למיליון – פרק 11

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: אחד עשר צוותים יצאו למסע חובק עולם מסביב לעולם, כאשר היעד הראשון היה נורבגיה, היה עליהם לבצע משימות רבות ולבסוף להגיע לתחנה, כאשר יוסי וסנדי, החברים מהצבא, הגיעו אחרונים לפארק ויגלנד, מה שהוביל להדחתם מהתוכנית.
והיום: הצוותים שנותרו יטוסו לעיר הבירה של אסטוניה, טאלין, שם יחכו להם מגוון משימות מיוחדות. הם יטוסו לשם כולם ביחד, וישוחררו משדה התעופה לפי סדר הגעתם לתחנה בנורבגיה.
מעיין ואנריק שהגיעו לתחנה ראשונים, הם הזוג הראשון שיוצא משדה התעופה.

"טוסו לטאלין בירת אסטוניה שם תעלו על מונית לעיר העתיקה של טאלין לסהארמה ספאד, נפחיית ברזל שם יחכה לכם הרמז הבא," הקריאה מעיין.
~מעיין ואנריק. אב וביתו.~
"מדינה חדשה, יעד חדש, היינו מוכנים להתחיל קטע מירוץ חדש."
"זה הרגיש נפלא להתחיל קטע מירוץ במקום הראשון, לדעת שאנחנו ראשונים."
"מצד שני, זה גם מלחיץ כי אתה יודע שאם אתה רואה זוגות אחרים – זה אומר שאתה מתעכב."
"אויש, שטויות, מעייני, למה שנתעכב?"
"לא יודעת…"
~

"שם יחכה לכם הרמז הבא," הקריאה אורין.
~אורין ודור. בני זוג.~
"יוצאים לקטע מירוץ חדש בתור המקום השני. זה לדעת שהמקום שלך בטוח."
"כשאתה מקום שני, אתה יודע שאתה יכול לעלות למקום הראשון די בקלות."
"זה לא יהיה קשה במיוחד."
~

" שם תעלו על מונית לעיר העתיקה של טאלין לסהארמה ספאד, נפחיית ברזל" הקריאה ספיר.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"יום חדש, יעד חדש, הזדמנות חדשה."
"הייתה לי תחושה טובה. הייתה לי הרגשה שנצליח גם הפעם במירוץ."
"בעזרת השם."
~

מעיין ואנריק שהגיעו ראשונים לתחנה במירוץ בנורבגיה, עושים את דרכם כעת אל הנפחייה, בעוד שהשאר ממתינים לתורם לצאת לדרך.

"היכנסו אל תוך נפחיית הברזל," התחילה מעיין להקריא.
כעת על הצוותים להיכנס אל תוך נפחיית הברזל ולהשחיז חרב, פעולה העשויה לארוך זמן רב, ויש לעשות אותה בדיוק על מנת שהחרב תהיה חזקה. לאחר שיסיימו, ישמרו את החרב אצלם ויקבלו מהנפח את הרמז הבא.
"שימו לב, מכאן ואילך, את כל המסלול עד תחנת היעד אתם מוכרחים לעשות ברגל."

~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"להשחיז חרב? מה?"
"אני בכלל לא הבנתי מה רצו מאיתנו במשימה הזאת."
~
אנריק ומעיין התחילו בעבודת ההשחזה.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"כנראה שהשחזה היא תהליך די ארוך, כי כשהיינו בשלבי סיום, דור ואורין הספיקו להגיע."
"פחדתי שמעיין תיכנס ללחץ, אבל היה נדמה שהיא דווקא רגועה יחסית."
~

~דור ואורין. בני זוג.~
"ראינו את אנריק ומעיין בנפחייה, ידענו שזה טוב."
"כן, אם המקום הראשון כאן, זה אומר שיש איכשהו סיכוי שנסיים לפניהם ואנחנו נהיה ראשונים."
"תמיד צריך לקוות, לא?"
~

"נפחיית ברזל שם יחכה לכם הרמז הבא," הקריא שון.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"כשאתה מקום רביעי מתוך עשר, זה מקום נפלא, אבל לאט לאט זה יצטמצם. אני לא רוצה שתמיד נהיה מקום רביעי."
"מייק מכוון גבוה."
"ובצדק!"
"כן."
"מה, אם לא נשפר את המעמד שלנו במירוץ, מה זה יעזור לנו?"
"אני קיוויתי שנצליח יותר הפעם."
"לא שמקום רביעי זה רע כל כך."
"נכון."
~

" היכנסו אל תוך נפחיית הברזל, שם יהיה עליכם להשחיז חרב," הקריאה ספיר.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"להשחיז חרב!"
"לא פחות ולא יותר!"
"להשחיז חרב!"
"מה לעזאזל?!"
~

~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"כשספיר ונעמה נכנסו התחלתי להרגיש לחץ."
"מעיין לא הבינה שעבדנו במהירות המירבית."
~

"זה נראה טוב," אמרה מעיין.
"כן," אישר אנריק.
"Is this good?" היא שאלה את הנפח.
הוא הנהן והגיש לה את הרמז הבא.
"יש!" קראה מעיין.
"לכו אל תיאטרון הבובות נוקו," אנריק התחיל להקריא.
כעת על חברי הצוות ללכת ברגל לתיאטרון הבובות נוקו, שם יהיה על חברי הצוות לצפות במופע תיאטרון בובות. לאחר הצפייה, יהיה עליהם ללכת אל חנות הממתקים של תיאטרון הבובות, שם יהיה על חברי הצוות לזהות את הבובות אשר השתתפו בתיאטרון הבובות, ושני חברי הצוות יצטרכו לאכול את הדמויות מהתיאטרון על פי הסדר שבו הן הופיעו. רק אם יאכלו את הבובות לפי הסדר הנכון, יקבלו את הרמז הבא. אם לא, יצטרכו להתחיל את המשימה מההתחלה. בדרך יהיה עליהם לעבור דרך לוח ההצבעה, ולהחליט את מי יעכבו לסיבוב פרסה.

"אך תחילה עליכם לעבור בלוח ההצבעה שבחוץ," הקריא אנריק.
הם הלכו שניהם אל עבר לוח ההצבעה.
"למי נשים?" שאל אנריק.
"אני חושבת שלמאיה ודניאל… הטבעונים התמהונים."
"למה?"
"הם די מעצבנים אותי."

~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"בזמן המנוחה שבין קטעי המירוץ יוצא לכל הצוותים לדבר ביחד, לשבת, לצחוק וזה… ורק דניאל ומאיה מבדילים את עצמם מהאחרים, וזה מאוד לא נעים."
"הם גם מדברים הרבה על הטבעונות, והם קוראים לנו רוצחים…"
"וזה למה שמנו להם את סיבוב הפרסה."
~

"שם תעלו על מונית לעיר העתיקה של טאלין לסהארמה ספאד," הקריא רוי.
~קורן ורוי. ידידים.~
"הפעם אין את הבדלי הטיסות, אז הסיכוי שלנו להמשיך ולעקוף צוותים גבוה יותר."
~

(סהארמה ספאד.)
"אחחח, אני לא יכולה עם הרעש המעצבן הזה!" התלוננה נעמה.
"נעמה, מה יעזור לך לקטר?"
"זה משחרר."
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"הרעש של החרב שמשחיזים אותה הוא פשוט זוועה. זה כל כך צורם באוזן וכואב."
"כן, אבל נעמה התחילה לבכות שם בנפחייה, הוציאה אותנו מה זה בכייניות."
"כי זה נורא."
"יופי, נעמה."
~

"זה נראה די חד," אמרה אורין.
"תשאלי אותו."
"Is it good?" שאלה אורין.
"Not yet," הוא ענה.
~דור ואורין. בני זוג.~
"אני כל הזמן פחדתי שאיכשהו נחתוך לעצמנו את האצבעות."
"איך בדיוק?"
"לא יודעת… תאונת שרשרת כזאת?"
"אל תגזימי."
~

~מייק ושון. אחים חורגים.~
"הגענו למקום שבו משחיזים את החרבות, ראינו שם את כל הזוגות לפנינו חוץ מאנריק ומעיין, והבנתי שאנחנו צריכים להתחיל לעבוד בטיל."
"גם אני וגם שון היינו חדורי מוטיבציה מאוד באותו יום."
~

(תיאטרון הבובות נוקו.)
"מפה, אבא," אמרה מעיין.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"הזיכרון שלי לא כל כך חזק."
"גם שלי לא ממש."
"מראש החלטנו שנצפה במופע לפחות פעמיים ואחד ישתדל לזכור את הסדר של הראשונים, והשני ישתדל לזכור את הסדר של החצי השני."
~

(סהארמה ספאד)
"היי, אני חושבת שסיימנו," אמרה ספיר.
"Can you come to check?" שאלה נעמה את הנפח.
הוא הסתכל ואז הביא להן את המעטפה.
"יש!" קראה ספיר.
"מה? איך?" שאלה אורין.
"אתם לא משחיזים גם את הצד השני," היא אמרה.
~דור ואורין. בני זוג.~
"באותו רגע הרגשתי מה זה טיפשה…"
"מסתבר ששכחנו להשחיז גם את הצד השני, וכל הזמן הזה השחזנו רק צד אחד."
"איזו טעות מטומטמת…"
~
"תיאטרון הבובות נוקו," הקריאה ספיר.
"קדימה, ספיר, אנחנו מקום שני, בואי נרוץ," אמרה נעמה.
"רגע, רגע, צריך לבחור למי לשים פרסה."
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"ידענו שאם נעכב את אנריק ומעיין, אנחנו נהיה ככל הנראה מקום ראשון, אז זה למה שמנו להם."
"אני די התנגדתי, כי אנריק ומעיין היו נחמדים כאלו."
"ספיר, נו, זה משחק! במשחק אין נחמדים או לא! אפשר לנצח אז מנצחים."
"אבל לא חייבים להגיע ראשונות בכל קטע מירוץ. קטע המירוץ היחיד שחשוב להגיע בו ראשונות זה קטע המירוץ האחרון."
"אבל להיות מקום ראשון אף פעם לא מזיק."
~

"שם יחכה לכם הרמז הבא," הקריא כפיר.
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"לקטע המירוץ הזה יצאנו בכוונה לכפר על הטעויות של קטע המירוץ הקודם."
"בקטע המירוץ הקודם פשוט נתקענו במחסום…"
"הפעם החלטנו שלא מתברברים. אין זמן לזה. בעיקר לא אם אנחנו רוצים לשרוד במירוץ לעוד זמן."
~
"איזה יום יפה יש בחוץ," מלמל כפיר.
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"עכשיו, בנורבגיה היה קפוא. באסטוניה איכשהו אפילו יותר."
"אני חושב שהיינו צפון יותר מנורבגיה."
"אולי."
"וואו, היה שם כל כך קר…"
~

(סהארמה ספאד)
"Is this okay?" שאלה אורין.
"yes," הוא אמר והושיט לה את הרמז הבא.
"בדרך עליכם לעבור בלוח ההצבעה," הקריאה אורין.
~דור ואורין. בני זוג.~
"היינו צריכים לחשוב למי לשים את סיבוב הפרסה."
"עכשיו, אני הייתי בעד לשים לפרחות, אבל אז נזכרתי במאיה ודניאל."
"אלוהים אדירים, כמה שהם מעצבנים…"
"עם כל הדיבורים המפגרים שלהם…"
~
"אז שמים דניאל ומאיה?"
"כן."
~

(תיאטרון הבובות נוקו.)
"טוב, זאת דמות שיהיה קל לזכור," מלמלה מעיין.
"תזכרי שיש לה חולצה כחולה כזאת עם צווארון מצחיק."
"צווארון כחול מצחיק זה מספר שבע."
"כן."
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"פיתחנו שיטה שאנחנו זוכרים את הבגדים והמספר ביחד לפי סימן מיוחד."
"היו שם דמויות עם בגדים כל כך מגוחכים, שלא הייתה אמורה להיות בעיה לזכור."
~
~ספיר ומעיין. אחיות תאומות.~
"הגענו לתיאטרון, נכנסו אליו ו… וואו…"
"לא ידעתי שהתיאטרון האסטוני כל כך יפה…"
"לא ידעתי שיש דבר כזה אסטוניה בכלל."
"גם אני לא, חחח."
"לגמרי."
~

"שם יחכה לכם הרמז הבא," הקריאה נטלי.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אין, אין, זה יהיה היום שלנו."
"לגמרי."
"רצינו לעלות למעלה מהמקום השביעי המבאס הזה."
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון: הצוותים מגלים שלא כל הנוצץ זהב, ולא כל שוקולד… הוא קל לעיכול.
~אנריק ומעיין. אב וביתו~
"אני חולה על שוקולד. חולה… אבל זה היה פשוט יותר מידי."
"פחדתי שנחטוף סכרת."
~
וגם, הצוותים יטפסו למקום שפעם היה הגבוה ביותר בעולם, ויחפשו שם את הרמז הבא.
כל זאת ועוד, בפרק הבא.