המירוץ למיליון – פרק 10 – נפרדים מנורבגיה

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: אחד עשר צוותים ישראליים התחילו את המירוץ חובק העולם בבירתה של נורבגיה – אוסלו, שם היה עליהם לבצע מגוון רחב של משימות. חמישה צוותים כבר סיימו את קטע המירוץ. הערב, נראה באיזה מקום יגיעו שאר ששת הצוותים, והאם עבור אחד מהם – יהיה זה הסוף של המירוץ.

(במונית עם גיא וכפיר.)
"Are you sure this is the right way?" שאל גיא.
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"משימת המחסום עיכבה אותנו בהרבה."
"מהמקום הראשון נפלנו בוווש אל המקום השישי."
"או אולי נמוך יותר."
"אל תזכיר לי."
~
"Yes," ענה נהג המונית.
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"קיווינו שנהג המונית יעשה את המסלול מהר."
~

(מבחן הניסיון הראשון של נטלי.)
"Wow! That was amazing!"
"Thank you!" קראה נטלי.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"לנטלי יש כישרון."
"אני בעיקר שמחתי שעברנו את זה מהר מספיק."
"צומת," הקריאה נטלי, "מבשלת בירה או ארוחת חג מולד?"
"איך אפשר לבשל בירה?"
"לא יודעת."
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"איך בכלל אפשר לבשל בירה?"
"בירה מכינים! לא מבשלים!"
"מה, מי השתגע, כאילו מה?"
~
"עושים ארוחת חג מולד?"
"כן."
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"בחרנו ארוחת חג מולד כי כאילו אי אפשר לבשל בירה."
"זאת בטח הטעייה. מי שמגיע לשם רואה שאין שם כלום."
"לא, כאילו מה, מבשלים בירה בסיר?"
~

(המסעדה באוסלו.)
"יובל, יובל, אני לא מצליח לעקוב אחרי ההסברים שלו."
~אלון ויובל. בני דודים.~
"השף הסביר באנגלית קלוקלת, היה קשה להבין, בכלל לא הבנתי מה הוא רצה ממני. אנדרלמוסיה אחת גדולה."
~
"תתרכז, אני מצליחה," אמרה יובל.
~

(במונית עם גיא וכפיר.)
"Here!" קרא כפיר לאחר שאיתר את הדגלים.
הם שילמו לנהג המונית, לקחו את התיקים שלהם ורצו לעבר המנחה.
"גיא וכפיר," אמר המנחה, "אתם הצוות שהגיע במקום השישי."
"זה טוב!" קרא כפיר, ונתן כיף לגיא.
"מה קרה במשימת המחסום?"
"חמש פעמים! חמש פעמים רקדתי את הבלט המטופש הזה."
"ולמה לדעתך לא הצלחת?"
"כי לא נועדתי לרקוד בלט."
~גיא וכפיר. חברים מהעבודה.~
"חבל שלא נועדת לרקוד בלט. השמלה ממש הולמת אותך."
"סתום."
~

(אגם מרידאלסוונט)
"יפה מאוד, מתוק!"
~דניאל ומאיה. נשואים טריים.~
"דניאל שט יפה מאוד."
"כן, אז מספיק עם כל השטויות שלכם, הקרניבורים, שאומרים שטבעונים הם מחוסרי כוח בידיים."
"נכון מאוד."
~

(מוזיאון קון-טיקי.)
~ענת ונוגה. חברות ילדות.~
"באיזשהו שלב הבנו שלבד לא נצליח."
"החלטנו לשתף פעולה עם יוסי וסנדי."
~
~סנדי ויוסי. חברים מהצבא.~
"ארבעתנו לא כל כך מוצלחים בעבודות ידיים, אז החלטנו לעבוד ביחד."
~
"הנה, עכשיו זה נראה טוב," הכריז יוסי.
"בואו ונגיש יחד," אמרה נוגה.
שניהם הביאו את זה לאוצר המוזיאון.
"yes," הוא אמר לשניהם.
הוא הגיש לשני הזוגות את הרמז הבא שלהם.

(אגם מרידאלסוונט.)
"את תזיזי רגליים," אמר דניאל.

(המסעדה באוסלו.)
"אחר הצהריים טובים! מי רעב?" שאלה נטלי, בזמן שגל צחקה.
~יובל ואלון. בני דודים.~
"שמענו עוד מהכניסה שהפרחות הגיעו למסעדה."
"אי אפשר היה להתעלם מהרעש שהן עשו."
"בכלל לא."
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אין, אין, המשימה הזאת בכיס הקטן שלנו!"
~
"אני לא מסוגל להתרכז עם הרעש שהן עושות," מלמל אלון.
~אלון ויובל. בני דודים.~
"עכשיו לי יש הפרעות קשב וריכוז. אני לא מסוגל להתרכז עם כל הרעש שהן עושות."

(אגם מרידאלסוונט.)
"נוגה! תתרכזי!"
"אני מנסה!"
~נוגה וענת. חברות ילדות.~
"כל שנייה התהפכנו… כל שנייה…"
"זאת לא אשמתי שחטפתי מחלת ים."
~
"אולי תתני לי לחתור?"
"קחי."
~נוגה וענת. חברות ילדות.~
"מי שחושב שזה קל מוזמן לטוס לנורבגיה, לבנות רפסודה ולשוט עליה בעצמו. אני רוצה לראות אותו חכם גדול."
~
"יוסי, אתה מסתדר?"
"כן."
~יוסי וסנדי. חברים מהצבא.~
"ליוסי הרבה שנים היה קיאק שעליו הוא שט, אז ידעתי שהוא יכול לחתור טוב מאוד."
~
"מי יזיז את הרגליים?" שאל יוסי אחרי שהוא קיבל את הרמז.
"אתה תזיז את הרגליים," אמר סנדי.
~

(בית האופרה של אוסלו.)
(מבחן הניסיון הראשון של מאיה.)
"Very good," אמרה רקדנית העבר.
"צומת," הקריאה מאיה, "ארוחת חג מולד או שתיית חג מולד."
"מה זאת אומרת ארוחת חג מולד או שתיית חג מולד?" שאל דניאל.
~דניאל ומאיה. נשואים טריים.~
"לא יכולנו להאמין."
"הם נותנים לנו לבחור בין רצח על צלחת לבין המשקה המשקר."
"הם באמת מצפים שנבשל משהו נורא כמו בשר?"
"או שנשתה משקה מקולל מהשטן כמו בירה?"
"הם התחלקו על השכל כנראה."
~
"אז בוחרים במשימת השתייה?"
"כן," ענה דניאל בקול לא נלהב בעליל.
~מאיה ודניאל. נשואים טריים.~
"בלית ברירה בחרנו במשימת הבירה, מכיוון שלא התכוונו לעודד רצח בסיר."
"ואחר כך לחשוב שאנשים אוכלים את זה… רצח על קצה המזלג ממש."
"בשר זה רצח."
~

(אגם מרידאלסוונט.)
"יופי ענת! יופי ענת!"
חברות הילדות הגיעו לקצה השני.
"מי תזיז את הרגליים?" שאלה ענת, "אני?"
"כן."
~

(בית האופרה של אוסלו.)
~יוסי וסנדי. חברים מהצבא.~
"הייתי צריך ללבוש בגד בלט. אני אלבש חולצת בלט? נראה להם!"
~
"אני לא רוצה ללבוש את זה."
"יוסי, זה מירוץ."
"אבל אני לא מסכים."
"יוסי, רק תזדרז, תיכף ענת ונוגה יגיעו."
~יוסי וסנדי. חברים מהצבא.~
"זה משפיל."
~

(רינגנס.)
"איכס," קרא דניאל.
הוא ואשתו שתו את הבירה בגועל והתחילו בעבודה.
~מאיה ודניאל. נשואים טריים.~
"זה באמת גועל נפש."
~

(המסעדה באוסלו.)
"Very good!" קרא השף.
"יש!" קראה נטלי באושר, וחיבקה את גל.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"נכנסו אחרי הבני דודים וסיימנו לפניהם!"
"אין, אין עלינו. תותחיות!"
~
"ראית מה זה?" לחש אלון.
~אלון ויובל. בני דודים.~
"הפרחות עקפו אותנו."
"זה היה מביך."
~
"תחנת הסיום!" צרחה גל באושר.
~

(בית האופרה של אוסלו.)
(מבחן הבמה הראשון של יוסי.)
"That's great. Very good," אמרה רקדנית העבר.
"טוב מאוד, יוסי," אמר סנדי ומחא לו כפיים.
~ענת ונוגה. חברות ילדות.~
"יוסי וסנדי סיימו, וזה היה האות שלנו להתחיל להאיץ במנועים כי לא רצינו להגיע אחרונות."
~
"ארוחת חג מולד," אמר יוסי.
"כן."

(המסעדה באוסלו.)
"Very good," אמר השף.
"יש," קרא אלון.
"תחנת הסיום, בוא, אלון," אמרה יובל.
~

(במונית עם נטלי וגל.)
"Here! Stop! Stop! Fast!" קראה נטלי.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"ידענו שיובל ואלון מאחורינו, אז רצינו לעשות את זה מהר."
~
"אני רואה את המנחה!" קראה גל.
שתיהן רצו לעבר המנחה וקפצו על השטיח.
"נטלי וגל," הוא אמר, "אתן הזוג שהגיע במקום השביעי."
"שבע!" צעקה גל באושר.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"שבע זה מספר המזל שלי."
"גם שלי."
~
"אין, אין עלינו," אמרה גל.
"יאללה, בנות, לכו לנוח."
~

(רינגנס.)
"איכס," קראה מאיה, אחרי שקיבלו עוד כוסות בירה.
"זה פשוט מזעזע," אמר דניאל.
~מאיה ודניאל. נשואים טריים.~
"אני שונאת אלכוהול. שונאת כל מה שעשוי מאלכוהול. שונאת את זה."
"זה פשוט משקה מגעיל."
~
"אני רוצה להקיא."
"זה בסדר, מותק, תקיאי. זה רק אומר שאת בריאה בשכל שלך."
~

(בית האופרה של אוסלו.)
"That was fantastic. Very good," אמרה הבוחנת.
"נפלא," אמרה נוגה.
"ארוחת חג מולד?"
"כן."
~

(רינגנס.)
"This is good," אמר אחראי המשמרת, והביא להם את הרמז הבא.
"יאללה, בוא נסתלק מפה," אמרה מאיה.
~מאיה ודניאל. נשואים טריים.~
"זה היה זוועה."
"לגמרי."
~
"תחנת הסיום, בוא."
~מאיה ודניאל. נשואים טריים.~
"אני מקווה שלא נישאר בנורבגיה ונעבור ליעד אחר. נורבגיה לא ממש באה לי בטוב."
~

"יובל ואלון. אתם הזוג שהגיע במקום השמיני," אמר המנחה.
"שמיני זה טוב," מלמל אלון.
"איך אתם מסכמים את היום?"
"קשה."
"אם כך, לכו לנוח."
"טוב."
~

(המסעדה באוסלו.)
~יוסי וסנדי. חברים מהצבא.~
"נהג המונית שלנו לא ממש ידע את הדרך, אז כשהגענו, גם נוגה וענת היו שם."
~
~ענת ונוגה. חברות ילדות.~
"זאת לא הייתה אמורה להיות משימה קשה מידי."
~

(במונית עם מאיה ודניאל.)
"Do you know the way?"
"yes."
~מאיה ודניאל. בני זוג.~
"רציתי לוודא שנהג המונית יודע את הדרך, שלא יהיו לנו הפתעות."
~

(המסעדה באוסלו.)
"יוסי, מה אתה עושה? הוא אמר רק כוס אחת של זה."
~יוסי וסנדי. חברים מהצבא.~
"אנחנו לא ממש יודעים לבשל."
"בהתחלה חשבנו שזאת תהיה משימה קלה, אבל פשוט לא הצלחנו."
~
"This is good," אמר השף לענת.
"מעולה," אמרה נוגה.
"תחנת הסיום!" קראה ענת.
~ענת ונוגה. חברות ילדות.~
"ידענו שעכשיו אנחנו ככל הנראה נסיים מקום אחד לפני אחרון כי יוסי וסנדי התעכבו כאן."
~

"מאיה ודניאל," אמר המנחה.
"כן?" שאלה מאיה בלחץ.
"אתם הזוג שהגיע במקום התשיעי."
"יש!"
~מאיה ודניאל. נשואים טריים.~
"שמחנו שאנחנו עדיין במירוץ ולא הודחנו."
~

(המסעדה באוסלו.)
"אני לא מצליח, יוסי, עוברים לבירה?"
"בשביל מה? אנחנו גם ככה אחרונים. בוא נלך וזהו."
~יוסי וסנדי. חברים מהצבא.~
"אמרתי לסנדי שאנחנו גם ככה אחרונים, אז לא צריך להתאמץ. פשוט ניסע לתחנת הסיום וזהו."
"שמענו מענת ונוגה משהו פארק ויגלנד וינגלנד, משהו כזה."
"אז אמרנו שניסע ודי."
~

"נוגה וענת," אמר המנחה, "אתן הזוג שהגיע במקום העשירי."
"יופי," אמרה ענת.
~ענת ונוגה. חברות ילדות.~
"לפחות לא הודחנו."
~

"Park Vinglend,"
"You mean Viglend?"
"yes."
~יוסי וסנדי. חברים מהצבא.~
"נהג המונית הכיר את זה, סופסוף מצאנו אחד רציני, והוא הסיע אותנו לשם די מהר."
~

"סנדי ויוסי," אמר המנחה, "לא השלמתם את משימת הצומת, ולכן עליכם לחכות חמש עשרה דקות."
סנדי ויוסי ירדו מהשטיח והמתינו ליד במשך רבע שעה.
"סנדי, יוסי, אתם רשאים לעלות," הוא אמר.
הם חיכו.
"סנדי ויוסי, אתם הזוג שהגיע במקום האחרון."
"ידענו."
"כן."
"אני מצטער לבשר לכם שבשבילכם המירוץ למיליון נגמר."
"הכל בגלל נהג המונית בהתחלה."
"כן. הוא הרס לנו את הכל."
~יוסי וסנדי. חברים מהצבא.~
"אילו נהג המונית בהתחלה היה יודע את הדרך, לא היינו מסיימים במקום האחרון."
"אבל לא נורא. לפחות הייתה לנו חוויה."
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון: עשר הצוותים שנותרו עוזבים את נורבגיה ומגיעים ליעד חדש ומיוחד – טאלין, עיר הבירה של אסטוניה. כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.