המחלקה לטיפול נמרץ פרק רביעי

רוב המאושפזים במחלקה לטיפול נמרץ שבו לעצמם , ולאחר שפרופסור רון יחליט שאפשר להעבירם למחלקות אישפוז לפי מצבו של כל אחד ואחד מהם וניר הפצוע קשה שפעמיים עבר שוק חשמלי, גם הוא אט אט חוזר לעצמו.

שי התלוותה לביקור הרופאים כשהיא רושמת כל מה שהם מחליטים לגבי חולה ,זה או אחר , וליד מיטתה של האשה הצעירה אשר בעלה לא עזב אותה לשנייה לבדה, הם קיבלו את הבשורה המשמחת: היום את חוזרת הביתה, בעלה לא ידע את לבו מרב אשר , ובספונטיות חיבק את הפרופסור רון ונתן לו נשיקה. אני רוצה לומר לכם משהו ברגע הכי שמח בחיי, אתם כל אנשי הסגל המהממים, עושים עבודת קודש כשכל אחד ואחת מקבל/ת את הטיפול המסור ביותר כאילו שרק הוא או היא נמצאים במחלקה. אין לי מלים להביע את תודתי ואם הייתי משורר או סופר ודאי הייתי מצליח לסגנן משהו ולהגיש לכם מכובדי, אך אני מבקש שלא תתפזרו אגיע בעוד דקות ספורות.

הוא לחש משהו על אזנה של רעייתו הצעירה והמאד יפה, היא חייכה אליו והסכימה כמובן , הוא ירד למטה בקונדיטורייה הקרובה ביותר ו קנה עוגה ענקית עוגת שוקולוד עם קצפת ועליה דובדבן שגם אותו דובדבן המתיק סוד ואיחל רפואה שלמה.

הגבר עלה חזרה למחלקה ואכן כולם היו עדיין במחלקה כשהם ממשיכים את הביקור והוא הניח את העוגה על השולחן של הפרופסור בחדרו הפרטי וחזר לרעייתו. היא ביקשה ממנו שיסיט את הוילון כדי שתתלבש,

וכאן חיכתה לה הפתעה ,בעלה קנה לה לכבוד ההחלמה ,והשיבה הביתה , מערכת יפהפייה של מכנסיים וחולצה ואפילו אודם דאג שיהיה היא ממש התרגשה וחיבקה אות אהובה את בחיר ליבה. היא התלבשה מאחורי הוילון וכשיצאה החוצה, התקבלה על ידי כל הסגל של המחלקה ב- וואו וואו, את ממש יפהפייה אמר לה הפרופוסר ונישק לה קלות על מצחה גבירתי היקרה והיפהפייה את תצטרכי להגיע למירפאות החוץ שלנו כדי שתהיי תקופה מסויימת במעקב, לדעתי לא יותר מפעמיים גג שלוש פעמים. היא הנהנה בראשה .וכולם "התלבשו" על העוגה הטעימה מאד מאד ואת יתרתה הציע הפרופסור שהם יקחו הביתה, כי לבטח יהיו להם אורחים, תודה אדוני אך זה המעט שיכולתי להביא ולהביע את אהבתי לכולכם.

שי התרגשה מעצם האקט של הבעל הכה מסור והרהרה בינה לבין עצמה שגם היא "מתה" לפגוש מישהו כל כך מסור אך דבר ראשון שבראשונה הוא חייב להיות לא נשוי ולא בהליכים ולא עם כל הסיפורים שלהם הוא חייב להיות פנוי ומוכן לייצור קשר עם כוונות רציניות.

חן ניגשה לשי ושאלה אותה, נכון שגם את רוצה כזה בן זוג? "נכון וחצי" ונכנסה לחדר לקחת עוד חתיכה קטנטנה מהעוגה המפתה.

היא התיישבה ליד ניר ושאלה אותו לשלומו, אני נרגש ממה שצפיתי עכשיו, זה ממש ממש מדהים.

"ניר שאלה אותו שי יש משהו חדש עם זיכרונך? "ברור" "מה ברור"? אני זוכר הכל!!

"מה אתה זוכר ניר"

"אני זוכר כיצד נפצעתי בתאונה והאשמה רק בנהג הדורס, אני זוכר שיש לי בן , אני זוכר שאשתי נפטרה אך אינני זוכר היכן אני גר, ומה שמו של בני וכן מה שמי שלי.

"ניר אתה סיפרת על כך לפרופוסר רון? הוא חייב לדעת את השיפור העצום שחל בך, ולגבי שמות הן של בנך והן שלך הם חוזרים לזיכרון כמעט בסוף והכוונה כמעט , אני מתכוונת כשכל הזכרון חזר אליך. היא ביקשה ממנו סליחה ורצה לעבר הפרופסור היא אמרה לו בקשר לניר והוא היה ממש מאושר. שניהם חזרו למיטתו ו

"הפרופסור לחץ את ידו ואמר לו: חלה תפנית מאד חיובית במצבך ואל תשמור את הדברים הללו בלבך אתה חייב ליידע אותנו על כל מה שאתה זוכר, על כאבים אם אתה חש ובכלל לנהל איתנו דו שיח רציני כדי שנדע היכן אנו עומדים עם הסיפור שלך.

המשך יבוא