המורה למתמטיקה- פרק 1

בשעה 7:00 בבוקר השעון המעורר שליד מיטתי צלצל, וקמתי בחיפזון מהמיטה, משפשף את עיניי. "אמא, את בבית?" צעקתי במסדרון בדרכי למקלחת. "כן חמוד, אני יוצאת עוד 5 דקות." היא צעקה לי מהמטבח. "דן, תהיה ילד טוב היום! אני לא רוצה לקבל טלפונים מהמורים כבר ביום הראשון של הלימודים." היא הוסיפה. "בסדר אמא, אני אתנהג יפה." אמרתי בעייפות ונכנסתי למקלחת. הורדתי את בגדיי וזרקתי אותם על הרצפה, בעודי נכנס מתחת לזרם המים החמים. הייתי עייף מאוד, אני וליה דיברנו כל הלילה כמעט בטלפון. האמת, שאני לא ממש זוכר על מה, ככה זה עם ליה, היא מספרת לך כל כך הרבה דברים שקשה לזכור אפילו משהו אחד. אבל אני אוהב אותה מאוד, היא החברה הכי טובה שלי. אנחנו מבלים כל כך הרבה ביחד שאנשים בטוחים שאנחנו קצת יותר מחברים, אבל האמת היא, אני לא מתעניין בליה כיותר מחברה. ואני אף פעם לא אתעניין בה, או בכל בת אחרת. האמת היא שאני הומו, בארון. אף אחד לא יודע עליי, אפילו אני לא ידעתי עליי עד לפני חודש. בחופש הגדול.. אפשר לומר שהתנסיתי בכמה דברים, אבל זה כבר סיפור ארוך מדי. יצאתי מהמקלחת, והתחלתי להתנגב. ניגבתי את שיערי, הוא היה קצר ומתולתל מעט, בצבע חום בהיר. כשסיימתי להתארגן ולהתלבש ירדתי למטה למטבח ופתחתי את המקרר. אבל אז ראיתי שאמא שלי כבר הכינה לי את הארוחת בוקר ושהיא הייתה על השולחן. אמא שלי ממש במצב רוח טוב בזמן האחרון, מאז שהיא התחילה לצאת עם הבחור ההוא, זה כאילו שהיא הפכה לבנאדם אחר. כשסיימתי לאכול התקשרתי לליה, "לבוא לאסוף אותך, הוד מעלתך?" שאלתי אותה. "כן אני כבר מוכנה, אני כל כך מתרגשת! עוד שנתיים ואנחנו מסיימים בית ספר! אתה קולט??" היא אמרה באושר. "אני הייתי מעדיף עוד חודש חופש.." מלמלתי. "טוב אני נכנס למכונית, אני אדבר איתך עוד מעט." אמרתי. כמעט התחלתי לנסוע אבל אז הבחנתי במשאית גדולה עומדת ליד הבית שלידנו, משפצים אותו כבר 3 שנים! אני זוכר את אמא שלי מתעצבנת על כל הרעש שהם היו עושים. ליד המשאית עמד בחור צעיר, הוא היה נראה בן 20 או קצת יותר. לא ראיתי אותו טוב, הוא עמד עם הגב אלי. הבית הענק הזה, כל החדרים האלה- בשביל בחור אחד?! איזה בזבוז, חשבתי לעצמי והתחלתי לנסוע.
"היי!" ליה אמרה בעודה נכנסת למכונית. "היי ליה! נו.. התפוגגה קצת ההתרגשות?" שאלתי אותה. "נראה לך? היא רק התחזקה! אמבר סיפרה לי שמגיע מורה חדש למתמטיקה!" היא אמרה בהתרגשות. "ו.." אמרתי, מגלגל את עיניי. "אתה לא תבין! אתה בן! אני מקווה שהוא יהיה צעיר ו.. חתיך" היא אמרה בחיוך, מסתכלת על השמיים. צחקתי, עוד סיבה שבגללה אני אוהב את ליה, גם כשהיא רצינית, היא תמיד מצליחה להצחיק אותי. "את יודעת שהוא.. מורה? נכון? זה לא שיכול להיות בניכם משהו.." אמרתי לה בחיוך. "נחיה ונראה.." היא אמרה, עדיין בוהה בשמיים. נכנסנו לבית הספר וליה גררה אותי למחנכת כדי לקבל מערכת. "בבקשה." רותי אמרה ונתנה לנו שתי מערכות. ליה התחילה לעבור על השיעורים ביום ראשון ואחרי כמה שניות התחילה לצרוח. "מה קרה?" שאלתי בבהלה. "יש לנו מתמטיקה בשעה האחרונה!!" היא אמרה ואז הבחינה באמבר ורצה אליה בצרחות, משאירה אותי לבד.
זה היה השיעור מתמטיקה הראשון שאף אחד לא הבריז ממנו, כולם ציפו לראות את המורה החדש. הבנות קיוו שהמורה החדש חתיך, והבנים קיוו שהשמועות לא נכונות ותבוא מורה צעירה ומהממת ללמד אותנו. אני חשבתי שכולם פשוט מטומטמים, לא הבנתי מה יש להתרגש. הרי רוב הסיכויים שיבוא מורה שיכול להיות אבא שלנו, וגם אם לא.. זה לא שיכול לקרות משהו בין תלמיד ומורה. "הוא מגיע!! הוא מגיע!" ג'יימס רץ והתיישב במקומו.
הדלת נפתחה והמורה נכנס לכיתה. הבנות צרחו מהתרגשות והבנים גלגלו עיניים. המורה אכן היה חתיך, גופו היה חטוב, שיערו שטני בהיר וחלק, עיניו ירוקות וגדולות, ומעט זיפים כיסו את לחיו וסנטרו. הוא גם היה צעיר, או ככה הוא היה נראה לפחות.. אבל משהו.. מוכר היה בו. לא יכולתי להסביר את זה.. אבל הרגשתי שראיתי אותו כבר קודם.