המחלקה לטיפול נמרץ פרק ראשון
שי האחות הראשית הגיעה למחלקת טיפול נמרץ , שם עבדה למעלה מ -10 שנים. היא מתרגשת עדיין לראות כיצד אדם מתאושש, לאחר שהגיע לכאן כמעט X. כל התרחישים , כל ההתנהלות במחלקת טיפול נימרץ , היוותה בשבילה דרך חיים . אהבתה למקצוע הזה שצריך להיות אדם חזק במיוחד כדי לשרוד ועל אחת כמה וכמה להיות האחות הראשית בה., אהבתה הייתה אדירה למקצועה, למחלקת טיפול נמרץ.
שי הייתה אשה בת 35 יפהפייה, כמו שרק בסרטים אפשר לראות יופי כזה, יופי אצילי, יופי אלגנטי, יופי שאם לא הייתה אחות ? אין צל של ספק שהיתה דוגמנית צמרת, אך היא בחרה במקצוע הסיעודי הזה כדי לעזור כדי לנסות יחד עם כל הצוות כמובן, יחד עם הפרופסור רון מנהל המחלקה ועוד רופאים הטובים שבטובים שהיוו את סגל העובדים.
השעה הייתה קרוב ל-03.00 והמחלקה הייתה שקטה, כולם נרדמו או לפחות ניסו להרדם כשהם מחוברים להמון מכשירים וכמובן המוניטור שליד שי הראה את מצבם של כל אחד ואחת מהם. ולפתע נכנס פרמדריק של מד"א ובקול צרוד אמר " , "יופי שאת כאן שי, יש לי מקרה מאד מאד מזעזע תתכונני." אל המחלקה הכניס הפרמדיק את איש אשר חווה תאונת דרכים מחרידה ומצבו אנוש.
שי קיבלה את הגבר הפצוע אנושות ,ומיד חיברה אותו לכל העזרים, למזלה ולמזלו הוא נשם , ובמקביל הזמינה בדחיפות את ד"ר יובל הרופא התורן במחלקת לב ריאה, וכשהוא הגיע , לאחר הצצה חטופה בגבר הוא שיבח את עבודתה של שי , ולאחר שבדק את החולה נתן הוראה להזריק לו דרך הקו הפתוח, תרופות כאלה ואחרות.
"הוא פנה לשי ושאל אותה: אולי כדאי להזעיק את הרופא התורן שלכם?
" ד"ר יובל כשאתה כאן מי צריך עוד רופאים" אל תדאג אני אעקוב עחר מצבו כל שנייה ואם אראה משהו חריג, באם אראה משהו שצריך להזמין את הרופא התורן כמובן שכך אנהג."
ד"ר יובל טפח על שכמה של שי ואמר לה שהוא במחלקה ומוכן בכל רגע להגיע לכאן.
שי לא משה ממיטתו של הפצוע הקשה ולשמחתה מצבו נשאר יציב, שזה מעולה במקרים כה קשים. בצד המיטה מצאה תיק צר ששייך לאותו פצוע ולאחר שפתחה אותו , לצערה הרב לא היה בו שום ת.ז. או מסמך כלשהוא שאמור לזהות את הפצוע. הזמן חלף ושי מדי פעם ניגשה גם לחולים האחרים שלשמחתה מצבם היה טוב וחזרה מיד למיטת הפצוע.
השעה היתה 07.00 שזה אומר כי התורנים מגיעים לעבודתם. חן חברהתה הקרובה של שי נדהמה לראות אותה יושבת ליד מיטת הפצוע קשה מאד וגם היא נראתה עייפה מאד מאד.
"שי אמרה לה חן את כל כך עייפה, קחי את עצמך וההסעה תסיעה אותך הבייתה,"
" לא חן אני לא רוצה ללכת הביתה אני חייבת לעקוב מקרוב כיצה הגבר האלמוני יחזור לחיים, אני מחוברת אליו חזק חזק,"
"שי השיבה חן את הלוא מחוברת לכל פציינט , נכון אבל עם זה אני מרגישה מחוייבות להחזירו למוטב.
חן הבינה שאין עם מי לדבר והיא ניגשה והכינה כוס קפה לחברתה וכן כריך וביקשה ממנה לפחות תאכלי משהו,
המשך יבוא
תגובות (7)
פרק ראשון לסיפור שכבש אותי מיד.
זה פשוט מדהים, הסיפור מתואר בצורה ברורה כל כך שאפשר ממש לראות את כל התמונה, ובנוסף – הוא מצאותי ברמה שאין לתאר.
אני מאוד אהבתי והתרשמתי.
היי שחר המתוקה
מודה לך מאד מאד על התגובה החמה שלך, מקווה שגם המשך הרומן ימצא חן בעיניך, פרק ב' כבר נמצא בידי המערכת ונקווה שתשחרר אותו לפרסום.
מאחלת לך בהזדמנות זו שנה טובה, לך , לבני משפחתך ולכל אוהבייך♥♥♥♥
באהבה בקי ♥♥♥♥♥♥♥♥
מצטרפת לשחר , באמת שהתאהבתי בסיפור הזה כבר מהשורות הראשונות !
זה מדהים כמה את כותבת יפה … אני חוזרת ואומרת – את חייבת להוציא ספר . איזה ספר ? ספריה שלמה !!! כתיבה כל כך יפה ומדוייקת , שמצליחה לגרום לכל אחד להתחבר אליה ולהסחף לסיפור ברגע .
אין מצב שאני לא אעקוב אחריו הפעם .. אבל אני ממש מבקשת שתעלי טיפה יותר לאט את הפרקים :)
שבת שלום !
למען האמת – שמי הוא סהר, ואני ב-ן שלוש עשרה.
אני לא מאשים אף אחד על הבלבול.
מקסים אני ממש מצפה להמשך :) בקי המתוקה את כותבת סיפורים מדהימים :)
לסהר החביב
מתנצלת על עיוות שמך, תודה על התגובה שלך ♥♥♥
שבת שלום בקי
היי מירי היקרה
אני מנסה לאתר אותך אך אינני מצליחה, את לא מופיעה בין כל המחברים ? התגעגעתי אלייך, מקווה שהכל בסדר ואנא תני לי סימן כיצד אוכל לאתרך בשם רותם. תודה מכל הלב על התגובות הכל כך חמות שאני מקבלת ממך.
תודה ושבת ברוכה לך ולכל משפחתך
ממני בקי ♥♥♥