המחלקה לטיפול נמרץ פרק עשירי

פרופ' רון שי וניר יצאו ממתחם בית החולים לעבר החנייה שם המתינה להם מכוניתו של הפרופ' כששי יושבת לצדו הפרופ' וניר יושב במושב האחורי וכל הפמלייה עשתה דרכה לעבר הקוטז' של הפרופ' ורעיתו דליה שמשווע לאורחים.

בדרך התלוצץ הפרופ' כשהוא אומר לניר , אתה תראה כי כשתכיר את רעייתי הזכרון ישוב אליך כהרף עין האנרגיות שלה מועברות בעצמה אדירה אוקי ניר? תודה פרופ' אך אני רוצה לומר לך שאני זוכר מה שמי!!! סליחה אני שומע טוב? "כן" ו"מה שמך באמת ? "רון נאור"

" וואו פנטסתי, וואו מהמם ,"" ראשית עצם זה שאתה זוכר, ושנית מכל השמות בעולם לא מצאת שם אחר אלא להקרא רון, שי צחקה מעמק הנשמה וכמובן גם ניר והפרופ'.

לאחר נסיעה של כ-20 דקות לערך הגיעו לקוטז' של הפרופ' רון שכבר מבחוץ נראה מטופח כשפרחי נוי מקבלים בקריצה את המבקרים וחנייה לשתי מכוניות כשאחת כבר חונה וגם השנייה עושה דרכה אליה. הפרופ' רון החנה את מכוניתו והזמין את אורחיו שכה אוהב לאהוב להכנס לביתו. ניחוח של אוכל טעים קידם את האורחים , ודליה האשה שכל הזמן אשתו , פשוט רצה לקראתם וחיבקה את שי וכמוכן גם את ניר והחום המלבב שלה הרגיע את ניר ופשוט שמח שהסכים להתארח.

"שי חביבתי מפעם לפעם שאנו מתראות יופייך רק מהמיר כלפי מעלה מה קורה " יש לך אולי איזה פטנט שגם אני אראה כמוך חחחחחח" "דליה את נראית ,10 את אשה מקסימה כשיחד עם הפרופ' רון אתם זוג מהמם , ומה אאחל לכם:" עוד שנים רבות וטובות תהיו אחד בשביל השנייה. ואתה גבר חתיך שכמוך עדיין לא חטפו אותך ?" גב' רון", "סליחה מה זה גב' רון שמי דליה

סליחה אוקיי" דליה ראשית ,המון תודות שהסכמת לארח אותי למשך כמה שנים חחחח , ושנית לא עדיין לא היו "קופצות עלי" " אל תדאג הן עוד תתחננה לקירבתך"

ועכשיו בואו נסב לשולחן ומקווה שתבשילי ינעמו לחיככם. ומה שנכון נכון הארוחה הייתה טעימה ברמות על ממש גורמה וכל האווירה שווהמסובים חשו , כולם במצב רוח אדיר , ופשוט לא רצו לקום מהשולחן הגדול והנוח שישבו .

"דליה אמר הפרופ' לרעייתו לעולם לא תנחשי איך קוראים לניר ? אשמח לשמוע זאת , וזו בשורה ענקית בשבילי כי זכרונו של נירחוזר אליו, O.K. איך קוראים לך ניר? "רון נאור" וואו ממש הפתעה וואו איזה שם נפלא יש לך, היא קמה מכסאה ניגשה אליו ונישקה לו על לחייו יופי יופי , זכרונך ישוב אליך במלואו, רק הוא דורש רוגע ולסלול לו את הדרך להגעתו אליך. "תודה דליה אני מקווה שהוא אכן יגיע אלי ו ואמצא את בני היקר שלי ואדע היכן מקום מגורי".

שי התערבה בשיחה ואמרה: " דליה יש לי כאן כמה כתובות שאיתרתי במודיעין 144 וכן כמה מהאינטרנט לפי השפ נאור רון ואפרת (רעייתו זיכרה לברכה) ואנו פשוט צריכים לנסות בכל אחת ואחת מהכתובות הללו לפי מספרי הטלפון לוודא שאולי אחת מהן היא כתובת מגוריו של רון. "אז למה אנחנו מחכים " אני אכין לכולנו קפה וקצת נשנושים וכולנו נשב בסלון ונתחיל לטלפן ואין לי צל של ספק שרון היום ידע את כתובת מגוריו ♥♥♥♥ בטוח!"

כולם הלכו לסלון המרוהט בטוב טעם והמבט הראשון אומר "לא צעקני, לא ראוותני, פשוט סלון שנוח לשבת בו ואינו מוציא את העיניים של איש" שי ורון ישבו בספה הסופר נוחה, הפרופ' ישב בכורסא שכנראה היא מקום מושבו הקבוע ודליה הזדרזה להגיש קפה ועוגות ועוגיות ומאפינס ומה לא"

ועכשיו תוך כדי הנשנושים שלנו מתחילים לטלפן. דלייה עשתה את הסיפתח ובקול שקט ושלו התחילה את השיחה כך"ערב טוב סליחה על ההטרדה שמי דליה רון ואני מבקשת לוודא אם זו דירתו של רון נאור?" אוקיי תודה וסליחה.

עכשיו תורך כב' הפרופ' , בשמחה: "הוא כמובן חיקה את דליה איך לא" וגם טלפון זה לא צלח. ועכשיו שי קדימה: היא שאלה בנימוס רב באם וכו' וכו' וגם כתובת זו לא תאמה את המבוקש.

פרופ' רון אמר : עכשיו תורך יקירי" אני לא מסוגל פרופ' רון, ודאי שאתה מסוגל ועוד איך אתה מסוגל דבר כפי שאתה תמיד מדבר בנועם ובאדיבות ונמשיך בסבב ואולי נשאל את מודיעין 144 יתכן ויש עוד כתובות,

המשך יבוא